הרישום הכפול: בסופו של דבר, הפטור ממס והכניסה למעו"ף הם העיקר

מאת רותם שטרקמן

חוק הרישום הכפול חגג באחרונה בר מצווה, עם הצטרפותה של החברה ה-13 למסחר באחד העם. מאז נכנס החוק לתוקף, נרשמו למסחר בבורסה בתל אביב רק חברות ישראליות, בהן קריסטל , מג'יק , פרדיים וטיוגה . כמה מהחברות נכנסו למדדים המשניים בבורסה, כמו מדד ת"א 100 ומדד התל-טק, ומחזורי המסחר בהן לא עלו. הסיבות לאי העלייה, ולעתים הירידה, במחזורי המסחר במניות אלה הן הירידה הכללית במחזורים עקב המשבר בשוקי ההון בעולם, ובעיות ספציפיות בחברות.

הגופים המוסדיים, האחראיים ליותר מ-50% ממחזור המסחר בבורסה, אינם מרבים לסחור במניות קטנות אלה. עיקר העניין של קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות הוא במניות הנסחרות במדד ת"א 25 ובכמה מניות נוספות.

שתי החברות הגדולות שנרשמו באחרונה גם בתל אביב, הריבוע הכחול ופרטנר , נהנו משני היתרונות העיקריים של הרישום הכפול - הפטור ממס שניתן למשקיעים במניות עם תחילת המסחר בתל אביב, והכניסה למדד ת"א 25.

בעקבות הרישום זינקו מחזורי המסחר במניות בכ-340%, ומחיריהן עלו בעשרות אחוזים. לכן נוח להציג את השינוי שנרשם בשתיהן כמודל לשינוי הצפוי במניות נוספות של חברות שיירשמו בתל אביב.

הפטור ממס

כשפרטנר והריבוע הכחול נסחרו רק בחו"ל, נאלצו המשקיעים בהן לשלם מס רווחי הון למרות היותן ישראליות, עקב הגדרתן של שתי החברות כ"לא תעשייתיות". מסיבה זו גופים מוסדיים נמנעו מהשקעה במניות אלה לפני רישומן למסחר בישראל. על פי התיקון לצו מס הכנסה שנכנס לתוקף באחרונה, לא תהיה חובת תשלום מס גם על מניות של חברות זרות שיירשמו למסחר בתל אביב. עד כה לא היה ברור אם הפטור ממס יחול גם על הגופים המוסדיים, או רק על המשקיעים הפרטיים. ואולם הבהרה שנתנה נציבות מס הכנסה לתיקון לצו קובעת כי הפטור מרווחי הון יחול גם על הגופים המוסדיים.

לדברי מנכ"ל מנורה גאון בית השקעות, יהודה בן אסייג, "גופים מוסדיים מתרחקים מכל מה שמזכיר סיכוי של חיוב במס. זאת הסיבה העיקרית לחוסר מעורבותם של גופים אלה במניות של חברות זרות הנסחרות בחו"ל". לדבריו, יתרון נוסף של הרישום בישראל הוא שעות המסחר הנוחות, המתאימות לשעות העבודה במשרדי הקרנות והקופות.

"משקיע מוסדי אינו אוהב להתעדכן בתשע בערב מהבית על מצב ניירות הערך שבתיקו, ובמסחר בתל אביב מספיק לו להציץ במסך שעל שולחן העבודה כדי לדעת מה קורה בשוק", הוסיף. בנוגע למחיר הפעולות ולנזילות, אמר בן אסייג, כי העמלות הגבוהות שמשלמים במסחר בחו"ל (0.2%-0.5%) לעומת העמלות בתל אביב (כ-0.05%), העובדה שהתשלום הוא בדולרים, וכן הצורך בהמרה לשקלים, משפיעים לרעה על המסחר בחו"ל.

הכניסה למעו"ף

מניות פרטנר והריבוע הכחול זינקו בעקבות ההודעה הראשונה על כך שייסחרו בישראל, עקב הערכתם של משקיעים רבים כי עצם כניסתן לרשימת המעו"ף תביא לכך שכסף רב יזרום להשקעה בהן. הערכה זו התבררה כנכונה. לדברי מנהל אגף ניירות הערך בגוף פיננסי גדול, הביקוש הפוטנציאלי הטכני למניה שנכנסת למדד ת"א 25 נאמד בכמה עשרות מיליוני שקלים.

רק קרנות האינדקס, העוקבות אחר החברות הנסחרות בבורסה באופן עיוור, משקיעות סכום בהיקף דומה בכל מניה שנכנסת למדד. בנוסף, מחכות למניות הגדולות קרנות שעל פי התשקיף מחויבות להשקיע שיעור מסוים מתיק הנכסים שלהן במניות המעו"ף. גם קרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות פנסיה, שלהן יש גיוסים מדי חודש, מחפשות חברות גדולות ויציבות יותר להשקעה.

נראה כי מאז התיקון בצו מס הכנסה בנוגע לחברות שהתאגדו בחו"ל, נפתחה הדלת לכניסתן של חברות הטכנולוגיה הגדולות והחשובות. התאגדותן של חברות כמו קומברס , מרקורי ואחרות נעשתה בחו"ל, ככל הנראה כדי לנצל הטבות מס שונות. רישומן למסחר בתל אביב, אם יתבצע, כאשר המשקיעים מקבלים פטור ממס, יכול להביא לכך שייהנו מהטבות מס גם בישראל.