חברת D&B ביקשה מעורכי דין להמליץ על המשרדים הטובים ביותר במגוון תחומים - לפי התוצאות הגדולים נדחקים הצידה

"משרדי עורכי הדין הגדולים מגלים העדפה לעיסוק בתחום שוק ההון והבנקאות, בעוד המשרדים הקטנים מעדיפים תחומים כמו דיני אישות, עבודה, משפט פלילי וצווארון לבן" - כך אומר ראובן קובנט, מנכ"ל חברת דן אנד ברדסטריט ישראל (D&B) בנוגע לתוצאות הדירוג שערכה החברה למשרדי עורכי הדין ב-16 תחומי התמחות שונים.



הדירוג מבוסס על משאל שנערך בקרב עורכי דין שנתבקשו לציין מהם המשרדים המובילים לדעתם בכל תחום התמחות, והנתונים עובדו בידי כלכלני D&B. רשימת המשרדים המובילים בכל תחום מוצגת על פי סדר הא"ב וללא דירוג פנימי (ר' בעמוד משמאל).



אין דירוג אובייקטיווי



משרד הרצוג-פוקס-נאמן ושות', המשרד הגדול בישראל, מוזכר בשישה תחומים. משרדים נוספים מקרב העשירייה הראשונה שבולטים בדירוגי הנישה הם יגאל ארנון וש. הורביץ, עם ארבעה דירוגים בתחומי התמחות שונים. בקטגוריית משרדי עורכי הדין המובילים בתחום שוק ההון בישראל (הנפקות ותשקיפים) מופיעים כ-20 משרדים, מהם שמונה משרדים גדולים.



בהתייחסו לממצאי הדירוג, ציין קובנט כי במרבית תחומי ההתמחות שנבדקו קיימת העדפה בולטת למשרדים קטנים ובינוניים - שלהם התמחות ספציפית בתחום - על פני משרדי ה"סופרמרקט" הגדולים.



ואולם בהקשר לדברים אלו הסתייגו אתמול עורכי דין בכירים ממסקנתו של קובנט. לדבריהם, בדירוג שמתבסס על הערכותיהם של עורכי דין תמיד קיים חשש שהם יעדיפו לא לפרגן למשרדים גדולים וטובים אחרים, או יבססו את המלצותיהם על תחושות בטן וזיכרון ולא בהכרח על מדדים אובייקטיוויים.



עם זאת, נכון להיום, לא קיים בישראל דירוג איכות של משרדים, שישקלל נתונים אובייקטיוויים, הכוללים למשל הכנסות. זאת, מאחר שהמשרדים שומרים על הנתונים בחשאיות. דירוגים נוספים שנערכים מבוססים על גודל.



הגדולים צומחים במהירות



לפני כמה חודשים פירסם TheMarker דירוג של משרדי עורכי הדין הגדולים, ממנו עלה כי המשרדים הגדולים צמחו במהירות בשנה החולפת, וזאת בין היתר באמצעות פיתוח והרחבה של תחומי נישה כמחלקות בתוך המשרדים הגדולים. המגמה איימה על משרדים בגודל בינוני, שחששו מהעמקת הפער בינם לבין המשרדים הגדולים.



לדברי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת גלובל העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, בהיבטים אישיים הקשורים ללקוח עשוי בהחלט להיות יתרון למשרד בוטיק קטן על פני משרד גדול. "למשל בדיני אישות אפשר בהחלט ללכת למשרד בוטיק העוסק בתחום האישות", הוא אומר. "ומצד שני, יש משרדים המחזיקים בתוך המשרד מחלקות העוסקות בתחומי נישה כמו צווארון לבן, ובכל זאת הם לא בהכרח בוטיק".



נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, לדברי זלמנוביץ, היא סוגיית התמחור. "לקוח עסקי של משרד גדול יכול להגיד לעורכי דינו 'יש לי בעיה בתחום אחר, אז תטפלו בה על-הדרך ואחר כך נתחשבן'. זה בוודאי נכון בתחומי הצווארון הלבן והמיסוי", אומר זלמנוביץ.



"עורכי הדין כיום נדרשים להתמחות, מכיוון שכמו בכל מגזר אחר שמקצה שירות, אין די, כמו בעבר, ב'עורך דין שיודע הכל'", אומר עו"ד זלמנוביץ. לדבריו, "התחום המשפטי הופך מורכב יותר ויותר, ולכן עורך הדין נדרש למומחיות יסודית בתחומי נישה מאוד צרים".



למשל, לדברי זלמנוביץ, יש עורכי דין המתמחים לא רק בתחום הקניין הרוחני, אלא בקניין רוחני של מדעי החיים או של עולם הטכנולוגיה. דוגמה אחרת היא התמחות בתכנוני מס מקומיים או בינלאומיים. "מהסיבה הזו, ההתמחויות יכולות להיווצר הן במשרדי בוטיק עצמאיים והן במחלקות מתמחות מיוחדות בתוך משרדי עורכי דין גדולים".



"כאשר עורך הדין נותן שירות מתמחה, הוא יכול לבדל את עצמו כאוטוריטה בתחום המתמחה - כמי שמכיר את כל היבטי החקיקה, הפסיקה וההיבטים הגלובליים והמקומיים בתחום. אני יכול לומר שלאט לאט גם השופטים נהפכים יותר ויותר מתמחים, ויש נושאים מסוימים שמלכתחילה ישובצו לדיון אצל שופט המתמחה בהם - למשל קניין רוחני ולשון הרע".



----
עורכי הדין שהשתתפו בחשיפת דירוג עורכי הדין הגדולים של דן אנד ברדסטריט.