רה"מ ומ"מ שר האוצר, אהוד אולמרט, ומנכ"ל משרד רה"מ, רענן דינור, מפעילים לחץ קשה ביותר, בהשראת נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, על הממונה על השכר באוצר, אלי כהן. המטרה: להביא את כהן להסכים לחתום בניגוד לרצונו על שורה של סעיפים מרכזיים, עתירי כספים, בהסכם השכר החדש בין האוצר לבנק ישראל. בין השאר, כהן נדרש להסכים כי מבין 350 העובדים המקצועיים שיהיו בבנק בעתיד (דור ב'), כ-100 יזכו למשכורת של כ-32 אלף שקל בחודש. עובדים אלה אינם כוללים את חברי הנהלת בנק ישראל.
מדובר במנהלי יחידות, מבקרים ראשיים ובכירים, ראשי תחום וראשי צוות, כלכלנים בכירים, ויועצים לנגיד, למנכ"ל הבנק ולמשנה לנגיד. מדובר בתפקידי הליבה של הבנק, בתפקידים הקשורים בקביעת המדיניות המוניטרית, בניהול יתרות המט"ח, בתפקידו של הנגיד כיועץ כלכלי של הממשלה, בפיקוח על הבנקים, בניהול מערכות התשלומים ובניהול משק המטבע. עדיפות בקבלת השכר הגבוה ניתנה גם לבעלי תפקידים בחדר העסקות של הבנק ולמנהלים במבנה הארגוני החדש, שמספר הכפופים להם יהיה גבוה.
ההערכה באוצר היא כי אולמרט חושש כי בהיעדר הסכם שכר בבנק בזמן הקרוב, יממש פישר את איומו ויתפטר מראשות הבנק. הלחץ הוא כמעט יומיומי, והוא מלווה גם באיומים מוסווים יותר ופחות מלשכת אולמרט. מאידך, אנשי הבנק נמצאים בקשר יומי עם הלשכה.
אולמרט נגד מזוז
ב-4 ביוני השנה התקיימה בלשכת אולמרט בכנסת ישיבה רבת משתתפים, בראשות אולמרט ובנוכחותם של פישר, דינור, כהן, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בכירים בבנק ישראל, מנכ"ל האוצר ירום אריאב, האחראית על סכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה אורית פודמסקי ואחרים. אולמרט הגדיר את הפגישה כ"פגישת פסגה". הנגיד הגדיר את הפגישה כפרטית ודרש ערפול מלא על תוכנה. להפתעת כל הנוכחים, בנק ישראל הביא לפגישה יועץ משפטי חיצוני, עו"ד חנן מלצר, שהוא אחד המועמדים לתפקיד שופט בבית המשפט העליון. לרוב מיוצג בנק ישראל על ידי פרקליטות המדינה.
בפתח הישיבה אמר פישר כי מהישיבה חייב לצאת הסכם שכר חדש לבנק ישראל וכי הוא סבור כי רק שכר גבוה יאפשר לבנק ישראל לשמור על מעמדו המיוחד במשק. לדבריו, אולמרט צריך לפעול מעל לראשו של הממונה על השכר, שכן בנק ישראל ניסה וניסה, מספר רב של פעמים, להגיע להסכם עם האוצר, אך ללא הצלחה, בשל התנגדותו של כהן. לדבריו, עם כהן לא יהיה הסכם שכר. פישר ציין כי הממשלה ואולמרט הבטיחו לבנק הסכם. "שרה"מ יכריע בנושא", סיכם פישר. אולמרט העיר במהלך הדיון כי הוא מקבל בחוסר נחת את התמשכות הסכסוך בבנק.
כהן סיפר לנוכחים כי הציג בבוקר הישיבה, על דעת משרד המשפטים, מתווה ליישוב מחלוקות השכר בבנק ישראל העומד באמות המידה הציבוריות והשיפוטיות. לדבריו, ועד עובדי הבנק הסכים למתווה. להפתעתו, נציג הנהלת הבנק, רפי לנקרי, התנגד.
היועץ המשפטי לממשלה מזוז גיבה את כהן. לדבריו, כבר ביוני 2004 קבע כי סעיף 29 בחוק יסודות התקציב חל על בנק ישראל, ואם הבנק והאוצר אינם מגיעים להסכם, יש לחזור לבג"צ, כדי שזה יכריע ביניהם. לדבריו, יש להגיע להסכם שכר שיפחית את שכרם של עובדי דור א' (העובדים הוותיקים), למרות שקשה לפגוע בשכר עובדים מכהנים, כדי שניתן יהיה ליצור הסכם שכר מקובל לעובדי הבנק החדשים (דור ב'). בהתייחסו להשלכות הרוחב שיכולות להיות להסכם על כלל הסקטור הציבורי, אמר מזוז כי בנק ישראל אינו יותר חשוב ממוסדות אחרים בסקטור הציבורי. לדבריו, בשכר הנהוג היום בבנק יש הרבה סעיפים שאינם יכולים להיות מקובלים. הוא הציע לאוצר ולבנק להיצמד להסכמה שהושגה בין כהן ופרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הדסק הכלכלי-חברתי במשרד רה"מ (שתיווך בין האוצר ובנק ישראל, עד שהודח על ידי רה"מ), לפיו רק 32 עובדים מקצועיים בבנק בדור ב' יקבלו שכר של 32 אלף שקל.
אריאב במקום כהן
באוצר מדברים באחרונה על חשש כי רה"מ ינסה להעביר סמכויות מכהן, בתוקף תפקידו כמ"מ שר האוצר, לבכיר אחר באוצר, המנכ"ל ירום אריאב, כדי שיחתום על הסכם השכר המתגבש בין לשכת דינור ללשכת פישר. לא ברור אם אריאב יסכים ואם מהלך כזה יזכה לגיבוי משפטי. באוצר יש החוששים כי כהן יכרע תחת הלחצים עליו, יתפטר מתפקידו, ובכך ישחק לידי רה"מ והנגיד.
בתגובה נמסר מבנק ישראל כי "מאחר וראש הממשלה ממלא את מקומו של שר האוצר, המשא ומתן מתקיים מול ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו, אשר נוהגים באחריות בנסותם לפתור סכסוך עבודה מהארוכים במשק". בתגובה לדרישות השכר של הבנק קובע דובר בנק ישראל כי "השכר המדובר, 32 אלף שקל, הוא שכר המקסימום שיגיעו אליו חלק מהעובדים המקצועיים שיגויסו בעתיד וזאת רק לאחר שיתקדמו בסולם הדרגות, יצברו ותק של עשרות שנים וימלאו תפקידים בכירים בבנק. חשוב לציין כי בהתאם להסכם המתגבש, השכר הממוצע של 100 העובדים הבכירים ישתווה (ואף יפחת) לשכרם הממוצע של 100 העובדים הבכירים במשרד האוצר". ביחס לעו"ד מלצר, קובע בנק ישראל כי "הוא היועץ של בנק ישראל בעניין הסכמי השכר ולכן חשוב שהוא ילווה את תהליך הגיבוש והחתימה של ההסכם".