מארק שאטלוורת' - היזם שמאחורי אובונטו - מדבר על לינוקס, תוכנה חופשית ושינויים טכנולוגיים

מארק שאטלוורת' הגיע לכותרות בשנת 2002 כאשר הצליח להגשים מטרה אליה שאף כל חייו - להיות הדרום אפריקאי הראשון בחלל. הוא עשה זאת על ידי כך ששילם 20 מיליון דולר בכדי להיות קוסמונאוט אזרחי בטיסה בת שמונה ימים על סיפונה של ספינת החלל הרוסית סויוז. ב-2004 הוא הקים את אובונטו לינוקס במטרה להפיץ את לינוקס לאנשים רבים ככל האפשר ברחבי העולם. הוא גם המייסד של קרן הון סיכון בשם HBD ושל ארגון חינוכי ללא מטרות רווח בשם Shuttleworth Foundation.



השקעת יותר מעשרה מיליון דולר מכספך הפרטי בפיתוח המתמשך של אובונטו לינוקס ואתה עוסק בקמפיין להבאת גרסת לינוקס אמינה, קלה לשימוש וחינמית להמונים בכל רחבי העולם. מדוע?



כשהייתי סטודנט, נאבקתי על מנת לחבר את המחשב האישי שלי לרשת של האוניברסיטה. בשלב כלשהו, מישהו נתן לי חבילת דיסקים של Slackware Linux ומצאתי את עצמי מוקסם על ידי העומק והכוח של הכלים שהיו קיימים בה, אפילו באותם ימים מוקדמים. זה היה כמו אדם רעב, שפתאום נכנס למסעדת 'אכול ככל יכולתך'. לאחר מכן, ב-1995, הפכתי את העניין שלי באינטרנט לחברה קטנה בשם Thawte שמכרה אישורים דיגיטליים שייצרתי תוך שימוש בתוכנת הצפנה מבוססת קוד פתוח.



איך עלה בך הרעיון להיכנס לתחום כזה עוד בשנת 1995 כאשר רשת האינטרנט עוד היתה בחיתוליה?



הייתי עני ומיואש. רציתי להיות גם כן על העגלה הזו שנקראה אינטרנט ורציתי למצוא תחום שלא מצריך רוחב פס גדול מדי, או השקעה כספית גבוהה. לינוקס היתה המפתח. זו היתה לינוקס שאפשרה לי להתחבר לרשת כך שאוכל להתחיל לשאוב את המידע שנמצא בה. זו היתה לינוקס שאיפשרה לי להרים קבוצה של שרתים בחברה המונה אדם אחד ואף לנהל שרתים המפוזרים בשלוש מדינות שונות דרך מודם טלפוני מיושן ואיטי.



מכרתי את העסק ב-1999 בשיא בועת האינטרנט. זה נתן לי את האפשרות להישען לאחור ולשאול את עצמי מהם הדברים בחיים שבהם הייתי רוצה לקחת חלק? אתם יודעים, החיים קצרים. דבר אחד היה לחקור את החלל ולהיות חלק מאותה הרפתקה. אז הלכתי ועשיתי את זה. הדבר השני היה להיות חלק מהדבר הזה שנקרא תוכנות חופשיות, תחום שהיה טוב אליי. פה בעצם נולדה אובונטו.



אובונטו עשתה כברת דרך ארוכה בשלוש שנים בלבד. כמה רחוק אתה כיום ממימוש החלום של לינוקס להמונים?



טוב, אין ספק שאנחנו מהווים חלק חשוב בתהליך של הפיכת לינוקס למערכת מוכרת ושימושית יותר. חלק מזה היה פשוט תזמון מוצלח. קהיליית הלינוקס עצמה הבינה ב-2004 שהיא עומדת בפני פרשת דרכים. מפתחי הליבה (kernel) של לינוקס חשו שהם הצליחו להביא את ליבת המערכת למצב אמין ויציב והאתגר הבא הוא החדרתה לעולם המחשבים האישיים. היה לנו את המזל להיכנס לתמונה ממש ברגע הנכון כשכולם היו צריכים אותנו.



בארה"ב אובונטו מקבלת תשומת לב רבה כמערכת הפעלה למחשבים אישיים. מהי האסטרטגיה של אובונטו בשוק הארגוני עם גרסת מערכת ההפעלה לשרתים?



כמובן שייקח לנו זמן לבנות מגוון של מוצרים עם כל הבדיקות והאישורים. אבל הרבה ארגונים כבר לקחו את היוזמה והתקינו את אובונטו על שרת כלשהו - אפילו רק למטרות פנים ארגוניות, היכן שהם חשים שהם יכולים לקחת מעט סיכונים. עם זאת, אין לי ספק שיעבור עוד זמן רב עד שאנשים יתקינו את אובונטו בלב ליבה של הרשת או כבסיס למסדי הנתונים שלהם, כך שללא ספק מדובר פה על עבודה של מספר שנים.



איזה תגובות אתה מקבל מכיוונם של ספקי ה-IT הוותיקים?



זה מפתיע אותם. אני חושב שניערנו קצת את העניינים בשוק שנראה לכאורה מאוד מבוסס וצפוי, כך שייקח עוד זמן מה עבור אותן חברות לגבש דעה על השינויים להם אנו גורמים.



מה אתה חושב על מערכת ההפעלה והחומרה של אפל? האם הם קובעים את הסטנדרט עבור מוצרי קוד פתוח בכלל ועבור אובונטו בפרט, בכל מה שקשור לקלות שימוש ועיצוב נכון?



במקרים רבים, אפל היתה זו שקבעה את הרף. יש גם מקרים אחרים בהם תוכנות הקוד הפתוח היו אלה שקבעו את הרף. דפדפן הפיירפוקס של מוזילה הוא דוגמא נהדרת למה שקורה כאשר לוקחים צוות קטן עם חומרי גלם טובים והם פשוט מתרכזים בלבנות משהו שכיף להשתמש בו. יש בו שילוב של פשטות עם יכולות הרחבה, מה שמעניק את האפשרות לבנות משהו שהוא גם קל לשימוש על ידי גולשים בלתי מנוסים וגם רב עוצמה מספיק עבור אנשים שיושבים כל היום מול האינטרנט.



מה לדעתך הוא הדבר הגדול הבא שבו תוכל אובונטו לעורר אפילו יותר הדים?



אנחנו חושבים שווירטואליזציה היא אחד הדברים המרגשים ביותר שקורים בעולם הלינוקס כיום, ואנחנו מנסים לשלב את הטכנולוגיות המעניינות והבשלות ביותר בצורה נקייה אל תוך אובונטו.



מהם הדברים שמרגשים אותך יותר מכל בעבודתך?



אני מוקסם משינויים מסיביים ששוטפים את החברה האנושית ומשנים בצורות שונות ומשונות כל דבר שנקרה בדרכם. האינטרנט הוא המקרה הראשון שבו ממש יכולתי לראות תהליך כזה במו עיני. אני מניח שכילד קטן גם הייתי עד להופעתו של המחשב האישי, אבל אין לי ממש פרספקטיווה טובה על כך. אבל לראות איך האינטרנט משפיע על החברה האנושית, משנה את הדרך בה אימא שלי עובדת, את הדרך שבה העסק שלי פועל, את הדרך בה אנשים מתכננים מוצרים וכו'. זה פשוט מדהים.



תוכנות חופשיות הן רק חלק מתופעה רחבה יותר שהיא ההכרה בערך של עבודה משותפת. באופן היסטורי, לדברים משותפים יצא שם רע. המוניטין היה שאנשים נוהגים לזלזל ולהתעלל בדברים משותפים, ובעולם הפיזי דבר משותף העובר התעללות עלול להפוך חסר ערך. בעולם הדיגיטלי, אני חושב שקורה תהליך הפוך בו משהו שהוא משותף עשוי להפוך לרב ערך הרבה יותר בהשוואה למשהו שמור וסגור.



זוהי תפיסה מרתקת, ואני מאמין שהיא תשפיע על תעשיות רבות, ותעשיית התוכנה היא הראשונה שבהן. להיות חלק מזה זה להיות חלק מהשינוי הענק הבא.



תעודת זהות



שם: מארק ר. שאטלוורת'



תפקיד: המייסד של אובונטו לינוקס



מגורים: לונדון



הדבר המעניין ביותר שאנשים אינם יודעים עליו: "כילד, טיסה בחלל היתה דבר שריתק אותי יותר מכל. גם אם המשמעות היתה למלא את המטבח בעשן של טיל תוצרת בית הפועל על אבק שריפה. שעות על שעות של עבודה וכל מה שהטיל עשה זה הרבה עשן".



בבית ספר תיכון: "הייתי סוג של משיגן יתר. הצלחתי כל כך בבחינות שזה היה כבר ממש מביך".



שאיפות מוקדמות: "נרשמתי לתואר ראשון במחשבים באוניברסיטה של קייפטאון. ואז, כשהגעתי לקמפוס, נחרדתי לגלות שכל הבחורות היפות הלכו לבית הספר למנהל עסקים. אז החלפתי חוג".



רכב: "אין לי. אני נוסע ברכבת התחתית או לוקח מונית".



הספר האחרון שקראת: The Bartimaeus Trilogy, טרילוגיית פנטזיה של ג'ונתן סטראוד



סרט אהוב: האלמנט החמישי



המקום האהוב: "קייפטאון, דרום אפריקה, עיר הולדתי והמקום אליו אני מקווה לחזור יום אחד".