בעוד כמה חודשים נתגעגע לריבית של 3.5%

מדד מאי הוא מדד של מפנה. כבר השבוע נראה את הבנקים ואת בתי ההשקעות מעלים את תחזיות האינפלציה לחודשים הקרובים, ל-2007 כולה ולשנה הקרובה. מי שעוקב אחרי ההתפתחויות יודע שבחודשים האחרונים מייצר המשק אינפלציה, הגם שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים לכאורה ההפך.



לפי הלמ"ס, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שלילית - מינוס 1.3% - ובחמשת החודשים הראשונים 0.3% בלבד. זאת כאשר יעד האינפלציה השנתי של הממשלה הוא 1.0%-3.0%. כיצד מיישבים את הסתירה? את האינפלציה מייצר המשק המקומי. בחודשים האחרונים עולים מחירי המוצרים הישראליים - בצורה מתונה אמנם, אבל עולים. מי שקונה יודע. העלייה לא "הורגשה" במדד המחירים לצרכן מאחר שהיא קוזזה על ידי הירידה במחירי היבוא, ירידה שהוזנה משני מקורות: הפיחות בדולר והסטות יבוא למקורות זולים באסיה.



שלושה גורמים עיקריים גורמים למפנה במדד. רק בחודשים הקרובים ניתן יהיה לומר אם המפנה קבוע ומה עוצמתו. סיבה ראשונה למפנה היא עליות המחירים במשק הישראלי, הנמשכות ולא מרפות, בין השאר בשל התייקרות בעלויות הייצור (האוצר צופה השנה עלייה ריאלית של 2.8% בשכר). סיבה אחרת היא הפיחות בשקל ביוני, שדוחף את את המדד כלפי מעלה, ואם יימשך יביא, בניגוד לתחזית בנק ישראל שפורסם באחרונה, להדבקת אמצע יעד האינפלציה השנתי של הממשלה - 2.0% - במחצית השנייה של 2007.



ואי אפשר כמובן להתעלם ממדיניות הריבית של בנק ישראל. מאז אוקטובר 2006 ועד מאי 2007 הפחית בנק ישראל את הריבית במשק, במצטבר, ב-2.0%. מדובר במדיניות מרחיבה, שנועדה לעודד את הצמיחה במשק, דרך הגדלת האינפלציה. כידוע, מדיניות הריבית משפיעה בפיגור על הפעילות הכלכלית במשק. זה לא קרה לפני שלושה חודשים. זה קורה עתה.



אין ספק, מדדי החודשים הקרובים יהיו גבוהים מההערכות המוקדמות. צריך להמתין ולראות מה יהיה שער השקל בשבועות הקרובים - האם יתייצב באזור 4.20 שקל לדולר, או שיעלה - כדי לדעת בכמה יותר גבוהים. בכל מקרה, מדיניות הפחתות הריבית של בנק ישראל הגיעה לסיומה. כדאי לרשום את גובה הריבית כיום, 3.50%. בעוד כמה חודשים נתגעגע אליו.