ההשקעה החמישית של מעבדת האינטרנט של ג'מיני ולייטספיד: אתר האופנה סטיילשייק

מעבדת האינטרנט של ג'מיני ולייטספיד משקיעה באחד המיזמים המעניינים שהולכים לצוץ: אתר האינטרנט סטיילשייק (StyleShake) הפועל בתחום האופנה. היקף ההשקעה מגיע למאות אלפי דולרים, כפי שמעבדת האינטרנט נוהגת באופן קבוע להשקיע במיזמי רשת.



סטיילשייק פועלת מתחת לרדאר, ולכן בשלב זה היא לא מוכנה לחשוף פרטים על אופיו של המיזם החדש. ל-TheMarker נודע כי סטיילשייק ישמש כאתר סחר אלקטרוני לפריטי אופנה שינסה לגבש סביבו גם קהילת משתמשים גדולה. מי שעומדת מאחורי המיזם היא היזמת איריס בן דוד, ישראלית המתגוררת בבריטניה שנים רבות. קודם לכן עבדה במשרדי חברות פרסום גדולות. אליה מצטרפים שני מייסדים נוספים: דויד ינובסקי שמשמש כמנהל טכנולוגיה ראשי; ורומינה קארמנה שתשמש כמעצבת אופנה.



תחום האופנה ברשת נחלק כיום לשניים באופן גס: אתרי אופנה שמאפשרים לרכוש דרכם בגדים ואתרי אופנה בהם הגולשים מלבישים דמויות וירטואליות ברשת. דוגמה לסוג האחרון ניתן למצוא באתר השבדי Stardoll, אתר הפונה לילדות ונערות ומאפשר להלביש בובות בבגדים וירטואלים. חלק מהפרטים חינמים וחלק לא. דוגמה אחרת מגיעה מענקית הצעצועים מאטל שמשיקה את BarbieGirls.com, אתר הלבשת בובות שכולל גם צ'אטים. מיזמים אחרים מהסוג הראשון הן של חברות אופנה גדולות שמוכרות בגדים דרך הרשת. אחת מהן היא Zazzle, אחרת היא vente-privee שמוכרת מותגים מוכרים בזול בסוף עונה. נייקי (מיזם המכונה nikeid), יצרנית ביגוד ספורט ונעליים, איפשרה לגולשים לעצב בעצמם את נעליהם דרך הרשת. Zapos האמריקאית היא דוגמה אחרת לחברה שמוכרת נעליים דרך הרשת במיליוני דולר.



ניסיון לא מוצלח של יוסי ורדי עם Browzwear



גם בארץ היה ניסיון להקים מיזם אינטרנט בתחום. יוסי ורדי, גורו האינטרנט, השקיע בחברת Browzwear, שהוקמה לפני כמה שנים ועוסקת בפיתוח תוכנות תלת מימד לענף ההלבשה והאופנה - תוכנות המאפשרות למעצבי אופנה לדמות את העיצובים שלהם על בובת הדמיה במחשב ולעצב את הבגדים שם לפני התפירה. החברה החליטה עכשיו שמה שטוב ליצרני האופנה יכול להיות טוב גם לצרכנים והעלתה אתר stylezone.com. חברת Browzwear ביקשה להקים אתר שיתוף קהילתי שבבסיסו תוכנה לעיצוב בגדים, אבל בחודש ספטמבר האחרון הקפיאה את המיזם והודיעה כי היא חוזרת לפתח את תוכנת Vstitcher, המיועדת ללקוחותיה, בהם נייקי-אדידס וחברת הצעצועים מאטל.



חברה ישראלית אחרת שפועלת בתחום האופנה והלבוש היא אופטיטקס הישראלית, שהוקמה ב-1987 ומפתחת תוכנות תכנון ממוחשב. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת הצגת בגד בתנועה, וכיצד התנועה משנה את צורתו על הגוף.



אוריאל אוחיון, מנהל מעבדת האינטרנט של ג'מיני ולייטספיד, סבור שכל הדוגמאות הנ"ל מצביעות על כך שהאינטרנט הופך להיות פלטפורמה ראויה עבור תחום האופנה. לשאלה, איזה סוג של חברות צפויות להצליח: כאלו מהסוג של stardoll (בהן הפעילות מתקיימת אך ורק ברשת) או חברות שמאפשרות לרכוש בגדים דרך הרשת, משיב אוחיון כי הוא סבור ששני הסוגים יצליחו. עם זאת, גם אוחיון מודע לכך שאחד החסמים הדגולים לכך שתחום האופנה ברשת עדיין בחיתוליו, הוא הצורך האנושי של קונים במגע פיסי עם הבגד. "אנשים רוצים להרגיש את הבגד", הוא מסביר. "אבל המצב שונה אם רוכשים נעליים כשאתה יודע למשל את המידה שלך. בנוסף באתרים יש מדיניות החזרה. המצב יותר קשה ברכישת מותגי אופנה לא מוכרים".



זו ההשקעה החמישית של מעבדת האינטרנט, כאשר קודם לכן השקיעה ב-Outbrain של ירון גלאי ואורי להב, ששואפת לספק למשתמשי אינטרנט פלטפורמה לדירוג והערכה של בלוגים ופוסטים חדשים אותם הם מקבלים דרך קורא ה-RSS שלה; Timeless Cities של מיכאל וייסמן הפועלת בתחום עולמות וירטואלים תלת ממדיים; Vestopia (לשעבר IncrediTrade) של היזם גיא הירש שמשיקה שירות תוכן למשקיעי הון; ו-Bp inTech המפתחת פלטפורמה לניהול משחקי פנטזי ספורט.



אוחיון משמש כשנה וחודשיים כמנהל מעבדת האינטרנט. עדיין כל החברות נמצאות בשלבי צמיחה ראשונים. אוחיון אופטימי לגבי העתיד שלהן. "תעשיית האינטרנט פוריה, ברמת ההשקעות, ברמת האקזיטים וברמת הממדים הכלכליים שלה. שוק הפרסום המקוון ושוק הסחר האלקטרוני בצמיחה. יש יותר עובדים בתעשיית האינטרנט והאקו-סיסטם (הסביבה,ג.ג) גדלה".