יום גדול, אושר גדול, ציון דרך, סגירת מעגל, ובעיקר המון התרגשות - אלה הביטויים בהם השתמשו חלק מ-1,817 הצעירים שקיבלו ביום חמישי האחרון את הרישיון לעסוק במקצוע עריכת הדין, כדי לתאר את תחושותיהם.
מדובר במקצוע הכי צפוף בישראל, ולכן הטקס נערך כמתבקש בבריכת הסולטן בירושלים. כמו בטקסים קודמים שלטו בו ההמולה והבלאגן. הנואמים על בימת הטקס מצאו את עצמם מדברים בעיקר לעצמם ובשלב מסוים נאלצה מנכ"לית הלשכה, עו"ד לינדה שפיר שהנחתה את הטקס, לעצור ולבקש מהמוסמכים החדשים להפסיק את השוטטות וההסתובבויות. "תכבדו את המעמד. זה היום שלכם", אמרה להם. למרות הכל, כולם, כולל הנואמים, היו במצב רוח טוב ואיחלו הרבה הצלחה לעורכי הדין הצעירים בדרכם החדשה.
עו"ד אילן בומבך, יו"ר ועד מחוז תל אביב, הציע לעורכי הדין לקחת חודש חופש לפני שהם מתחילים לעבוד. "התיקים יחכו", הוא הבטיח. בומבך גם לא שכח להקריא בפניהם את מספר הטלפון הנייד שלו כשהוא מפציר בעורכי הדין לעשות בו שימוש.
כשהחל החלק האמנותי של הטקס ודני סנדרסון עלה לבמה, הרעש והשוטטות נהפכו "חוקיים" והשמחה היתה גדולה. לאחר הופעה קצרה החל חלקו השני של הטקס, שכלל נאום של ראש הלשכה, עו"ד שלמה כהן, שהתנגח בשר המשפטים. "בראשונה בישראל, שר משפטים מציע לבטל כמה מההישגים הגדולים של המשפט הישראלי", אמר.
נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית ביניש, נשאה אף היא דברים ואמרה כי "בנוסף לברכת הצלחה בהמשך הדרך, הנאה וסיפוק מהמקצוע שאתם נכנסים בשעריו, באתי לומר לכם, עורכי הדין, הצעירים, כי כל אחד מכם ימצא את דרכו באפשרויות רבות הפנים וישתלב בהתמחויות השונות שמאפשר מקצוע עריכת הדין, או בתפקידים שונים בחברה הישראלית במגזר הפרטי, העסקי או הציבורי - וזה לא פחות חשוב".
עבודה ומהר
ואולם הנאומים המוקפדים לא היו בראש מעייניהם של הפרקליטים החדשים. אלה יידרשו בימים הקרובים להתמודד עם הקשיים היומיומיים שמספק המקצוע, ובראש ובראשונה הצורך למצוא עבודה. רצוי, כמובן, שתהיה בתחום המשפטי.
עורכת הדין הטרייה, שני נתנזון (26), סיימה התמחות במשרד ראש הממשלה. "לפני שלושה שבועות התחלתי לחפש עבודה ולשלוח קורות חיים, בינתיים זה הולך די רע", היא אומרת. "זה לא קל, מקומות עבודה לרוב לא משיבים בכלל, מחפשים עורכי דין צעירים כדי לשלם משכורות נמוכות, ומצד שני רוצים ניסיון של שנתיים, זה מין לופ שקשה לחדור אותו".
נתנזון אומרת כי פנתה בעיקר לחברות, בנקים ובתי השקעות. "הגעתי גם לחברת השמה ושם הודיעו לי שכאישה נשואה אני צריכה לצפות לכך שהשכר שלי יהיה נמוך יותר. יש לי חברים שסיימו התמחות במועד הקודם ולא מצאו עבודה, כך שהיום הם מחפשים גם בתחומים אחרים. אבל אני עוד לא מוותרת".
עו"ד זיו רוטמנש (28) התמחה במשרד שבלת בתחום שוק ההון. הוא אינו יודע עדיין היכן יעבוד, ומתכנן לקחת פסק זמן של חודשיים לטייל לפני שיחפש עבודה. "זו סגירת מעגל של תהליך ארוך מאוד ומכאן יוצאים הלאה", הוא אומר. "כל הזמן אומרים לי כששומעים מה אני עושה: 'עוד עורך דין?' אבל אני לא קונה את זה. מי שטוב ומאמין בעצמו ימצא מקום טוב. למדתי ארבע שנים ועשיתי התמחות, עבדתי מאוד קשה עד מאוחר בלילה ועשיתי בחינה קשה והיום אני מקבל את התעודה אחרי כל המסלול הזה, אז יש לי ציפיות. הייתי רוצה בטווח הקרוב עוד ללמוד ולהתמקצע ואולי יום אחד לפתוח משרד משלי".
מי שאינו מוטרד כלל מהצורך לחפש עבודה הוא עו"ד אודי שיף (31) שסיים התמחות במשרד טישמן, פריצקי, צדוק לוין ושות', המונה 12 עורכי דין, וחוזר לעבוד במשרד כעורך דין מיד עם קבלת התעודה. "סגרתי את זה לפני שבוע", הוא אומר. לדבריו, התלבט לא מעט בשאלה אם להמשיך במקצוע. "זו עבודה מאוד תובענית. קראתי את הכתבה שפורסמה ב-TheMarker על מסלולי הקריירה השונים של 10 עורכי דין מתחילים והמסר די מדכא. אם אני מסתכל על חברים שלי שלמדו הנדסה, למשל, הם ירוויחו כמעט פי שניים ממני ויעבדו בשעות נוחות יותר. אני מכיר מעט מאוד אנשים שממשיכים במקצוע ועושים את זה בלב שלם".
לגבי החששות מהעתיד מספר שיף כי "כסטודנט אתה בסוג של חממה, ואילו היום ההחלטות שאעשה עשויות להשפיע על העתיד הכלכלי שלי ב-10-20 שנה הקרובות. אני צריך לעשות את הבחירות הנכונות. אני רואה מספיק עורכי דין שמשתעבדים לעבודה. השאיפה שלי היא לפתוח משרד שיעסוק בתחומים שיעניינו אותי".
מחנות רהיטים למע"מ
"כשסיימתי את הלימודים לא הייתי סגורה על זה שאני ממשיכה במקצוע", מספרת עו"ד הדר דן (26). "אפילו דחיתי את ההתמחות בשנתיים ועבדתי בתחום אחר לגמרי כמנהלת חנות רהיטים. רציתי לנקות את הראש ולראות דברים אחרים לפני שאני נכנסת עמוק לתוך ההתמחות". דן התמחתה בסופו של דבר במחלקה לתיקים מיוחדים של מע"מ, קיבלה ציון 92 במבחן ההסמכה והוכתרה כאחת המצטיינות שהוזמנו לעלות על הבמה.
"די ברור שאני נשארת בתחום המסים ואני בודקת אפשרויות. הציעו לי עבודה במשרד פרטי אבל שעות העבודה ארוכות. בחו"ל יש לי אופציה לעבוד בתחום העסקי, עד שיהיה לי רישיון אמריקאי, אבל נראה לי שאתגעגע למשפחה. אני מאוד אשמח אם בעתיד יהיו תקנים במחלקה שהתמחיתי בה".
על הציפיות לעתיד היא אומרת: "זה מקצוע שנותן לך כלים לפעול עבור שינוי חברתי ומשפטי. אני לא אתנגד להגיע לבית המשפט העליון ביום מן הימים. אני אתחיל בבית משפט השלום ואקווה להגיע למעלה".
מרדכי איזנברג (55) מכהן שבע שנים כיו"ר התנועה להגינות שלטונית. קודם לכן היה מפקח בנייה ולמד בטכניון הנדסה אזרחית. "לאחר שנכנס לי ג'וק לראש לתקן את החברה בישראל, ולאחר שבע שנים של פעילות במשפט ציבורי ומנהלי ראיתי צורך לרכוש גם השכלה פורמלית. לפני ארבע שנים נרשמתי ללימודי תואר שני בקריה האקדמית קרית אונו במסלול החרדי ומאוד נהניתי. עכשיו אני יכול לחתום על מסמכים לא רק בשמי אלא גם כשאני מייצג אחרים".
איזנברג רוצה להמשיך במה שעשה, "לפתח את התנועה להגינות שלטונית ולנסות לתקן במשהו את המצב. אני חושב שהבוגרים הצעירים יכולים לתרום רבות לשיפור התדמית של המקצוע מכיוון שמרביתם עדיין אידיאליסטים וחדורי מוטיווציה לשינוי ערכי של החברה. אני מקווה שעורכי הדין הותיקים לא יקלקלו אותם".
עו"ד אדי אמיגה (34), בעל תואר במינהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, התמחה במשרד יגאל ארנון בירושלים. "נפצעתי בפעילות מבצעית בלבנון ב-92' ושותקתי ברגליים וברוב שרירי הידיים", הוא אומר. "זה לא הקשה עלי למצוא התמחות, אבל זה הקשה עלי בניידות, במה שקשור בפעילות פיסית ובכל מה שקשור בכתיבה. הייתי צריך להתגבר על קשיים לא פשוטים בדרכי. אני מאושר להגיע לרגע הזה. אני מתרגש וגאה, זה ציון דרך עבורי".
לדבריו, "כרגע אני צריך למצוא מקום עבודה. החשש הוא מכך שמעמדם של עורכי הדין בישראל הולך ופוחת. ישנם קשיים במציאת עבודה וגם קשיי פרנסה לעורכי דין, אני שומע את זה מסביבי. רבים עוזבים את המקצוע. החלום שלי הוא להיות עצמאי וגם לפעול דרך המקצוע לשיפור מעמד נכי צה"ל בחברה הישראלית".
עו"ד רועי כליפה (28) התמחה אצל ד"ר אריה סגל ולמד במכללת רמת גן. היום הוא מתחיל לעבוד כיועץ משפטי ברשת סופרמרקטים בדרום. "התחלתי לחפש עבודה לפני שבוע וכבר מצאתי. היה לי הרבה מזל", הוא אומר. "היתה לי הצעה ממשרד במרכז שהציע לי 5,000 שקל שכר התחלתי. בדרום הציעו לי שכר יותר גבוה".
עו"ד אביבית פרזם (27) למדה יחד עם כליפה במכללת רמת גן והתמחתה במשרד קנטור אלחנני, שם תמשיך גם כעורכת דין. "זה סטטוס אחר עכשיו, את מתחילה לעבוד באמת ולקחת אחריות על כל דבר. יש לי פחות חששות ויותר כיף כי אני יודעת לאן אני הולכת וזה מקום מוכר. הציפיות שלי הן להתקדם ובסופו של יום לפתוח משרד עצמאי או לעמוד בראש משרד".
ויש גם מי שמגיע למקצוע עריכת הדין כקריירה שנייה. עו"ד דב רוזנבלט (44), בוגר המכללה בקרית אונו, הוא גם בוגר הטכניון ומודד במקצועו. את התמחותו עשה אצל השופטת הדס עובדיה בבית משפט השלום בנתניה. "נפצעתי בצבא ב-88' וזה הקשה עלי אז החלטתי לעבור למשפטים. המטרה שלי היא לשלב בין ההשכלה המשפטית להשכלה הטכנולוגית ולמקרקעין". על החששות מהעתיד הוא אומר: "אם אבא שלך לא עורך דין אז קיים חשש להשתלבות במקצוע. אצלי קיים גם חשש שהגיל מעכב, גם למצוא סטאז' היה קשה לי. עכשיו אני מתחיל לחפש".