"אני גאה להזמין את אגדת הכדורגל, האיש שאימן את רונאלדו ורונאלדיניו, שהביא את ברזיל לזכייה במונדיאל ואת פורטוגל להישגים שלא הכירה", נשמע קולו המעריץ של ניב רסקין מעל במת ועידת "ספורט, עסקים וקהילה" נערכה בתל אביב בשבוע שעבר, בחסות מרכז פרס לשלום. לקול מחיאות כפיים סוערות, חמוש בחליפה ומלווה בעשרות צלמים, עשה לואיס פיליפה סקולארי את דרכו לעבר הבמה. בפורטוגזית רהוטה תיאר בחיוך את דרכו העיקשת לתהילה, ונתן עשרות טיפים ראויים למנהלים באשר הם.
מנהל חשבונות, משפטן ומאמן כושר גופני
הוא נולד ב-1948 בכפר נידח במיוחד בדרום ברזיל. "למקום שבו אתה נולד אין כל קשר להצלחותיך העתידיות", פתח סקולארי את הרצאתו. "מדובר במקום חשוב שממנו הגעת לעולם, אבל פה זה נגמר. אם יש שאיפות, הוא פשוט לא רלוונטי".
אבי המשפחה הענייה היה בעליהן של כמה פרות ועסק חליבה וגיבון. לואיס הקטן ושתי אחיותיו לקחו חלק במלאכות הבית. רק כשסיימו אישרו להם ההורים לשחק בכדורגל או בבובות. "אז עוד לא ידעתי את זה", הוא אומר, "אבל אחיותי ואני תיפקדנו כקבוצה. ההורים היו קשוחים, אבל דרישותיהם לוו בהרבה חום ואהבה".
בשלב מסוים עברה המשפחה לעיר והאב פתח גלידרייה. את התיכון בילה סקולארי בבית ספר נוצרי-דתי, שם למד מהי השקעה מול תמורה. "הכמרים הבינו שילדים בני 12-13 לא ירצו ללמוד כל היום לימודי דת, לכן על כל שעת לימוד קיבלנו שעת כדורגל. ככה כולם יצאו שמחים".
באחת התמונות שהציג נראה הילד לואיס כשעל רגלו האחת נעל כדורגל והשנייה יחפה. "קניתי עם חבר זוג נעלי כדורגל. אני נעלתי אחת, השנייה היתה אצלו", הוא מספר לצחוקו של הקהל, "אבל כלום לא כואב כשאתה עושה את מה שאתה באמת אוהב לעשות".
אבא-סקולארי לא שמח כלל כשבנו החל לשחק בנבחרת בית הספר. "כדורגלן היה אז שם נרדף לבטלן", מספר המאמן. "אבא לא עודד אותי לשחק וגם לא הסכים לעזור לי כלכלית לפתח את התחביב. הדרישה שלו היתה: תלמד! תלמד! תלמד!"
כבן למשפחה איטלקית שאינו ממרה את פי אבא, השקיע סקולארי בהשכלה. הוא למד חשבונאות והחל לסייע לאביו בתחנת הדלק שפתח. בהמשך למד משפטים ועמד בהצלחה בבחינות. במקביל לא הפסיק לשחק ואף התקבל לקבוצה מקצוענית. "שיחקתי 30 יום בחודש תמורת שכר מינימום נמוך מאוד", הוא מספר, "אבל זה השתלם: כיום אני מקבל 30 משכורות מינימום ביום אחד".
את השכלתו המשפטית לא ניצל בבית המשפט אלא קרוב למגרש. "שחקני הקבוצה, שהיו חסרי השכלה, היו מגיעים אלי כדי שאעזור להם להכין את החוזה", הוא מספר. "לי זה עזר מאוד, כי ידעתי מה כולם מקבלים ולמדתי להכין את החוזה שלי טוב יותר".
השנים חלפו. סקולארי החליף קבוצות וגם מקצוע. הפעם החליט ללמוד אימון גופני, ובשנה השנייה גם החל ללמד. "זה לא פלא שאני במצב טוב כיום", הוא מסכם, "הכנתי את עצמי הרבה זמן לתפקיד".
נוסף על ההקפדה על הרחבת האופקים נהפך אחד ממאמניו מודל לחיקוי בעבורו. "פעמים רבות אני שומע צעירים מזלזלים במבוגרים ואומרים: 'הוא לא מבין בטכנולוגיה, לא מכיר שיטות חדשות'. אני חושב שזו טעות. ניסיון לא מגיע בן-יום, והוא דבר חשוב במיוחד. חייבים לכבד את המבוגרים ולהקשיב להם, רק אחר כך לקחת החלטות".
קח מספר שתיים מצוין, קבל החלטות ללא פחד
בכל שנותיו כשחקן היה סקולארי שחקן בינוני ("כל הקריירה הבקעתי שמונה גולים: ארבעה לקבוצה שלי וארבעה נגדה"), אך התבלט כמנהיג שיודע לקבוע מטרות ויעדים במגרש. בשלב מסוים הציעה לו קבוצתו להפוך למאמן. "זו היתה טעות", הוא מכריז. "בתוך ארבעה חודשים איבדתי את כל קשרי האמון והחברות שבניתי במשך שנים עם חברי הקבוצה. הם פשוט התנגדו לתפקיד החדש שקיבלתי ולא שיתפו פעולה".
המאמן הצעיר פוטר, ומאחר שהיה חסר ניסיון לא התבייש לקחת תפקיד שהיה קטן על מידותיו. "הייתי עוזר שני בנבחרת נוער", הוא מספר. "ירדתי בקטגוריה אבל היתה לי עבודה". אלת המזל המשיכה ללוות אותו גם בדרכו החדשה, כשנבחרת הנוער הוזמנה לשחק בטורניר גדול בסעודיה ואיחוד האמירויות.
זמן קצר לפני היציאה לקה המאמן הראשי בלבו, ולעוזר הראשון, שלא סיים בית ספר גבוה לאימון גופני, לא היו התעודות הנדרשות כדי לצאת עם הנבחרת. לסקולארי דווקא היו. כך מצא עצמו מאמן בלעדי. הנבחרת הרשימה ("לא בגללי, פשוט היו שם שחקנים טובים"), ואחד הנסיכים שצפה בה התרשם מסקולארי והזמין אותו לאמן קבוצה מקומית.
הוא הסכים מיד ("השכר לשנה היה שווה לשכר של שבע שנים בברזיל") בתנאי שיצטרף אליו עוזרו הנאמן, איתו הוא מאמן עד היום, כבר 25 שנה. "שאלו אם אני יודע אנגלית ואמרתי יס, כי זו היתה המלה היחידה שידעתי", מספר סקולארי. "לא הפחיד אותי ללמוד אנגלית כמו שלא פחדתי ממיקום הקבוצה - 10 מתוך 12. משם אפשר היה רק להתקדם".
השלב הראשון היה בניית אסטרטגיה של ניצחון. "קיבלנו שוער בגובה מטר שבעים ששוקל 105 קילו", הוא מספר. "ברור שהוא לא היה יכול לעצור כדורים. ומצד שני הנסיך לא רצה לשלוח אותו הביתה. דאגתי שיעמוד בשער כל היום והשחקנים יבעטו אליו. אחרי כמה ימים היו לו כל כך הרבה סימנים כחולים שהוא התעצבן והלך הביתה".
אחרי שלוש שנים בערב הסעודית חזר סקולארי לברזיל רק כדי לשוב לשלוש שנים נוספות בכוויית ולאמן שם את הנבחרת הלאומית, שהיתה אלופת האזור. אחרי שעשה כמה שגיאות גסות במיוחד, הבין שכדי להשתלב הוא חייב להכיר היטב את המנטליות המקומית. כשיצא לאמן ביפאן, הצטלם בבגדי סמוראי ועשה כל שביכולתו כדי להוכיח לאוהדים ולשחקנים שקיבל על עצמו את התרבות המקומית. על דבר אחד לא הצליח להתגבר: "שחקן יפאני", הוא אומר, "עושה מה שאומרים לו, בלי לשאול. אני חשבתי שזה לא טוב".
במהלך 24 שנותיו כמאמן בילה 11 שנים מחוץ לברזיל, כשהוא שב בכל פעם למולדת. "ייתכן שהקפיצות מחוץ לברזיל האטו את הקריירה שלי", הוא אומר, "אבל אם הייתי צריך לעשות זאת שוב - הייתי עושה בדיוק אותו הדבר".
כששב מיפאן החל לאמן ולזכות בפרסים שהובילו אותו אל אחד משיאי הקריירה - זכייה עם נבחרת ברזיל במונדיאל 2002. הנבחרת הגיעה להישג ללא כוכבה הגדול רומאריו. סקולארי לא זימן אותו לסגל, ולא נכנע גם כאשר חווה התנפלות תקשורתית עוינת, ואפילו אמירה של נשיא ברזיל, שחשב שהכוכב דווקא צריך להיות על המגרש.
"מאמן טוב", הוא אומר, "צריך לדעת לקבל החלטות ללא פחד ולא להיכנע לגורמים לא רלוונטיים. הרי הידע נמצא אצלו, לכן ההחלטה צריכה להתקבל על פי שיקול דעתו המקצועי בלבד, תוך שימוש מושכל בסטטיסטיקות ובהרבה אינטואיציה".
סקולארי ידוע כמאמן קשוח ותובעני, אך גם כאחד שיודע לדבר בגובה העיניים, לפרק התנגדויות, להרגיע ממורמרים, לחבק ולהשתולל עם השחקנים. ב-2003 התמנה למאמן נבחרת פורטוגל, וגם אותה הוביל לשיאים שלא הכירה. "יש כמה הבדלים בסיסיים בין שחקנים ברזילאים לפורטוגלים", הוא מסכם. "בברזיל עושים שיחת קבוצה וכולם משתתפים, כל אחד אומר את דעתו בקול רם. בפורטוגל הם ביישנים וחסרי ביטחון, ואת שיחות הקבוצה החלפתי בשיחות אחד על אחד. מנהל צריך לדעת איך להוציא מהשחקנים את הטוב ביותר, גם על ידי התאמת התנהגותו האישית.
"בנוסף, בברזיל השחקנים מחייכים כי כדורגל זה כיף. בפורטוגל השחקנים רציניים מאוד. שיר הקבוצה היה במקצב פאדו מקומי ועצוב. הוספתי לו את קצב הסמבה. עכשיו מחייכים שם הרבה יותר".
mailto:nihul@themarker.com
לואיס פיליפה סקולארי - סולל דרכה של ברזיל לניצחון במונדיאל 2002 - זוכה לדקות של תהילה בישראל
טלי חרותי-סובר
19.6.2007 / 8:32