בג"ץ קיבל את תוכנית התקצוב של משרד החינוך

בג"ץ קיבל את התוכנית שהציג היום (ראשון) משרד החינוך ליישום הדרגתי של שינוי שיטת תקצוב בתי הספר, בעקבות הפסיקה מפברואר 2006 האוסרת על המשך התקצוב לפי "מפת העדיפות הלאומית". בכך נמנעו פיטוריהם של כ-1,500 מורים בבתי הספר העל-יסודיים בפריפריה. במשרד החינוך קראו לרשויות המקומיות ולרשתות השונות לבטל את מכתבי הפיטורים שכבר נשלחו.



בדיון שהתקיים היום, ביקש משרד החינוך לדחות את תחילת יישום הפסיקה ל-1 בספטמבר. שופטי בג"ץ, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קיבלו את בקשת המשרד לקצץ 3% בתוספת שניתנה עד כה לבתי הספר התיכוניים בפריפריה ("תקציב המוחזקות"). משמעות הקיצוץ היא הפחתה של מספר קטן של שעות לימוד, כך שלא יהיה צורך בפיטורים המוניים. עם זאת, בית המשפט הורה למשרד החינוך להציג בפניו תוכנית שתפרט את יישום הפסיקה, עד דצמבר השנה. כמו כן נמתחה ביקורת על הזמן הרב שנדרש למשרד לגבש תוכנית ליישום הדרגתי של הפסיקה.



בימים הקרובים ייפגשו ראשי משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי כדי לדון בהשלכות המעשיות של החלטת בג"ץ. לדברי מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, "הרשויות המקומיות והרשתות צריכות כעת לבטל את מכתבי הפיטורים שהוצאו למורים". במרכז השלטון המקומי לא ממהרים להיענות לבקשת המנכ"ל. לדברי גורמים במרכז, "גם אם מדובר בקיצוץ קטן של כ-5 מיליון שקלים, ראוי שמשרד החינוך יספוג אותו ולא יגלגל את הבעיה לפתח הרשויות המקומיות".



תקציב זעום להעדפה מתקנת



התקציב שמקצה משרד החינוך להעדפה מתקנת זעום. מתוך כ-1.1 מיליון שעות לימוד בבתי הספר היסודיים, החליטו באחרונה ראשי המשרד להקצות רק כ-60 אלף שעות להעדפה מתקנת לפי סולם סוציו-אקונומי. מדובר בכ-5% מכלל שעות הלימוד לבתי הספר היסודיים. ההחלטה תיושם כנראה משנת הלימודים הקרובה. לדברי מקורות שונים, בשיטת התקצוב הנהוגה כיום, כ-20% מועברים לשכבות החלשות ביותר.



היום דן בג"ץ בבקשת משרד החינוך ליישם באופן הדרגתי, החל מ-1 בספטמבר ועל פני חמש שנים, את הפסיקה האוסרת על המשך התקצוב לפי "מפת העדיפות הלאומית". הפסיקה, שניתנה בפברואר 2006, משפיעה על חלוקת שעות הלימוד לבתי הספר היסודיים. מבין העניינים השונים, זהו הסעיף המשמעותי והגדול ביותר מבחינה תקציבית - כ-4.5 מיליארד שקלים.



עד היום, חולקו שעות הלימוד לפי "מדד שושני", שכלל מרכיבים סוציו-אקונומיים וגם קריטריון של "מפת העדיפות לאומית". בעקבות פסיקת בג"ץ, גיבש המדען הראשי במשרד החינוך, הפרופ' סידני שטראוס, מדד חדש, ללא "מפת העדיפות הלאומית". אולם, בניגוד לשימוש ב"מדד שושני", שהתייחס לכמעט כלל שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים, החליטו במשרד החינוך להקצות את השעות בשני שלבים: בראשון יקבלו כל בתי הספר תקציב בסיסי בהתאם למספר התלמידים בהם, ללא קשר לרקע הסוציו-אקונומי, ואילו בשלב השני תחולק יתרת התקציב על פי המדד החדש.



האיסור על המשך התקצוב לפי "מפת העדיפות הלאומית" היה אמור להיכנס לתוקף במארס 2007 - שנה אחרי פסק הדין. בסוף פברואר ביקש משרד החינוך לדחות את תחילת היישום ל-1 בספטמבר.



"תוכנית המשרד מהווה נסיגה נוראה מהעקרונות הפרוגרסיוויים של 'מדד שושני'", אומרת רות קלינוב, פרופ' אמריטוס של החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, "מדובר למעשה בוויתור על מדיניות של העדפה מתקנת". לדברי מקור המכיר מקרוב את חישובי משרד החינוך, "'מדד שטראוס' צודק ושוויוני יותר מ'מדד שושני', אבל ההשפעה שלו בפועל תהיה אפסית. אי אפשר לצמצם פערים אם רק 5% משעות הלימוד מחולקות לפי העיקרון שצריך לתת יותר לתלמידים החלשים יותר".



מקור נוסף מעריך כי גם בשנים הבאות לא עתיד לגדול באופן משמעותי היקף השעות שיחולקו על פי סולם סוציו-אקונומי. "גם אם בעוד שנה או שנתיים תחליט הממשלה להגדיל את התקציב המיועד לשעות לימוד, סביר שרוב התוספת תלך לתקציב הבסיסי, כי תמיד יגידו שהוא לא מספיק", הסביר המקור, "תוכנית משרד החינוך דומה למתן 'סל בריאות' שווה לצעיר בן 20 ולקשיש בן 80. זה לא ויכוח על חישוב כלכלי אלא על תפישת עולם. משרד החינוך פחד להתמודד עם הלחצים הצפויים של המעמד הבינוני-גבוה, והקריב את השכבות החלשות".



"אם 'מדד שטראוס' היה מיושם, ביישובים חזקים כמו רעננה היו מפסיקים ללמוד ב-11 בבוקר. בתי הספר לא היו עומדים בזעזוע גדול כל כך. לא היה לזה סיכוי מבחינה פוליטית וחברתית", אומר בכיר במשרד החינוך, "החלטת בג"ץ היתה לחייב אותנו להקצות שעות באופן שוויוני, וזה מה שעשינו".



מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, הגיב כי חלוקת שעות הלימוד לשני מרכיבים היתה הכרחית כדי "לאפשר לכל בית ספר לקיים את תוכנית הלימודים שקבעה המדינה. כל תוספת שנקבל תחולק לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים. ככל שנקבל יותר שעות, נוכל לצמצם את הפערים. זהו מתווה טוב, שמשקף מדיניות נכונה".