הגיע הזמן לעזוב את העיר

כמה פעמים עברתם ליד יישובים כפריים מקסימים, שעל שטחיהם המוריקים ניצבים בתים חמודים, צמודי-קרקע עם גג אדום, מחלונותיהם ניבט נוף מקסים - וחשבתם לעצמכם, אני רוצה לגור במקום כזה? כמה פעמים אמרתם את המשפט הזה, ואחר כך העמסתם את המשפחה על הג'יפ, וחזרתם הביתה, לעיר הצפופה והמפויחת?

בשנים האחרונות נפתחות יותר ויותר הזדמנויות לחיים נוחים ביישובים כפריים וחקלאיים, בשל הפריחה של ההרחבות בקיבוצים. לפני יותר מעשור החליטה המדינה לאפשר למושבים וקיבוצים להרחיב את שטחיהם המיועדים למגורים, ולהרחיב את האוכלוסייה. מספר הנחלות החדשות הוגבל ל-115% ממספר הנחלות הקיים. מטרת ההחלטה היתה להזרים דם חדש וחיות ביישובים שצעיריהם עזבו, ותושביהם הקיימים מזדקנים. ראשונים לנצל את ההחלטה ולבצע הרחבות היו המושבים, ורבים מהם כבר סיימו את התהליך. בעת האחרונה נפתחות הרחבות רבות בקיבוצים, שהחלו את התהליך מאוחר יותר, ורק כעת הוא מגיע לפריחה.

כך לדוגמה, בקיבוץ מגל שליד צומת בית ליד עולה בית על מגרש חצי דונם 250 אלף דולר; בקיבוץ אשרת, בין עכו לנהריה, עולה חצי דונם בנוי 170-180 אלף דולר. באופן טבעי, לא כל הקיבוצים מוכרים את יחידות הדיור בהרחבות בקצב שווה. ביישובים הקרובים למרכז, הדירות נחטפות. בקיבוץ באזור המרכז, הקרוב מאוד לתל אביב, נרשמו 2,300 משפחות לקניית בתים, כשהפרויקט מציע רק 130 יחידות דיור. לעומת זאת, בפריפריות המכירה איטית, אבל קשה להצביע על מקום שההרחבה נכשלה בו. מלחמת לבנון השנייה שיבשה אמנם את תוכניות היזמים בצפון, אך בחודשים האחרונים התעוררו המכירות באזור וקצב המכירות הוגבר מאוד.

"לפני כארבע שנים היו באזור הגליל והגולן כ-20 הרחבות בקיבוצים", מספר מוטי ויזל, בעליו של מכון מחקר וייעוץ אסטרטגי בענייני נדל"ן הנושא את שמו. לדבריו, "כיום ניתן למצוא כ-100 הרחבות ברחבי הצפון". ההרחבות הללו מצויות בשלבי התפתחות ותכנון שונים, ומי שתמיד חלם לגור בקיבוץ, אבל לא רצה אורח חיים סוציאליסטי - הגיעה שעתו.

ההזדמנויות נפתחות, והקהל זורם. במקרים רבים נחלות שמוצעות לציבור בהרחבות נחטפות. כך למשל, בקיץ שעבר, בעוד המלחמה משתוללת בצפון, נמכר בערב אחד כל שלב א' של פרויקט ההרחבה בקיבוץ מגל שבעמק חפר - 56 קוטג'ים שבונה אמפא נדל"ן.

"היתרון בהרחבה כמו במגל הוא שמרוויחים שתי ציפורים במכה", אומר בני קרת, מנכ"ל אזימוט, משרד פרסום ושיווק שמתמחה בנדל"ן. "גם מקבלים את איכות החיים של קיבוץ, מקום ירוק ולא סואן, וזה גם לא רחוק מהמרכז".

ועדיין, עיקר ההרחבות נמצאות בפריפריה, בצפון ובדרום, ובכל זאת מושכות קהל. "כמעט 80% מהמתעניינים והרוכשים בהרחבות שאני עוסק בהן מגיעים מאזור המרכז", אומר ויזל.

מחפשי השקט ושוחרי הירק אינם מצטרפים כחברים לקיבוצים שבהם הם קונים נחלה. "הדיירים החדשים נהפכים לחברים באגודה המוניציפלית, אך לא באגודה החקלאית. הם משתתפים בהחלטות שקשורות לשירותים בקהילה, ועדת תרבות, בית ספר, גן ילדים וכו', אך אינם חברי קיבוץ", אומר אייל פאניאן, מפניאן שיווק פרויקטים.

השיתוף הזה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים בהרחבות. החיים הם חיי קהילה, כך שמי שסולד מחברת בני אדם או לא רוצה שותפים להחלטות שנוגעות לו ולמשפחתו, צריך לקחת בחשבון שברוב המקרים מצופה מהחברים החדשים להיות חלק פעיל בקהילה, ולתרום מכישוריהם ומרצם למען היתר. מצד שני, ישנו יתרון גדול בעצם קיומם של כל השירותים הנדרשים בקרבת מקום.

"עבור הקיבוצים, בעיקר בפריפריה, ההרחבות הן צורך קיומי. יש מקומות שמשוועים להתחדשות דמוגרפית", מסביר דורי ליבוביץ' מחברת דוראל, יזמית של פרויקטים כפריים בהרחבות רבות. "יש מקומות שבהם לא נולד ילד כבר שנים, והגיל הממוצע הוא יותר מ-60, אבל כל התשתיות כבר קיימות: גן הילדים, בריכת השחייה, השטחים הציבוריים ועוד". מצב זה שונה מערים או שכונות חדשות לגמרי, שבהן מי שקונה דירה צריך לחפש גן ובית ספר מתאימים וקרובים - וזו לא תמיד משימה קלה.

פרויקט ההרחבה, אם כן, מיטיב עם הרוכשים וגם עם הדיירים הישנים, שעבורם ההתחדשות של היישוב נחוצה לא רק כדי לשמר את השירותים במקום, אלא גם את התשתיות. תפקיד היזמים שמקבלים היתרים לבנות את השכונות החדשות הוא גם לשפר את כבישי הגישה, החשמל ושאר התשתיות.

עם זאת, כדברי מנכ"ל אמפא נדל"ן, רענן אלוני, "התשתיות המיושנות בקיבוץ המקורי בדרך כלל אינן משופרות בעקבות ההרחבה", ועיקר ההשקעה בתשתיות נעשית באזור השכונות החדשות. .

תהליך הרכישה וההשתלבות בהרחבות שונה מזה שבעיר. "לאחר בחירת המקום, הרוכשים הפוטנציאליים חותמים על הסכם הרשמה עם היזם, ובמקביל עוברים תהליך של ועדת קבלה", אומר ויזל. על ועדות הקבלה דובר כבר לא מעט, ונטענו נגדן טענות רבות על אפליות ואי שוויון, אך יש להן תפקיד חשוב עבור היישוב המתרחב. בהחלטת מינהל מקרקעי ישראל לאפשר את ההרחבות לקיבוצים, נאמר כי "מגרשי בנייה למגורים יוקצו על ידי המינהל למומלצים, ובלבד שהמומלצים הינם יחידים אשר אינם בעלי זכות לנחלה, למגרש מגורים צמוד-קרקע, או למשק עזר ביישוב כלשהו".

ה"מומלצים", על פי ההחלטה, הם מי שהומלצו על ידי ועדת הקבלה של היישוב החקלאי לחכור מגרש מגורים בהרחבה. "בדרך כלל נשלחים המתעניינים למבחני התאמה, הוועדה בודקת את המטרות שלשמן הם הגיעו ליישוב והאם יש להם די כסף לכסות את העסקה", אומר פניאן.

לכל ועדה יש קריטריונים משלה, בהתאם לצרכים של היישוב. "מצפה נטופה, למשל, הוא יישוב דתי לאומי, ושם דורשים ממי שמעוניין לעבור ליישוב לבלות בו כמה שבתות כדי לבדוק התאמה, כי חיי הקהילה שם חשובים להם באופן מיוחד", מספר קרת. בדרך כלל היישובים מחפשים משפחות צעירות, שגיל ההורים נע בין 30 ל-35. אלה הם גם רוב המתעניינים ביישובים הכפריים והקיבוצים, לאחר שמיצו את חיי העיר. "גם מבוגרים יכולים להתקבל, אחרי הכל היישובים רוצים להתחדש אך גם להישאר מאוזנים מבחינה דמוגרפית, לכל יישוב צרכים ורצונות אחרים", אומר פניאן.

"בדרך כלל, מעדיפים לקבל משפחות מלאות, אך יש קהילות פחות בררניות. הן מקבלות גם משפחות חד-הוריות, גרושים ורווקים ליישוב. רוב המתעניינים הם אנשים שיש להם זיקה מסוימת לאזור: גדלו שם, שירתו שם או כאלה שמרבים לטייל שם", מסביר ויזל.

יש מקומות שחלק מהנחלות בהם מוקצות מראש לרוכשים שלא יעברו לגור בהן מיד. "זאת בעיה מסוימת. המטרה של ההרחבות היא להצעיר את היישובים, ואם כולם יעברו לגור בהן רק בעתיד הרחוק, היא לא תושג", מסביר קרת.

לאחר קבלת ההמלצה מוועדת הקבלה, מופנים המתעניינים למינהל מקרקעי ישראל, שם הם חותמים על הסכם חכירת הקרקע, ששייכת למנהל, ובנוסף הם חותמים על הסכם עם הקיבוץ, והסכם נוסף עם היזם. ישנן הרחבות שבהן היזם בונה את הבתים, ואחרות שבהן ההרחבה היא בסגנון "בנה ביתך" - רק הקרקע נמסרת לחוכרים, וכל אחד בונה את ביתו לפי טעמו ויכולתו. "ככל שחלפו השנים, קטנו המגרשים שמקבלים הרוכשים, וכיום מוקצים 330-500 מ"ר ליחידת דיור בבנייה כפרית. הרעיון הוא לצופף את היישובים", מסביר פניאן.

ברחבי הארץ נבנות היום הרחבות רבות: בקיבוץ מגל, בחוקוק ואלומות הצופים לכנרת, במחניים, במשגב עם שעל גבול הצפון, בקיבוץ עינת, באלמוג שליד ים המלח, בעין דור שבעמק יזרעאל ועוד ועוד. שתי ההרחבות האחרונות, שמקימה חברת דוראל ייזום, יהיו אקולוגיות למהדרין. "ייצור האנרגיה יתבצע בתוך היישוב בעזרת אנרגיה סולרית, יהיה שימוש חוזר במים ועוד. השכונות המיוחדות האלה נבנות בתיאום מלא עם היישובים שאנו מרחיבים", אומר דורי ליבוביץ' מדוראל.

עד כה, נפתחו בעיקר הרחבות בפריפריות, ופה ושם גם בקיבוצים הקרובים למרכז. האזור הבא, שיזמים ומשווקים מצביעים עליו כאזור שההרחבות בו מתחילות להתעורר, הוא עמק יזרעאל