אחת הפריבילגיות שמציעה עדיין מערכת הביטחון למשרתים בה היא יציאה מוקדמת לגמלאות. אנשים בשנות החמישים לחייהם, חלקם עדיין במלוא אונם, בדרך כלל בעלי ניסיון מקצועי או ניהולי עשיר, פורשים מגופים כמו הצבא ומשטרה, ותרים אחר הזדמנויות על מנת לבחון אפשרות לממש קריירה שנייה. אנשים אלה, שביכולתם לתרום עוד שנים רבות, מחפשים אחר תפקיד שיתאים לכישוריהם ומעמדם, אך מהר מאוד מוצאים את עצמם מול מערכת מיסוי תובענית אשר מוציאה להם את הרוח מהמפרשים. נטל המסים על גמלאי כזה עשוי להגיע ל-60% מההכנסה הנוספת.
לפני כשנה פרשתי ממשטרת ישראל לאחר שירות של 27 שנה. במקרה שלי הפרישה היתה מעט מוקדמת ונעשתה משיקולים אישיים. בשיחתי הראשונה עם יועץ המס, הבנתי כי רמת ההכנסה שלי מהפנסיה תחייב אותי לשלם 60 שקל על כל 100 שקל שארוויח מעבר לפנסיה. במצב כזה שאלתי את עצמי אם כדאי לי לעבוד. האם כדאי לטרוח כאשר יש לי שותף משמעותי שלא מרצוני?
יש לעודד אנשים לעבוד
נטל המס כבד כל כך ולא מוצדק שהוא גורם לכך שרבים מאיתנו לא ייצאו כלל לעבוד ואילו אחרים יחפשו את הדרך להעלים הכנסות; כל אחד על פי אופיו, שאיפותיו ויכולותיו. לפני כחודש (TheMarker, 21 במאי 2007) צוטט מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, יוסי בכר, כשדיבר בכנס במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן, ואמר כי ככל שמורידים את המסים עולות הכנסות המדינה ממסים, מאחר שיותר אנשים יוצאים לעבוד. במלים אחרות, הקטנת נטל המסים תעודד יותר אנשים לצאת לעבוד, אך לא פחות מכך, תצמצם את המוטיבציה של אזרחים להעלים הכנסות. שהרי חלק מהעלמת ההכנסות נובע מהתחושה שהמיסוי אינו הוגן, שהוא כבד מדי ולא מוצדק.
לגובה המיסוי ישנו פן נוסף מעבר לעידוד להעלמת הכנסות: הוא כופה במידה רבה על אנשים צעירים יחסית, כדוגמתי, לשבת בבית בחוסר מעש מכיוון שלא משתלם כלכלית לצאת לעבוד. ואז באופן טבעי מתחילות הצרות בבית. אדם מתוסכל יושב בביתו ומחפש מה לעשות עם עצמו. זה נכון שקיימות אופציות רבות, אבל רבים מאיתנו זקוקים למסגרת מסודרת שתחייב אותנו לצאת מהבית בכל בוקר ולו למספר שעות. לא פעם, בשל חוסר המעש, נוצרים בבית מתחים או מתחילות לצוץ בעיות רפואיות.
אין ספק כי התפישה הבסיסית צריכה להשתנות. יש להוריד את נטל המסים באופן דרמטי, כדי ליצור מצד אחד תחושה של מיסוי הוגן ומצד שני לעודד אנשים לצאת לעבוד ולדווח דיווחי אמת. לעניין זה נחוצה ללא ספק מנהיגות הוגנת ואמיצה, אך לנו כרגע אין לא את זה ולא את זה.
הכותב הוא ניצב משנה (בדימוס), שירת בחטיבת הזיהוי הפלילי במשטרה