תמונת מצב הקלינטק: היזמים הירדנים עדיפים על הישראלים

לא די שתחום האנרגיות החלופיות בישראל עדיין מדשדש, עכשיו מתברר גם שמשקיעים העדיפו להשקיע ביזמים ירדנים על פני יזמים ישראלים.



מירב הר-נוי ויוסי חסון מקרן ההון סיכון בלו ראן ונצ'רס השקיעו בשיתוף קבוצת DGF אלמנט, קבוצת השקעות אמריקאית המתמחה בהשקעות בקלינטק, כ-14 מיליון דולר בחברת פטרה סולר. היזמים של פטרה סולר הם ירדנים, ומולם התחרו על ההשקעה יזמים ישראלים משתי חברות קלינטק.



פטרה סולר מאפשרת ניצול יעיל של הפקת אנרגיה מהשמש. החברה נוסדה מתוך אוניברסיטת מרכז פלורידה על ידי פרופ' איסה בטרש: בטרש, ירדני במקור, הוא אחת הדמויות הבולטות בתעשיית האנרגיה הסולרית העולמית. בכל שנה מגייס הפרופסור מעמאן דוקטורים מבריקים במיוחד להמשך לימודים באוניברסיטה. כך בנה הפרופסור במהלך השנים האחרונות קבוצה מוכשרת של מדענים בתחום האנרגיה הסולרית שהתגבשה לחברת פטרה סולר.



הפיתוח הטכנולוגי של החברה נשען על כך שמערכות להפקת אנרגיה מהשמש סובלות כיום מניצול נמוך של המערכת ומהתקנה יקרה ומסובכת. רוב המערכות הסולריות כיום דורשות התקנה מורכבת וייעולן דורש משאבים רבים מאוד, שכן הפנלים במערכת משורשרים זה לזה. השרשור גורם לכך שניצול המערכת בפועל נגזר מהפנל בעל היעילות הנמוכה ביותר.



הפתרון של פטרה סולר מחבר כל פנל ישירות לרשת החשמל, וכך למעשה עוקף את הבעיה המערכתית. הטכנולוגיה מאפשרת התקנה פשוטה וזולה, מכיוון שהתכנון המערכתי הנדרש אינו מורכב, וניצול המערכת עולה בעשרות אחוזים.



ישראל מדשדשת



המשקיעים מתחום ההון סיכון בישראל יושבים על הגדר על אף שההשקעות בתחום בארה"ב פורחות. אבל כשקרן כמו בלו ראן ונצ'רס בוחנת חברות ישראליות ובסופו של דבר משקיעה בחברה ירדנית, יש לכך סיבות מיוחדות - ובראשן העובדה שעדיין לא התגבשה כאן מאסה קריטית של חברות סטארט-אפ מתחום הקלינטק ומאגר היזמים בתחום דל.



דווקא האווירה הישראלית היזמית קיימת, אבל ישנו מחסור בבוגרי אוניברסיטאות ועובדים בחברות קלינטק גדולות שיחזרו לארץ עם ניסיון עסקי כדי לקדם יוזמות פרטיות. המספרים מצביעים על כך שהאוניברסיטאות הישראליות מוציאות כ-8,000 מהנדסים מדי שנה, אבל מעטים מהם למדו את תחום האנרגיה החלופית.



בינתיים, המדינה עדיין מדשדשת בכל הנוגע לעידוד מדיניות של השקעות מו"פ בתחום הקלינטק. לפני כמה חודשים הודיע משרד התשתיות על הקמת קרן השקעות בהיקף של 12-13 מיליון שקל שיוקדשו לאנרגיות חלופיות. זוהי טיפה בים, ובשלב זה נמנעת מדינת ישראל מייסוד מודל קרנות הון סיכון ממשלתיות או חצי-ממשלתיות בתחום מדעי חיים ואנרגיה חלופית בדומה למודל קרן יוזמה.



מירב הר-נוי מבלו ראן ונצ'רס מסבירה שהקרן דווקא ביקשה להשקיע בחברות ישראליות. "בחנו ארבע חברות בתחום של אנרגיה סולרית, שתיים בארץ, אחת בבריטניה והאחרונה - הירדנית שבה השקענו. התחושה שקיבלנו היא שהיכולת של משקיע הון סיכון להשקיע בישראל בחברות מהתחום היא מוגבלת. בחנו את תחום האנרגיה הסולרית והתקשינו למצוא כאן השקעות שמעניינות אותנו כקרן הון סיכון".



בעולם אנרגיית השמש היא תחום חם



זוהי ההשקעה השנייה של בלו ראן ונצ'רס בתחום הקלינטק. ההשקעה הראשונה היא בחברת דייה אנרג'י (Deeya) ההודית-אמריקאית, שפיתחה סוללה חכמה וזולה לפתרון בעיות אספקת החשמל לרשתות חשמל לא יעילות ולרשת ההודית בפרט. לפני כשבועיים חשף שוב שי אגסי, בכיר לשעבר ב-SAP, את חזונו לתחום ההשקעות בקלינטק ואנרגיה חלופית. לדבריו, מנהלי קרנות סיכון המחפשים היכן להשקיע בעתיד צריכים לעשות זאת בתחום האנרגיה החלופית.



בעולם כבר הבינו מזמן שזהו תחום חם. חברת המחקר דאו ג'ונס מצאה שהיקף ההשקעות בתחום הקלינטק הגיע ברבעון הראשון השנה ל-237 מיליון דולר בארה"ב, לעומת 53.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. זהו זינוק של 340%. היקף ההשקעות בקלינטק ב-2006 הגיע ל-537.6 מיליון דולר בארה"ב.



ומה בישראל? לפי דו"ח של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג וחטיבת המחקר בדאו ג'ונס VentureOne, בוצעו ב-2006 בישראל שלוש השקעות הון סיכון בתחום, בהיקף של 22.5 מיליון דולר, ואילו ב-2005 לא בוצעה אפילו השקעת הון סיכון אחת.



בארץ פועלת קרן ייעודית אחת להשקעות בקלינטק (Israel Cleantech Ventures), בניהולם של ג'ק לוי וגלן שוואבר. הקרן עתידה להשקיע כ-60 מיליון דולר. גם קרנות הון סיכון אחרות בוחנות את התחום, אם כי רובן עדיין יושבות על הגדר, מנסות ללמוד אם חברות הקלינטק מתאימות למודל ההון סיכון.



בלי קשר, בארץ יש גם מעט חברות סטארט-אפ בתחום, אך ייתכן שהמצב עומד להשתנות. לפי נתוני חברת המחקר ONLINE-IVC השנה בוצעו כחמש השקעות הון סיכון בחברות מתחום הקלינטק.



למרות כל זאת, הר-נוי סבורה שלישראל יש פוטנציאל להשקעה מצדן של קרנות דווקא בחברות שמפתחות טכנולוגיות מים. "עדיין לא ביצענו השקעה בחברות ישראליות בתחום, אבל אנחנו נמצאים במגעים בחברות שעוסקות בטיהור מים וטיפול בשפכים". יוסי חסון, שותף בבלו ראן ונצ'רס, סבור שיש פוטנציאל ישראלי בתחום: "בארץ ניתן למצוא יזמים שעבדו על טכנולוגיות מתחום הקלינטק במשך שנים, עם פטנטים רשומים. הבעיה היא שעדיין יותר סקסי לדבר על מכונות לסלולר מאשר מכונות לביוב".