בר יערן: "אנחנו לא מעוניינים בזכויות על הקרקע, אלא בהסדר שיותיר פעילות חקלאית"

לחוות בודדים יש הילה רומנטית שמעורבים בה מחשבות על ניחוחות גבינות, שמן זית ונוף מדברי או צפוני קסום. אך גם במרחק קצר מירושלים ותל אביב, בלב הרי יהודה, יש חוות כאלו, הדומות לאלו שבנגב ובגליל. הן הוקמו לרוב ללא היתרים חוקיים. בעליהן טוענים שהם קיבלו תמיכה מרוב משרדי הממשלה, קיומן מעודד תיירות ושמירה על הסביבה, ורק עיכובים מינהליים וחוסר תיאום בין הרשויות מונעים את הסדרת מעמדן החוקי.



החברה להגנת הטבע רואה את הדברים באופן שונה לחלוטין. לטענתה, קיום החוות מבוסס על הפרת חוק מתמשכת שבה שותפים משרדי הממשלה. התוצאה היא פגיעה בשטחים פתוחים רגישים ביותר, עקב הקמת מבנים ותשתיות. לאחרונה החליט הארגון הסביבתי לפתוח במאבק נגד החוות באזור ירושלים.







לפני חודש וחצי שלחו עורכי הדין חגית לוז-און ויובל לסטר, מטעם החברה להגנת הטבע, תלונה מפורטת ליועץ המשפטי לממשלה נגד פעילות חוות הבודדים במחוז ירושלים. במכתב הם מציינים שמדובר בתשע חוות, שבהן הוקמו מבני מגורים לא חוקיים, גודרו שטחים נרחבים ללא היתר ונערכים בהן אירועים פרטיים, בניגוד לחוק. כמו כן, נטען, מופעלים בחוות מבני הסעדה ללא רישיון עסק, והוקמו מבנים לשימושים חקלאיים בצורה לא חוקית.



"כל החוות ממוקמות בלב שטחים פתוחים שאינם מיועדים לבנייה אלא לשימור בתוכניות מתאר שונות", נכתב בפנייה. "מקור החוות בדרך כלל בהיתרי רעייה או חוזים תקופתיים לעיבוד חקלאי שנעשה בהם שימוש לרעה. זאת, תוך הסתייעות במחדלי אכיפה או בתמיכה ובעידוד מפורשים של רשויות שלטון, תוך חריגה מסמכותן".



התלונה מפרטת כיצד תמכו גופים ממשלתיים בהרחבת פעילותן של חות הבודדים. היא מציינת שהמועצה האזורית מטה יהודה ניסתה להכשיר כמה מהחוות, אך התוכניות לאישור החוות לא אושרו במוסדות התכנון. על סמך הכתוב בתלונה, החברה להגנת הטבע מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה והיחידה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד המשפטים להורות להרוס את כל המבנים והגדרות שהוקמו בניגוד לחוק, ולבחון פתיחת הליכים נגד גורמים שסייעו להתהוות המצב הבלתי חוקי בשטח.



בתלונה של החברה להגנת הטבע מוזכרת החווה שהקימו אבשלום ובר יערן. על פי התלונה, בחווה הוקמו, בניגוד לחוק, בית מגורים ומתקנים נוספים. מינהל מקרקעי ישראל ביטל את הרשאת הרעייה שניתנה לזוג והחל בהליכים לסילוקם. בסופו של דבר הסכימו המינהל ומשרד התיירות לתת הרשאה לתכנון המקום, ופטור ממכרז כדי לאפשר הקמת חווה תיירותית. תוכנית להקמת חווה תיירותית כזו עדיין לא קיבלה אישור סופי מוועדות התכנון.



"המקרה שלנו הוא מאוד ייחודי וכדאי שהחברה להגנת הטבע תשקיע מאמצים דווקע בעידוד יוזמה כזו", אומרת בתגובה בר יערן. "המקום שלנו מבטיח שהתיישבות הבודדים תישאר עם מבנה שמתאים למשפחה אחת בלבד. כל עוד אנחנו כאן, לא יקום כאן יישוב חדש. אנחנו לא מעונינים בזכויות בקרקע, אלא בהסדר שיותיר את המקום על כנו ויאפשר פעילות חקלאית שבה יש רעייה המאפשרת פיתוח החורש המקומי ומונעת שריפות. לא הקמנו גדר, לא פתחנו צימרים או מסעדה ואיננו גובים תשלום על כניסה למקום".



האחים תומר ויפתח צוק הקימו ליד עמק האלה חוות חקלאית שבה מייצרים גבינות ומקיימים אירועים. החברה להגנת הטבע טוענת שהאחים קיבלו רק היתר לשימוש בשטח לצורכי רעייה. הם הקימו בניגוד לחוק שני מבני מגורים מאוכלסים, מסעדה המשמשת אולם אירועים, וגורמת לטענת תושבים ביישוב סמוך מטרדי רעש, מחלבה וכן גדר חשמלית. כל זאת בלב שטח פתוח, הנכלל בתחום תוכנית המתאר הארצית לייעור, ובו אסורה בנייה. כיום גם פועלת החווה ללא הרשאה לרעייה, שלא חודשה.



למרות פעילות זאת הוסיפו האחים לקבל תמיכה ממשרדי הממשלה - ואף קיבלו מימון להקמת גדר נוספת לבקר הרועה בשטח. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מטה יהודה אישרה לפני כשנה תוכנית שלהם לפיתוח תיירותי של החווה.



התייחסות הגורמים הירוקים כלפי האחים צוק היתה בלתי עקבית. לפני שש שנים הסכימה הקרן הקיימת להקמת חווה הכוללת מכולה למגורי שומר, מכון חליבה וסככת אירוח. ואולם לפני שנה התנגדה הקרן הקיימת להקמת גדר למרעה בגלל הקמת מבנים ומסעדה בניגוד לחוק. למרות זאת החליטו האחים להשלים את הגידור.



אחד מאנשי רשות הטבע והגנים אומר שישיבת האחים במקום מועילה לשימור השטח באמצעות רעייה מבוקרת, והם מהווים "עוד עיניים בשטח", המתריעות מפני פגיעה בטבע מצד גורמים שונים. על פי מנכ"ל הרשות, אלי אמיתי, ישיבתם בשטח ממלאת צורך של שמירת קרקעות המדינה. הוא אף התלונן בפני מנהלי הקרן הקיימת על יחסה לאחים.



"אין לנו חברים מהצבא"



"לא מדובר בחוות בודדים כי אנחנו לא מתגוררים פה, אלא לנים בתורנות לצורכי שמירה", אומר תומר צוק. "אנחנו אנשי שטח ושומרי סביבה, ואין לנו קשרים פוליטיים או חברים מהצבא. מי שתמך בנו חושב שמה שאנחנו עושים הוא חשוב".



האחים צוק אומרים שפעילותם גלויה וידועה לכל הגורמים; הם מקפידים לקבל מהוועדה המקומית של מטה יהודה אישורים לפעולותיהם, ואישורים לתוכנית החקלאית ממינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות.



לגבי מבנים או פעילויות שלגביהן נטען שלא קיימים היתרים, טוענים האחים שיש אלפי עסקים ובתים בישראל עם בעיות של היתרים חוקיים מסיבות שונות. לדבריהם, זו אינה סיבה המצדיקה את ביטול הפרויקט שהקימו.



על אי חידוש ההרשאה לרעייה, אומר תומר צוק שמדובר בוויכוח כספי מול המינהל הנוגע לא רק להם אלא לרועים נוספים בכל הארץ. הוא ואחיו מסרבים לפרט את אופי האירועים שהם מקיימים, וגם לא היו מוכנים להתייחס באופן ענייני לתלונות על הרעש.



"לגבי הגדר, מדובר בתוכנית שכבר אושרה והתוואי תואם עם קק"ל", אומר תומר צוק. "כבר השקענו כסף במכלאות ורכשנו בקר ואז קק"ל שינו את דעתם. לא היתה לנו ברירה ונאלצנו להקים את הגדר".



החברה להגנת הטבע פנתה בעניין החוות גם למהנדס של המועצה האזורית מטה יהודה, אבי בן גור. "לאף אחת מהחוות בתחום המועצה אין אישורים חוקיים, ואנחנו מנסים לטפל בזה", הוא אומר. "לצערי, במדינת ישראל קשה להרוס מבנים שהוקמו בניגוד לחוק".



מרועים לתושבים



"החטא הקדמון של מדינת ישראל הוא בכך שנתנה לאנשים היתרי רעייה על אלפי דונמים ולא לקחה בחשבון שבעקבות הרעייה, הנחוצה לתחזוקת השטח, אנשים גם יגורו בשטח", מוסיף בן גור. "עכשיו צריך לגבש פתרון כולל שבו יהיו שותפים גם הירוקים. פתרון כזה עשוי לאפשר לאנשים להיות שומרי יערות בשטח, ולהסדיר את העניין הקנייני והסטוטטורי של מעמדם בקרקע. לגבי מגורים, רצוי שהם יגורו בתוך יישוב או בצמוד לו, אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו. צריך לזכור שהאנשים האלה הם החקלאים האמיתיים הכמעט אחרונים".



בוועדה לתכנון ובנייה של מחוז ירושלים, מנסים לתמרן בין המדיניות התכנונית המוצהרת, המתנגדת להקמת התיישבויות בודדים בלב השטח הפתוח, והצורך להתמודד עם התיישבויות קיימות.



"לא נתמוך בהקמת חוות חדשות, אבל בעניין החוות הקיימות אנחנו צריכים לבדוק כל מקרה לגופו", אומר מתכנן המחוז גיא קב-ונקי. "נצטרך לבחון בין השאר אם מדובר בבנייה בשטח פתוח או בצמוד לתשתיות קיימות, ואם יש לאפשר מגורי שומר על פי המלצת גורמים מקצועיים. כל זאת, ללא העברה קניינית של השטח לידי מתיישב או משפחה מסוימת".



המקרה של חוות צוק נראה ברור יותר מבחינת הוועדה המחוזית. לפני חמישה חודשים היא קיימה דיון שבו נבחנה התייחסותה לתוכנית האחים צוק לפתח את חוות הבודדים כמיזם תיירותי הכולל מסעדה, מחלבה, דיר, פינת ליטוף ומגורי שומר.



קב-ונקי שסיכם את הדיון קבע שניתן לקיים במקום פעילות רעייה אולם התוכנית התיירותית נוגדת את מדיניות התכנון - ולכן יש להמליץ על דחייתה. "ערכיות השטח ורגישותו הסביבתית מחד וההתנהלות הבעייתית של הנמצאים בשטח מאידך, מחייבים נקיטת משנה זהירות בקידום פעילויות במקום שאינן למטרות חקלאיות", נקבע בסיכום הדיון.