וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

47 חברות גייסו 6.1 מיליארד שקל בחודשיים

שרון שפורר

20.6.2007 / 9:21

אפריל-מאי היו החודשים הטובים אי פעם בשוק ההנפקות, ובכל זאת יש קשיים; חברות הורידו שווי והקטינו גיוס, אג"ח של חברות נדל"ן קטנות נסחרו בתשואות זבל של 12%-14% ועשרות חברות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה נתקלו בביקושים חלשים



בשבוע החולף עברו בשערי אחד העם אחרונות המגייסות ברבעון השני בשוק הראשוני. רבות נכתב על עוצמת הגיוסים ועל השיאים החדשים שנקבעו - אבל אין כמו מספרים כדי להבין עד כמה אדיר הגל ששטף את הבורסה. בסך הכל, 47 חברות גייסו בשוק הראשוני 6.1 מיליארד שקל באפריל-מאי.



32 חברות גייסו 2.23 מיליארד שקל במניות. מספר הנפקות המניות בחודשיים אלה היה נמוך ב-4 ממספר הנפקות המניות ב-2006 כולה, שהיתה אף היא שנת הנפקות פוריה מאוד. מספר החברות שהשלימו הנפקת מניות בתוך פחות מחצי שנה גבוה כבר ב-10 מבשנה החולפת כולה, וגיוסי ההון כמעט כפולים מב-2005. כ-15 מהחברות שגייסו מניות גייסו גם אג"ח בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל.



עוד 15 חברות גייסו כ-2.31 מיליארד שקל רק בשוק החוב הראשוני ויחד עם 8 חברות נוספות שגייסו באג"ח בינואר-מארס - מדובר ב-23 חברות, בדומה ל-2006 כולה. ליותר ממחצית היקף גיוסי החוב היתה אחראית תעשייה אווירית, שהנפיקה לראשונה אג"ח לציבור בהיקף של כמיליארד שקל.



בסיכום הרבעון אפשר לקבוע: ענפי התעשייה, המסחר והשירותים היו המנצחים הגדולים, הסחורה המבוקשת ביותר בקרב המשקיעים המוסדיים. חברות הענף אולי אינן מספקות חלום כחברות הביוטכנולוגיה, הטכנולוגיה והנדל"ן בשווקים המתעוררים - אבל הן מספקות תוצאות ממשיות וצמיחה יציבה יחסית.



חברות תעשייה ומסחר גייסו בחודשיים האחרונים כ-670 מיליון שקל ב-11 הנפקות של מניות. הגדולה שבהן היתה הנפקת נטו מלינדה, שגייסה כ-200 מיליון שקל והביאה גם את אחותה, ביכורי השדה, לבורסה. ביכורי השדה גייסה כ-36 מיליון שקל. להצלחות גדולות זכו גם גאון אחזקות, אוריין אורד ושיווק השקמה.



ואולם אף ענף אינו מסוגל לאיים על הכוכב הבלתי מעורער של שוק ההנפקות הראשוני - ענף הנדל"ן. 10 חברות מהענף הנפיקו מניות בהיקף של כ-1 מיליארד שקל ובנוסף גייסו כ-1 מיליארד שקל באג"ח. אם לא די בכך, הרי שהצטרפו אליהן גם 12 חברות שגייסו כ-1 מיליארד שקל רק בשוק האג"ח - 80% מהיקף הגיוסים בשוק זה.



ענף הנדל"ן היה אחראי גם להנפקה הגדולה של הרבעון. בריטיש ישראל של המיליארדר הבריטי ליאו נואי גייסה כ-860 מיליון שקל במניות ובאג"ח. מדובר באחת ההנפקות הגדולות בענף הנדל"ן שבוצעו בשוק המקומי במניות בשנים האחרונות.



ואולם לא הכל הלך חלק ברבעון בעבור חברות הנדל"ן. הראיה לכך היא הנפקת אשדר. החברה הבת של אשטרום הציבורית נאלצה לחתוך יותר מ-100 מיליון שקל מהשווי בגיוס, כדי שתצליח להשלים אותו - וגייסה לבסוף לפי שווי של 470 מיליון שקל, לפני הכסף.



בהנפקתה של פי.אמ.אס, העוסקת בנדל"ן בשוודיה, נתקלו החתמים - בעלי עניין בחברה - בקשיים עצומים במכרז המוסדי. בנוסף, בתחום גיוסי החוב נאלצו חברות שאינן מדורגות לגייס בתשואות גבוהות במיוחד של 10%, 11% ואפילו של 14%.



השאלה היא כיצד חברות אלה יצליחו להרוויח לאור הריביות הגבוהות שייאלצו לשלם על החוב. האם התשואות בהן הן נסחרות מלמדות על איכות החברות? אקסום נסחרת בתשואה של כ-13%, האג"ח של לנדמארק נסחרות ביותר מ-14% ותשואה 10 כבר מזמן לא נסחרת בתשואה של 10% - אלא 13%.







לעומת הגיוסים בענפים המסורתיים, הרי שבקשיים הגדולים נתקלו ענפי הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. בענף הביוטכנולוגיה נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא ההיצע האדיר של החברות. תוך שנתיים שלח הענף לבורסה עשרות נציגות, כך שהמקום שנותר לחברות חדשות אוזל.



כלל ביוטכנולוגיה נאלצה לצמצם את היקף הגיוס במניות, ברת'אידי נכשלה בשני מכרזים מוסדיים עד שהחליטה לדלג על השלב המוסדי ולצאת לגיוס בלי חתם, וביונדווקס ואבוג'ן התקשו לסגור את המכרז המוסדי. גם חברות בענף הטכנולוגיה סבלו מקשיים דומים, אם כי בשונה מחברות הביוטק הקשיים לא נבעו מעודף היצע - מספר חברות הטכנולוגיה בתחילת הדרך אינו גבוה בבורסה, ובדרך כלל הן פונות לוול סטריט במטרה לגייס.



נראה כי הסיבה לכישלונן היא דווקא חוסר בשלות גם ביחס לשוק המקומי. כך, הנפקתה של חברת דסנר נכשלה וכמוה גם הנפקות סמארטטיסיפי ואיזילגאסי. סטרלינג ולייזר דיטקט סיסטמס התקשו לסגור את המכרז המוסדי מפאת ביקושים נמוכים.



הצלחות וכישלונות



החודשיים וחצי האחרונים הביאו רשימה ארוכה ומעניינית של דמויות מהשוק המקומי ומחוצה לו, שביקשו לקחת חלק בקדחת הגיוסים - חלקם בעלי שליטה ואחרים בעלי עניין.



אפשר למצוא בה את המיליארדר נואי מבריטיש ישראל; את יזם הנדל"ן ברגרואין ואת היזם גיל בלוטרייך; את ליאון רקנאטי; בני גאון עם חברת גאון אחזקות שבה אפשר למצוא גם את סמי שמעון, שרי אריסון, אורי דוד וברונו לנדסברג; את נוחי דנקנר וטבע; מורי ארקין; רות ארנון; פרסומאים כאייל חומסקי ושמעון אדלר; אנשי שוק ההון יעקב ויינשטיין, ועוד ועוד.



היו שם גם ח"כ ויצמן שירי 10, משה גביש נציב מס הכנסה לשעבר ויאיר גולדפינגר מי שהיה אחראי לאקזיט הראשון הגדול בישראל בתחום ההיי-טק, לפני כעשר שנים. שניהם מחברת מדיפאוור.



ואולם לא תמיד השמות הנוצצים סייעו למגייסים. כך, חברת הפקטורינג פנינסולה פיננסים, שהיו"ר שלה הוא אריה עובדיה, נכשלה בגיוס. איירפורט ליס, שבה מחזיק בנק הפועלים ב-20%, נכשלה גם היא. אפילו לנוחי דנקנר הלך קשה - דנקנר ניסה לגייס ברבעון זה מאות מיליוני שקלים לחברות ביוטכנולוגיה וטכנולוגיה מהקבוצה.



הגיוס הגדול היה לכלל ביוטכנולוגיה, שם לצדה של אי.די.בי גם חברת טבע מחזיקה מניות. ואולם כלל ביוטכנולוגיה נאלצה לחתוך 50 מיליון שקל מהיקף הגיוס. גם הנפקות קטנות יותר בקבוצה, כבריינסגייט וסטרלינג, צלחו בקושי את מחסום המשקיעים המוסדיים.



אין ענף שלא נפגע מהקשיים בשוק. זה התחיל בחברת הפקטורינג פנינסולה פיננסים, ולא פסח גם על: חברת הנדל"ן חפציבה גלובל, דסנר, איירפורט ליס, ג'אמפ, מדיליין, סמארטסיטיפי ואי.זי.לגאסי.



ולחתמים שלום



חודשיים קשים עברו על חברות החיתום שבהם ספק אם העובדים זכו לראות את הבית. ואולם לא בטוח שכדאי לרחם עליהם, שכן עם הקופונים השמנים שגזרו מההנפקות הם יכולים לנסוע כעת לחופשה יוקרתית - חלקם אפילו במטוס פרטי.



כדי שיהיה להם חומר קריאה למטוס, קצת פרטים על הביצועים של החתמים: פועלים אי.בי.אי, שמנהלים המייסד רונן צלניר והמנכ"ל בפועל אליאב בר דוד, הובילה בחודשיים וחצי החולפים 8 הנפקות. לא הרחק מאחוריה, עם 7 הנפקות, ניצבה כלל חיתום המנוהלת בידי צחי סולטן. במקום השלישי - לידר שוקי הון, בהובלת דני ברק, עם 6 הנפקות.



אקסלנס, שמנוהלת בידי שרון ייגר, הובילה מאז אפריל 3 הנפקות ראשונות של מניות לציבור. איפקס והבינלאומי הובילו שתי הנפקות כל אחת ומנורה ואפסילון הובילו הנפקה אחת, כל אחת.



מנהלי חברות החיתום, שרובם נהפכו בשנתיים האחרונות למיליונרים, בוודאי לא יאהבו לשמוע כי מתחילת השנה, ההנפקה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר והותירה אבק בעיני כל האחרות - היא דווקא זו שהתבצעה בלא שירותיהם.



מדובר בחברת המכשור הרפואי ברת'אידי, שם מורי ארקין היה אחראי לחלק ניכר מגיוס של כ-22 מיליון שקל, שמניבה תשואה של כ-70%.



התשואה שהניבה ברת'אידי היא שנייה, בין ההנפקות בשנה האחרונה, רק לזו שהניבה חברת המכשור הרפואי לייפוייב - שגם היא הונפקה בלי חתמים ומניבה כבר תשואה של כ-250%.



מבין 29 הנפקות שחבילותיהן התחילו להיסחר עד סוף השבוע האחרון, 12 הניבו תשואה שלילית - וקשה לדמיין מה היה קורה לולא הלחץ של המשקיעים המוסדיים. את הרשימה מובילה לייזר דיטקט סיסטמס, עם תשואה שלילית של כ-21%.



לפניה כלל ביוטכנולוגיה וניסקו חשמל, עם תשואות שליליות של 19% וכ-11% בהתאמה. אם להסתכל על חצי הכוס המלאה, 17 הנפקות הניבו תשואה חיובית: אחרי ברת'אידי ניצבות ביכורי השדה עם תשואה של 56% ואמריקן קולוני עם תשואה של 35%.



ומה עכשיו?



אהרון סמרה, מנכ"ל איפקס חיתום: "הרבעון האחרון היה עמוס ביותר, ועל אף שהשוק סלקטיווי, שיעור ההנפקות שלא יצאו לפועל היה נמוך מאוד. הסיבה העיקרית לכך היא ההתבגרות של השוק, שיודע להבחין בין רמות סיכון ולתמחר בהתאם.



"הענף החזק בחודשים האחרונים היה הנדל"ן. ענף הנדל"ן הוא צרכן האשראי הגדול ביותר במשק, וההתחזקות שלו היא תופעה גלובלית, שניכרת גם בישראל. בהסתכלות לעתיד, הרבעון הבא ימשיך את המגמה של הרבעון החולף. היסטורית, הרבעון השלישי חלש יותר מהרבעון השני, משתי סיבות: ההנפקות ברבעון השני מבוססות על התשקיפים השנתיים, ובאוגוסט ריכוז החופשות מאט את הפעילות".



"עם זאת, אני משוכנע כי על פי מה שראינו השנה, ולפי היציבות והחוזק שמפגין השוק המקומי - הרבעון השלישי של 2007 יהיה טוב יותר מהרבעונים המקבילים בשנים קודמות", מסכם סמרה.



לדברי אורי וינברגר, מנכ"ל דיסקונט שוקי הון, שוק ההנפקות במאי שיקף בצורה טובה את הלך הרוח בקרב המשקיעים המוסדיים בשוק ההון; במהלך החודש בוצעו הרבה הנפקות ראשונות לציבור וניתן היה לאבחן לפי תוצאות ההנפקות את העדפותיהם של המשקיעים המוסדיים. יתרון בולט ניתן לחברות יציבות, תפעוליות, בעלות היקפי מכירות משמעותיים, רווחיות והנהלה טובה.



לדעתו של וינברגר, על אף שהנפקות הטכנולוגיה נתקלו בקשיים ברבעון החולף - הרי שמדובר בתחום שיצבור תאוצה ברבעונים הקרובים.



מנכ"ל דיסקונט שוקי הון מבחין בעניין רב מצד המשקיעים המוסדיים בחברות טכנולוגיה: "אמנם, לא היה מספר רב של חברות שהצליחו להגיע לשלב הגמר - אך ההיצע של החברות בשוק, העוסקות בתחומים טכנולוגיים והרצון של המוסדיים לשמוע על אותן חברות, מעיד על העניין בקרב המשקיעים ועל המגמה שתתפוס תאוצה בשוק ברבעונים הקרובים.



"חברות טכנולוגיה בשלבים שונים של מכירות ורווחיות, עם מוצר וסיפור טוב המבוסס על הפוטנציאל הטמון בהן, יכולות לגייס כסף בבורסה המקומית בשוויים של 20-40 מיליון דולר".



"זה לא אקזיט מבחינת החברות - אך זה נותן להן מספיק כסף להשקיע בשיווק המוצר ולהביא את החברה לאקזיט בעוד שנתיים-שלוש בנאסד"ק", מסביר וינברגר.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully