קוסמטיקה עם מצפון

מדפי הפארמים כפי שהכרנו עומדים להשתנות בקרוב: ככל הנראה, לא כל המותגים שקיימים כיום על המדפים יהיו שם גם בעוד שנה או שנתיים. הסיבה - שתי הצעות חוק העוסקות בביצוע ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה עומדות לשנות את השוק.

הצעה אחת - האוסרת ביצוע ניסויים בבעלי חיים בתחומי ישראל למטרות פיתוח מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי, אושרה פה אחד בקריאה שנייה ושלישית לפני כשלושה שבועות; הצעה שנייה ודרמטית יותר, בהתחשב במבנה השוק, מתייחסת למוצרי קוסמטיקה מיובאים ואוסרת על יבוא ושיווק מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים - זו אושרה פה אחד לקראת קריאה ראשונה בוועדת החינוך של הכנסת.

על שתי הצעות החוק חתום ח"כ גדעון סער ומשמעותן, ברגע שיאושרו סופית, היא שתוך כמה שנים יירדו מהמדפים כל המוצרים שנוסו על בעלי חיים או לחלופין יפסיקו החברות שעדיין נוהגות כך לבצע ניסויים ויעברו לשיטות בדיקה אלטרנטיוויות ומתקדמות.

הצעת החוק המתייחסת לאיסור שיווק ויבוא, היא למעשה אימוץ של הדירקטיווה האירופית שהתקבלה כבר ב-2004, האוסרת על שיווק ומכירה של המוצרים שנוסו על בעלי חיים החל ממארס 2009. לדברי ענת רפואה, ראש המחלקה להגנת בעלי חיים במעבדות תנו לחיות לחיות, "המשמעות היא שתוך פחות משנתיים אסור יהיה למכור באירופה מוצרים שנוסו על בעלי חיים, דבר שיפסיק לחלוטין את הניסויים בתחום".

גם אילן לוי, מנהל השיווק של המותג ROOTS סבור ש"ההנחה היא שמרבית החברות יישרו קו עם החוק ויחדלו מניסויים בבעלי חיים". לדברי רפואה, למרות שבארה"ב אין עדיין חוק דומה, רוב החברות הגדולות מתבססות גם על השוק האירופי ואי אפשר להתעלם ממנו.

כמו באירופה, גם בישראל ייכנסו התקנות לתוקפן בהדרגה, ברגע שיאושרו, כדי לאפשר ליבואנים להיערך בהקדם החל ממארס 2008. ב-2009 יהפוך האיסור למוחלט, למעט לגבי מספר קטן של מוצרים שהוגדרו כחריגים ולגביהם ייכנס האיסור לתוקף רק ב-2013.

המתנגדים מתלוננים על כך שהצעות החוק יחייבו אותם להיכנס להוצאות אדירות (ראו מסגרת), אבל ח"כ סער מדגיש שהכוונה היא "ליצור חוק אחראי ומאוזן שתכליתו מניעת ניסויים בעתיד על בעלי חיים, כי קיימים כיום בשוק תחליפים של מבדקים שהם יותר מוצלחים ואפקטיביים מבחינה מדעית".

כבר עשרות שנים שחברות קוסמטיקה מבצעות ניסויים בבעלי חיים כדי לבדוק את הרכיבים במוצריהן. לדברי רפואה, "ייצור שמפו חדש עלול לעלות בחייהם של עד 10,000 בעלי חיים: כל רכיב חדש שמכניסים למוצר מנוסה על 2,000-3,000 בעלי חיים, ולפעמים נעשים ניסויים גם לגבי המוצר המוגמר כך שהמספרים עצומים". בכל ניסוי משתמשים בשני סוגים של בעלי חיים: מכרסמים (אוגרים, חולדות, עכברים או ארנבות) ובחלקו השני של הניסוי - יונקים (חתולים, כלבים, חזירים וקופים).

לדברי רפואה, "כ-60% ממוצרי הקוסמטיקה והניקוי הנמכרים בישראל מקורם ביבוא של חברות שעושות ניסויים. לדבריה, המשווק הכי גדול במדינה של המוצרים האלה היא חברת פרוקטר אנד גמבל שעדיין עושה ניסויים". מפרוקטר אנד גמבל נמסר בתגובה: "החברה אינה בודקת את מוצרי היופי שלה על בעלי חיים מאז 99'. כמו כן, אין החברה מבקשת מספקיה לערוך בדיקות בעבורה. יתרה מכך, החברה אינה בודקת רכיבים של מוצרי יופי בבעלי חיים, למעט במקרים נדירים ביותר, כאשר יש צורך לעשות כך על מנת לעמוד בדרישות רגולטריות או בטיחותיות".

בתגובה לכך אומרת רפואה: "זו תשובה מתחמקת - אין שום דרישות רגולטוריות או חוק שמחייב לבצע ניסויים בבעלי חיים. כל דבר ניתן לבדוק באמצעים חלופיים בשיטות בלתי פוגעניות, וכל זמן שלא יעשו זאת הם ימשיכו להיות מוגדרים כחברה שמבצעת ניסויים ויוחרמו על ידי הציבור".

מפרוקטר אנד גמבל נמסר עוד: "החברה היא מובילה עולמית בחיפוש אחר חלופות לניסויים בבעלי חיים וכתוצאה מכך פיתחה עד כה כ-50 שיטות ניסוי חלופיות, אשר תוארו ביותר מ-300 פרסומים מדעיים. מדיניות החברה, כמו גם דרישות החוק, מחייבות אותנו להבטיח כי מוצרינו יהיו בטוחים בעבור הצרכנים, בעבור העובדים ובעבור הסביבה. בישראל כמו בכל מקום בעולם, פרוקטר אנד גמבל ממלאת, ותמשיך למלא, אחר דרישות והנחיות החוק".

ומה עושה מי שרוצה לצרוך באופן מוסרי עד אשר ייכנסו החוקים החדשים לתוקפם? נכון להיום מדובר במשימה לא פשוטה. לצרכן הישראלי קשה להבחין בין מוצר שנוסה על בעלי חיים לבין מוצר "מוסרי", שבפיתוחו לא נעשה שימוש בניסויים כאלה.

ברוב מדינות העולם העניין דווקא מאוד פשוט: מוצרים שנושאים את סמל הארנב הם מוצרים שלא נעשו בפיתוחם ניסויים בבעלי חיים. האופן שבו חברות מקבלות את הסמל ברור ומסודר: ארגון בינלאומי בשם Coalition for Consumer Information in Cosmetic (CCIC), הפועל בקנדה, ארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי, קבע קריטריונים לשימוש בסמל והוא שנותן לחברות את הזכות להטביע אותו על מוצריהן. מוצר קוסמטי המיובא מהארצות האלה לישראל יישא את סמל הארנב במידה והוא עומד בדרישות.

ואולם, במוצרי קוסמטיקה וניקוי ישראליים המצב סבוך בהרבה, וצרכן שמסתובב ברשתות השיווק והפארמים ייתקל בסמלים שונים של ארנבים - בתנוחות ובגדלים שונים. אף אחד מהם לא זהה לארנב של ה-CCIC.

הסיבה פשוטה: ישראל אינה חברה ב-CCIC, וחברות ישראליות אינן יכולות לעשות שימוש בלוגו. "בישראל אין חקיקה שמסדירה את העניין של סימון מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, ואין גם שום גוף וולונטרי שבודק את הנושא", מסביר ד"ר שמוליק בכר, מומחה לדיני צרכנות מהמרכז האקדמי פרס. "לכן אין לנו שום פיקוח - לא של המדינה ולא של גוף שלישי. מה שיש זו רק הצהרה של החברה עצמה שהמוצרים או הרכיבים בהם לא נוסו על בעלי חיים, ללא פיקוח ובקרה חיצוניים".

לדברי בכר, כתוצאה מכך הצרכן עלול להיות מוטעה פעמיים: "ראשית - הוא עלול לחשוב בטעות שיש פיקוח מאחורי הסמל הזה, כי זה נתפש כמשהו שעובר תהליך בקרה, ושנית - הוא עלול להתבלבל בין הארנב העצמאי שהטביעה החברה לבין הארנב האמיתי והמפוקח של ה-CCIC".

האם ניתן לסמוך על ההצהרות הוולונטריות של החברות הישראליות המטביעות על מוצריהן את לוגו הארנב על צורותיו השונות? לא ניתן לומר בוודאות. מכל מקום, באגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים אומרים: "אנחנו מאמינים שהרוב המוחלט של חברות שמשווקות את מוצריהן בישראל ומדפיסות את לוגו הארנב אכן עומדות בקריטריונים לכך".

ובכל זאת, כדי להקל על הצרכנים במלאכת חיפוש הסמלים, מופיעה באתר האינטרנט של המועצה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים רשימת "כבוד" של חברות שאינן מבצעות ניסויים על בעלי חיים. האגודה ממליצה לצרכנים "שאכפת להם" לקנות אך ורק את מוצרי החברות האלה.

באתר מוסבר כי הרשימה כוללת את החברות שהתחייבו לפני האגודה כי הן לא עורכות ו/או מממנות ניסויים בבעלי חיים בעבור מוצריהן המוגמרים, רכיביהן ונוסחותיהן, ואף התחייבו שלא לערוך או לממן ניסויים כאלה בעתיד. בנוסף, החברות התחייבו כי גם חברות אחרות המספקות להן חומרי גלם לא עורכות ניסויים כאלה בעבורן. מכל מקום, באתר מודגש: "האגודה מסתמכת על חתימתן של החברות על הצהרה". באשר לחברות שמקורן (או מקור חברות האם שלהן) בחו"ל, הסתמכה האגודה על נתוני עמותות דומות בחו"ל.

בין המותגים והחברות המופיעות ברשימת ה"כבוד": אהבה, רבלון, אורלי, אורלן, איב סן לורן, אליזבת ארדן, אסתי לאודר, בודי שופ, ביסקול, ברברה וולף, ג'יג'י מעבדות קוסמטיקה, ג'ייד, דקלאור, ד"ר פישר, הלנה רובינשטיין, חלאבין, כ.צ.ט, ניוואה, מורז צמחי מרפא, סאנריידר, סולגר, סופט טאץ', סנו, קוסמופארם, קליניק, קלרינס, קרליין, שאנל וסטנדל. בנוסף, מופיעה באתר רשימה שחורה של חברות שלגביהן אין לאגודה מידע.

הידעתם?

בישראל כל חברה יכולה לפרסם איזה סמל שהיא רוצה כהצהרה לאי ביצוע ניסויים. בעולם מקובל רק סמל אחד של ארגון בינלאומי בשם CCIC