מחקר: רק 2% מהשקעות ההון סיכון בחברות סטארט אפ בעשור האחרון הגיעו לדרום

נגיד שטיל איראני יעשה את דרכו לישראל, חלילה, ויפגע בהרצליה פיתוח. הבדיחה שרצה בענף היא שבכך תימחק תעשיית ההון סיכון המקומית. אבל לא רק קרנות יושבות שם. גם חברות סטארט-אפ רבות ממוקמות ברחבי הרצליה פיתוח ובאזורי היי-טק אחרים שבהם שוכנות קרנות הון סיכון.



כעת מגיע מחקר אקדמי שמאשש את הבדיחה הידועה ונותן לה תוקף מדעי: הסטארט-אפים הישראליים שזוכים למימון מקרנות הון סיכון נוטים להתרכז במקום אחד במרחב הגיאוגרפי, אפילו יותר מאשר חברות היי-טק "רגילות", ומדובר כמובן באזור המרכז.



פרופ’ רפי בר-אל וד"ר דפנה שוורץ, מבית הספר לניהול באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, מצאו כי רק רק 2.4% מן ההשקעות של משקיעי הון סיכון בעשור האחרון הגיעו לדרום וכתוצאה מכך, רק 2.3% מהמועסקים בחברות סטארט-אפ שזכו למימון ממשקיעי הון סיכון בעשור האחרון נמצאים במחוז הדרום. בפער ניכר לטובה נמצא אזור חיפה עם 7.3% ומעליו נמצאת ירושלים עם 8% מכלל התעסוקה בסטארט-אפים. באזור הצפון המצב קצת יותר טוב, אבל גם הוא לא מזהיר: רק 8.8% מהמועסקים בסטארט-אפים נמצאים שם, בעיקר בשל העובדה שבאזור יוקנעם נמצא מקבץ של חברות סטארט-אפ והיי-טק.



כצפוי, במקום הראשון נמצא אזור המרכז כבעל מספר חברות סטארט-אפ מגובות הון סיכון הגבוה ביותר (37.1% מהמועסקים בסטארט-אפים) ובמקום השני, בפער קטן, נמצא אזור תל אביב (36.5%).



בר-אל ושוורץ מצאו כי חברות הסטארט-אפ הן אפילו יותר ריכוזיות לעומת הפיזור הגיאוגרפי של חברות היי-טק בכללותן. חברות הסטארט-אפ מגובות הון סיכון נוטות להתרכז היכן שמשקיעיהן נמצאים, והתוצאה הבלתי נמנעת היא שבמחוזות הדרום, הצפון וירושלים יש מעט מדי חברות טכנולוגיה לעומת אזור המרכז. אחד הפתרונות שהממשלה מצאה לכך היא תוכנית החממות הטכנולוגיות, אבל לא מדובר בתוכנית שמערבת קרנות הון סיכון פרטיות, אלא כספי מדען ראשי בלבד.



לדברי שוורץ, "צריך לזכור שלכל משקיע הון סיכון יש כמה מיזמים, וכדי לייעל את עבודתו הוא צריך להיות קרוב אליהם. לכל מיזם יש כמה משקיעים וכל אחד מהם רוצה להיות קרוב אליהם. בסופו של דבר, אלו התנהגויות שגורמות לכל הצדדים להתקבץ גיאוגרפית במקום אחד במטרה להשביח את החברות".



מהי בעצם הבעיה בריכוז הגיאוגרפי?



"ישראל עוברת מהפך. נכנסת לכאן תעשייה חדשה ואף אחד לא עירני לכך שיש לדבר השלכות מרחביות. אזורים שלמים נשארים מאחור וזה מגדיל את הפערים, והכלים הציבוריים לצמצום פערים אינם מתאימים למאפייני תעשייה חדשה זו".



מה הממשלה צריכה לעשות?



"תעשיית ההון סיכון התפתחה בהתערבות ממשלתית (מודל קרנות יוזמה שהממשלה ייסדה בשנת 93' הצמיח את תעשיית ההון סיכון הישראלית, ג"ג). באופן דומה, אחד הפתרונות הוא להביא משקיעי הון סיכון לפריפריה. אפשר לעשות זאת באמצעות מנגנון Matching פיננסי עם המגזר העסקי. למשל: להקים קרנות הון סיכון אזוריות בסיוע הממשלה מתוך כוונה להכניס את המגזר הפרטי, או לערוך תוכניות מיוחדות עם משקיעי הון סיכון למיזמים בחממות ולאלה שיוצאים מהחממות. מסקנה נוספת מהמחקר היא החשיבות בריכוז מקבץ פארקי היי-טק באזורים שונים, כפי שמתכננים להקים את פארק ההיי-טק באוניברסיטת בן גוריון. משקיעי הון סיכון רוצים להיות חשופים להזדמנויות, ולפארק טכנולוגי באיכות גבוהה יש סיכוי להביא משקיעי הון סיכון. ברגע שייווצר מקבץ טכנולוגי של חברות - סביר שזה יגלגל את העניין מעצמו. אם הממשלה רוצה לדאוג לדרום, היא חייבת להתערב. הפער הזה עוד יגדל ובסופו של דבר הפריפריה תצא לגמרי מהתמונה".



גם בקרנות ההון סיכון מבינים שהמצב לא בריא. שגיא רובין, מנהל השקעות בקרן ההון סיכון ג'מיני (השוכנת בהרצליה פיתוח), טוען שהסיבה העיקרית לכך שהמשקיעים וחברות הסטארט-אפ התקבצו יחדיו לאזורים מסוימים נובעת מהקושי של יזמים לגייס עובדים ולגבש את החברה בשלבים ראשוניים. "יזם צריך לגייס עובדים, ומרגע שחברה גדלה זו הדאגה העיקרית שלו - היכן נמצאים העובדים. מעבר לכך, בשלב ראשון יזמים תלויים בקשרים ומערכות יחסים וזקוקים לעזרה מיזמים אחרים. יזם מבלה בתחילת דרכו הרבה מאוד זמן בבתי קפה ובפגישות. הוא צריך להיות היכן שרוב האנשים ממוקמים. ואתה כמשקיע הון סיכון צריך להיות במקום הכי נגיש עבורו. לדעתי, הסיבה שהחברות מתקבצות במקום אחד אינה נובעת ממיקום של המשקיעים, זה רק מרכיב אחד. אסור לשכוח שבארה"ב המרחק הגיאוגרפי משחק תפקיד ובישראל לא. דוגמה להשקעות של חברות בפריפריה הן אאוט סמארט שצמחה בשדרות והשקענו בה".



מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן ההון סיכון בנצמ'רק ישראל, סבור שהכל מתחיל ונגמר בעובדה שנוצר מקבץ (Cluster) של חברות. "אמר את זה פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הארווארד שבדק את ההשפעה של מקבצים על כלכלה. בניו-ג'רזי יש שם מקבץ של חברות תרופות ולכן יש גם כוח עבודה ותשתיות מתאים. כך גם בעמק הסיליקון, שם יש אוניברסיטאות וחברות סטארט-אפ. בישראל, תעשיית הון סיכון התפתחה בתל אביב והרצליה".



לדעתך הממשלה צריכה להתערב בעניין?



"אין פתרונות קסם לדבר הזה. צריך להתחיל בחינוך. להשקיע מיליוני דולרים בחינוך בפריפריה. רק כך יהיה אפשר ליצור שם מאסה של אנשים מוכשרים".



ובינתיים משרדי בנצ'מרק נמצאים בהרצליה פיתוח.



"אתה צריך להבין. קרנות הון סיכון הן לשכת שירות ליזמים. אנחנו צריכים להיות היכן שהיזמים נמצאים. וכשאתה משרת מישהו אתה רוצה להיות קרוב אליו".