בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע אתמול כי חברת פרטנר הפלתה עובדת שלה שניצלה את זכותה החוקית להאריך את חופשת הלידה. החברה תפצה אותה ב-31,000 שקל בגין אפליה מחמת הורות.
עליזה סוירי עבדה בחברת התקשורת פרטנר במשך כ-7 שנים, ובתפקידה האחרון שימשה בתפקיד של מנהלת פרוייקטים מול לקוחות עסקיים גדולים.
באוגוסט 2004 ילדה סוירי וחופשת הלידה שלה הסתיימה בנובמבר. במהלך חופשת הלידה פנתה סוירי אל החברה בבקשה להאריך את חופשת הלידה עד חודש מארס 2005, ולצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ובקשתה אושרה.
עם חזרתה מהחופשה גילתה סווירי כי תפקידה הקודם אויש על ידי עובד אחר, ונאמר לה כי היא לא תמשיך בתפקידה הקודם אלא תידרש לטפל בלקוחות בינוניים באזור הדרום.
סוירי, המתגוררת ברעננה, הסבירה למעבידה כי בהיותה אם טרייה לא תוכל לבצע תפקיד הכולל נסיעות רבות ודחתה את ההצעה. במאי 2005, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה באשר לתפקידה של סוירי, נשלח לה מכתב פיטורין.
לפיכך תבעה סוירי את פרטנר, באמצעות עו"ד ארנון כהן, לתשלום פיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולפי חוק עבודת נשים. לטענתה, בפגישה שהתקיימה בינה לבין מנהלה במהלך חופשת הלידה, הובטח לה כי היא תשוב לתפקיד אותו מילאה לפני חופשת הלידה, ועל יסוד הבטחה זו היא בחרה לממש את זכותה החוקית להאריך את חופשת הלידה.
פרטנר טענה מצידה, באמצעות עו"ד אורלי אבירם, כי לא היתה התחייבות מצידה ביחס לתפקיד שתמלא סוירי. לטענתה, במהלך התקופה נערך שינוי ארגוני בחברה אשר במסגרתו הוצע לסוירי תפקיד אחר, כפי שנעשה ביחס לכל יתר מנהלי הפרוייקטים. אישה אינה יכולה לצאת לחופשת לידה ולהאריך אותה ולצפות שמצבה יהיה כאילו המשיכה לעבוד בחברה ברציפות בעת שנערכים בה שינויים ארגוניים, טענה פרטנר.
השופטת נטע רות קיבלה את גרסתה של סוירי כי אכן הובטח לה על ידי פרטנר כי לא יחול שינוי מהותי בתפקידה. השופטת הוסיפה כי לאור העובדה שעל הפרק עמדה כוונתה של פרטנר לשנות תנאי מהותי בהעסקתה של סוירי, היה עליה, מכוח חובת תום הלב, לציין כוונה זו במפורש בפני סוירי.
השופטת קבעה כי התפקיד החדש שהוצע לסוירי היווה הרעה בתנאי עבודתה ופגיעה ביכולת הקידום שלה. התפקיד מנע ממנה להמשיך בעבודה בפרטנר, הן בשל מיקומו הגאוגרפי והן בשל סוג הלקוחות מולם אמורה היתה לעבוד.
השופטת קבעה כי למול זכותה של פרטנר כמעביד פרטי במגזר העסקי לשקול את צרכיה כמערכת עסקית, ניצבת זכותה של סוירי שלא להיות מופלית על רקע מימוש זכויותיה כהורה, לרבות הזכות ליטול חופשה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה.
לדברי השופטת, פרטנר "לא עשתה ולו את המינימום הנדרש ממעביד המבקש לייעל ולקדם את עיסקו, על מנת לצמצם את הפגיעה שנגרמה לתובעת, שמימשה את זכותה החוקית כעובדת וכהורה לשהות בחופשה ללא תשלום".
השופטת קבעה כי "היה על פרטנר לכל הפחות להודיע לסוירי כי צרכי המערכת מחייבים איוש מיידי של התפקיד אותו ביצעה לפני חופשת הלידה, על מנת לאפשר לה לשקול באופן מושכל האם היא מבקשת להאריך את חופשת הלידה אף במחיר אובדן התפקיד. פרטנר לא עשתה זאת, ובכך מנעה מסוירי את האפשרות להתמודד באופן שוויוני על איוש התפקיד בו רצתה".
"הפגיעה בהזדמנות השווה להתמודד על איוש משרה על רקע מימוש זכות חוקית המוקנית לתובעת מתוקף היותה הורה, מהווה לדעתנו אפליה עקיפה מחמת הורות הן ביחס לתנאי העבודה והן ביחס לפיטורים".
השופטת הוסיפה כי העובדה שפרטנר פסלה מראש את סוירי לתפקיד בו חפצה בשל עצם שהייתה בחופשה ללא תשלום "אינה לגיטימית ומהווה אף היא אפליה עקיפה מחמת הורות".
לעניין גובה הפיצוי המגיע לסוירי, התחשבה השופטת בעובדה שההתנהלות הפגומה של פרטנר לא היתה הגורם הבלעדי לפגיעה בתנאי עבודתה, ופסקה לסוירי פיצוי בשווי שלוש משכורות, ובסך הכל 31,000 שקל (עב' 10043/05).
בית הדין לעבודה: חברת פרטנר תפצה ב-31,000שקל עובדת בגין אפליה מחמת הורות
נורית רוט
14.6.2007 / 11:14