1,817 מוסמכים הפכו בסוף השבוע לעורכי דין - בהם לא מעט בנים ובנות של שופטים ופרקליטים בכירים

כשהבן הראשון פנה לארכיטקטורה, אמרתי לעצמי: ’אלוהים, נשארו לי רק שניים’"



דבר האב המאושר, עו"ד יוסי שגב: "אני ממש נרגש היום כי אני נזכר בהסמכה שלי. אני יודע מה בני מרגיש. משלושת הילדים שלי רק בועז הסכים ללכת ללמוד משפטים. זה נתן לי את הביטחון שהמשרד יכול להמשיך, אז בשבילי זה דבר מרגש וחשוב.



"אמרתי לכל ילד שיבחר לבד את הדרך שלו, אבל התפללתי בלילה שהם יבחרו במקצוע הזה. אחרי שהילד הראשון אמר שהוא הולך לארכיטקטורה אמרתי לעצמי: 'אלוהים, נשארו רק שניים'. אחר כך הבת השנייה נסעה לאוסטרליה, ואז בועז אמר לי: 'מעניין אותי לדעת מה זה משפטים. אולי כדאי שיהיה לי את הכלי הזה'. עד אז הוא התעסק ביוגה ובמדיטציה. ראיתי משנה לשנה איך הוא נתפס לזה ואוהב את המקצוע. כסטודנט הוא הגיש תביעה שלא ישלחו דואר זבל לאנשים ומאז התיק הזה הוא התאהב במקצוע".



תוכניות לעתיד: "הוא חוזר לעבוד במשרד. אם הוא לא היה רוצה בכך, הייתי מתאכזב מאוד. תארו לכם מצב שאתה בונה משרד 30 ומשהו שנה ואין לך ממשיך. בלי זה אין המשך לעסק כי למי אני אעביר את השרביט? אם אני אתן אותו לכל אדם אחר הוא יקח ולא יחזיר לי אותו".



ההתמחות: "הוא התמחה במשרד אבל עם עורך דין אחר. היינו נפרדים במשרד, חוץ מבוררות ענק בלונדון שהיה לי חבל שהוא לא יראה ולקחתי אותו. שם הוא התגלה לי כגאון משפטי, אני חושב שנכון לו עתיד גדול, אבל אני לא אוביקטיווי. אין לו צרכים כספיים, זה לא הרעב שמדריך אותו. כשראיתי את ההתנהלות שלו מול עוול שנגרם לאזרח הקטן הבנתי שהוא לא עושה את העבודה כדי לעשות רושם. אצלו זה אמיתי. אני חושב שזה יפה".




עו"ד יוסי שגב ובנו בועז



הבן בועז (27): "נכון שאבא מתרגש מאוד. גם אני מתרגש מאוד. יש תחושת הקלה מאוד גדולה והשלמה, ויש הרבה מאד אושר. זה לא רק שרכשתי ידע וכלים, זו גושפנקה שנותנת לך כוח. אני מרגיש גאה להיות במקצוע ולקחת חלק בקהילה הזו של אנשים שמוציאים לפועל את החוק.



"גם כשהלכתי ללמוד משפטים אמרתי לאבא: זה תואר מאוד יעיל, אבל אל תקווה לכלום. איפשהו בדרך התאהבתי בעולם המשפט. במהלך ההתמחות היה לי משבר כי זה מקצוע שדורש הרבה והיה לי יותר מדי עומס ולקחתי את הדברים שעשיתי מאד אישי. ניגשתי לאבא שלי ושאלתי אותו 'כמה זמן התראה אתם צריכים, כי אני חושב ברצינות לעזוב'. זה היה שיעור גדול באיזון. כשעברתי את המשבר נשארתי ונהניתי מאוד מהמקצוע".



"פעם שלישית שאני מגיע לטקס עם הילדים; עכשיו אני יכול לפרוש בשקט"



דבר האב המאושר, עו"ד יוסי תוסיה-כהן, יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין בשמונה השנים האחרונות: "אני גאה מאוד. זו הבת השלישית שלי שהיא משפטנית. היום זה הטקס האחרון שלי בתור יו"ר ועד המחוז ועכשיו אני יכול לפרוש בשקט. הילדים שלי פנו למקצוע מיוזמתם, הם ראו כמה שזה מקצוע נהדר. דפנה לא תעבוד אצלי, היא תמשיך בתחום שלה, הפלילי. כל אחד והאהבה שלו ותחום המקצוע שלו".



הבת דפנה (27): "זו הרגשה מצוינת. עבדתי קשה מאוד להגיע לרגע הזה והנה הגיע היום הנכסף. אף פעם לא הייתי בטוחה שאפנה למשפטים, אבל זה מה שהכרתי וראיתי כל החיים וזה נראה לי מסלול טבעי".




עו"ד יוסי תוסיה-כהן ובתו דפנה



תוכניות לעתיד: "התמחיתי במשטרה ואני בשאיפה לחזור. חששות בוודאי שיש, מה הלאה, מה יהיה אם לא אחזור למשטרה. בנוסף, כל שלב שאת עוברת בחיים יש את הפחד מלעבור סטטוס ובוודאי עכשיו. זה להתחיל את החיים האמיתיים, עכשיו צריך לבנות קריירה. אני תמיד יודעת שיש לי את המשרד של אבא שלי, אבל אני רוצה להצליח בזכות עצמי. זו הסיבה שלא התמחיתי אצלו וזו גם הסיבה שאני מחפשת עבודה במקום אחר".



על העבודה המשותפת עם אבא: "ההנחיה שלו מלמדת ומעשירה, ואני לא אומר את זה כי הוא אבא שלי. כאיש מקצוע הפכתי למעריץ שלו. עבדתי איתו על מעט מאד תיקים ותמיד העבודה היתה מאוד חדה וממוקדת. זו תחושת ביטחון מאוד גדולה, הוא מלמד ויודע להעביר את צורת המחשבה שלו".



"אני תמיד אומר איזה כיף שמשלמים לי על מה שאני אוהב לעשות"



דבר האח והדוד המאושר, עו"ד ששי גז: "אני מאד גאה. גם אחותי וגם בת אחותי מקבלות היום תעודה".



על האחות ליאורה: "אנחנו משפחה של שבע נפשות, ליאורה היא הקטנה בבית. היא עשתה שני תארים עוד קודם, כלכלה ומנהל עסקים ועכשיו סיימה בהצטיינות יתרה במכללת רמת גן. היא הולכת לתחום העסקים (היא עוד לא יודעת את זה). אני מאחל לה שתיהנה. זה מקצוע שאפשר גם ליהנות ממנו, אני תמיד אומר איזה כיף לי שבחרתי במקצוע שמשלמים לי על מה שאני אוהב לעשות".




עו"ד ששי גז ואחותו ליאורה



האחות ליאורה (30): "הוא (ששי גז) המליץ לי ללמוד. היו לי התלבטויות כי זה בכל זאת זהו שינוי. התחום שלי היה עד היום עסקים, אבל רציתי את זה ואני שמחה. את ההתמחות עשיתי אצל עו"ד נתן מאיר בתחום האזרחי. בעתיד יכול להיות שאעסוק בפלילים".



האחיינית הגר בן זקן (27): "זהו יום גדול. אין ספק שששי השאיר את הרושם שלו על המשפחה. כל השנים המשפחה היתה מסתכלת עליו. היה בזה משהו מאוד חלומי, הוא היה גאווה נורא גדולה. הציפייה שלי היא להישאר נאמנה לאמת פנימית שלי, למרות הציניות סביב המקצוע הזה. אני שואפת להגיע לייעוץ משפטי, לא שוללת בתחומים חברתיים. אני מאמינה שזה מקצוע מאד חשוב. נורא חשוב כל יום לזכור מה המטרות האמיתיות ולא להוזיל את המקצוע".



אני הולכת להיות שותפה אצלו במשרד, וזה הדבר הכי כיף שיכול להיות"



דבר האב המאמץ המאושר, עו"ד יורם שפטל: "אני מרגיש כמעט כמו אבא. אני מאוד גאה. יותר התרגשתי ביום שטל עברה את הבחינות, היום זה יותר טקסי, אבל במידה מסוימת יש התרגשות. ההחלטה הראשונית ללמוד משפטים היתה שלה, אבל כשהתחילה את הדרך, אז בהחלט דחפתי ועזרתי. ובעתיד? היא תשתלב במשרד. אני רואה בה מעין דור המשך".



הבת טל מליק (33): "יורם הוא כמו אבא מאמץ שלי. הוא גידל אותי. עשיתי התמחות חצי שנה במשרד שלו וחצי שנה במשרד של עו"ד יוסי זילברברג. אני הולכת להיות שותפה במשרד שפטל. זה שאני יודעת לאן אני הולכת זה הדבר הכי כיף שיכול להיות".




עו"ד יורם שפטל ובתו המאומצת טל



על המצב בשוק: "אין לי חששות, יש לי משרד לעבוד בו, אבל אני שומעת הרבה חברים שרוצים לנטוש את המקצוע כי הם לא מוצאים עבודה. הרבה חברים מבקשים ממני לעזור להם לחפש עבודה בכל מחיר, גם בשכר של מתמחה, רק כדי להיכנס למשרד. המון עורכי דין צעירים מנוצלים על ידי המשרדים הגדולים. קשרים זו מלת המפתח בעריכת דין. עורכי דין הם קליקה שלדעתי תישאר, וטוב מאוד שלשכת עורכי הדין מקשה את בחינות הלשכה כל שנה. אני מאוד גאה היום להיכנס למקצוע הזה".



חלומות: "לשלב את הידע המשפטי שלי עם הידע שלי בתקשורת, למשל לעשות תוכנית בערוץ 1 בנושאי משפט".



"טעמתי מתחום המשפט, עוד לא החלטתי אם אעסוק בו בעתיד"



דבר האם הגאה, אסתר קובו, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב: "את יכולה לכתוב רק שהאמא מאוד גאה. זה מרגש מאוד".




השופטת אסתר קובו ובתו הילה



הבת הילה, במענה לשאלה אם אמה עודדה אותה לבחור בלימודי המשפטים: "ממש לא וגם מאוד יכול להיות שאני לא אשאר בתחום. זו היתה טעימה ואני לא יודעת עדיין לאן אמשיך. התוכנית שלי כרגע היא לנסוע למרכז אמריקה לשלושה חודשים ואחר כך נראה. מה שבטוח שאעבוד בדברים משיקים. אני אלך למה שירגש אותי. אם עריכת דין תרגש אותי, אז אני אעסוק בזה. המקצוע הוא מדהים, אבל יש בו חסרונות כמו בכל מקצוע. למדתי גם היסטוריה ואני גם עוסקת בתקשורת כשדרנית בערוץ הספורט, וכל אלה נתנו לי תמונה טובה לגבי החיים ואני מרגישה מוכנה, למה שאני לא אלך".



חלומות: "לעשות משהו שירגש אותי".