"מדיניות בנק ישראל הרסנית לפריפריה"

במושב בנושא קביעת הריבית בכלכלה פתוחה, שהתקיים היום בועידת שוק ההון של TheMarker ניצלו חברי הפאנל את המעמד כדי להתנגח במדיניות בנק ישראל.

האנליסט הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה שלמה מעוז אמר כי "מדיניות בנק ישראל כיום היא הרסנית בפריפריה, בירושלים יש אבטלה של 10.6%, התעשייה נאנקת בשל חולשת הדולר, ועל כן אני נגד אפשרות של ייסוף השקל. בנק ישראל מבזבז אנרגיה בשליטה על שער החליפין. בזמן חירום כמו שהיה בניו זילנד היה צריך לפעול בחדות, שם העלו את הריבית ל-8%. יחסית לעולם המערבי אנו נסוגים בתמ"ג שלנו בגלל גובה הריבית.

בנק ישראל לא הוריד את הריבית בזמן, וכעת מאוחר מדי לתקן. הבנק פועל במדיניות פרו מחזורית במקום אנטי מחזורית - לו היו מורידים את הריבית יכלו למנוע את הייסוף. עתה בנק ישראל צריך לקפוא על שמריו ביחס לריבית – לא להעלות ולא להוריד. ההפחתה האחרונה הביאה לגאות בשוק ואח"כ לירידה מתבקשת. החשוב הוא העיתוי של המשחק עם הריבית ולא הרמה.

פרופ' חיים בן שחר, או כפי שקראו לו חברי הפאנל: חב"ש, אמר כי "הגלובליזציה מחייבת יציבות פיננסית והריבית היא כלי עיקרי להשגת היעד. רק לפני 10 שנים היה מאבק בריביות גבוהות להשיג איזון בשוק. האינפלציה ב-1998 היתה 10%-15%. הסקטור העסקי נלחם בנגיד דאז, יעקב פרנקל שיוריד את הריבית. במאי 2002 רמת הדולר הגיעה כמעט ל-5 שקלים לדולר - . בתגובה הורידו את הריבית ב-2% והושגה יציבות מהירה. המצב במשק היה דולר גבוה, גירעון מדיני שלא נסגר למרות הבטחות הממשלה ונוסף על הכל אינתיפאדה שנייה - לטעמי קפיצת הדולר היתה טראומה בריאה למשרד האוצר. בתקופה ההיא הממשלה כל כך נבהלה שהציעה חוק שיגביל את עצמאותו של הבנק המרכזי על מנת למנוע מצב של אי יציבות שכזה. היתה אז מלחמת עולם נגד הבנק, כאילו לעולם לא תושג יציבות. והעניין הזה חלף, ומדיניות הממשלה שלא מתחשבת בשווקים הפכה אנכרוניסטית.

"מ-1999 אנחנו אחת המדינות הכי יציבות עם אינפלציה של 0.4% בערך. מסתבר שזה בשל צמיחה של 5% (ו-6% ברבעון האחרון). יש במשק הישראלי לחצים אינפלציוניים כבדים. הירידה באבטלה, העלייה בצריכה ובצמיחה - כל אלו לבטח קשורים ללחצים האינפלציוניים. כספים זרים נכנסים, הדולר נחלש בעולם, ובנק ישראל שבוי במדיניות המחייבת לשמור על יעד האינפלציה (1%-3%. נ.ג). הוא חייב להוריד את הריבית כשהאינפלציה נמוכה מ-1% (בגלל הדולר הנמוך). בעצם בעקיפין הבנק מנהל מדיניות התערבות בשער החליפין וזה לא רצוי - אבל אין לו ברירה.

חב"ש מציע ש"יעד האינפלציה ייקבע בתקרה של 3% וברצפה של 0% - וזה לא דיפלציה אלא מצב שיאפשר לא להוריד ריבית רק בגלל ירידת הדולר". בעצם ממליץ על שינוי יעד האינפלציה. "מסתבר ש-0% זה בכל זאת צמיחה", סיכם בן שחר.

מנהל המחלקה המוניטרית של בנק ישראל, עקיבא אופנבכר הסכים עם עמיתו חב"ש, אך ביקש להדגיש כי הגיע לכנס ותשובה בידיו. כותרת הדיון לשמו הוזמן היתה: "קביעת הריבית בכלכלה פתוחה: עד כמה הדבר בידינו?" אם כן אופנבכר הגיע עם מצגת שכל מטרתה לומר: את הריבית בישראל קובע בנק ישראל. כוונתו היתה ללא תלות בברננקי או בטרישה. "אם מסתכלים על הריביות באירופה ובארה"ב בשנים האחרונות, הן אינן דומות לריבית בישראל, וזאת בשל יעד האינפלציה המנחה את בנק ישראל, בעוד בארה"ב מנחים את הבנק שני יעדים שונים".

משתתפת נוספת בפאנל שלא חוסכת שבטה מהחלטות בנק ישראל היתה כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות אופק, ורד דר, אשר חלקה על דעת חב"ש. "חב"ש חושש ממצב של פיחות. לפי הצעתו צריך להוריד את הריבית ל-מינוס 5%, אך באותה מידה יכולים להיקלע למצב של האטה במשק עם פיחות, ולא רוצים העלאות ריבית במצב כזה. פישר אמר בזמנו כי 'יש נזק בפיספוס יעד אינפלציוני כלפי מעלה וכלפי מטה, דרושה סימטריה'. ייסוף מתמשך בשער השקל משמעותו מדדים שליליים ואינפלציה שלילית, והנגיד הרי דורש סימטריה.

"בדו"חותיו האחרונים של בנק ישראל הוא מקפיד להשתמש במילת המפתח 'הדרגתיות', ולמרות שאנו באינפלציה שלילית הבנק ממשיך להוריד את הריבית ב'הדרגתיות'.

"תחושתי היא שאין מדיניות סימטרית. אנו מכירים מדינות רבות בהן נשחק המטבע ופוחת ובשל כך איבדו יציבות פיננסית. מאידך מעט מאוד מדינות איבדו יציבות בגלל ייסוף מתמשך.

"המדיניות לא צריכה להיות סימטרית במדינה עם דולריזציה, שער הדולר נחלש ומתחזק ולאורך השנים התוצאה תהיה אינפלציה נמוכה בשל חוסר הסימטריה. הריבית לאורך זמן גבוהה מן הרצוי.

אשר לקביעת הריבית בישראל, דר חלקה לחלוטין על אופנבכר באומרה: "אם שואלים אותנו לתחזית, הרי הדולר הוא שקובע את עתידנו. אימרו לי מהו שער הדולר ואומר לכם מה תהיה האינפלציה בישראל ובהתאם אומר לאן הולכת הריבית בישראל".

יו"ר בריטמן אלמגור, יגאל בריטמן, סיכם את דיוני הריבית באומרו כי "הריבית כלל אינה כלי יעיל לניטור המט"ח. הרי כסף גדול בא מן ההיי-טק – לא מעניין את אותם משקיעים מהי הריבית בארץ. כנ"ל לגבי היהודים המגיעים לארץ לקנות בתים – הריבית לא מעניינת אותם. הריבית אינה אפקטיבית. בואו נחפש כלי אחר. אנו בעד כלכלה חופשית אומנם, פנה אל פישר, אך דרושה התערבות ממשלתית – רגולציה.

מנהל הפאנל, עורך TheMarker גיא רולניק סיכם בשאלה" כמה אחוזים מתוך תיק ההשקעות שלכם מושקעים בחו"ל?

ולהלן תשובות המומחים, מהן אתם מוזמנים להסיק לגבי תיקכם האישי:

שלמה מעוז – 20% בחו"ל
יגאל ברייטמן – 50% בחו"ל
חב"ש – 50% בחו"ל
ורד דר – 66% בחו"ל
עקיבא אופנבכר – כל נכסיי בארץ