הפרשן הבטחוני של "הארץ" - זאב שיף - הובא למנוחות

זאב שיף, הפרשן הצבאי של עיתון "הארץ" ומבכירי העיתונאים בישראל, מת אמש (שלישי) בתל-אביב והוא בן 74. שיף הובא אחר הצהריים למנוחות בבית העלמין קרית שאול בתל אביב.



שיף סיקר את צה"ל ומערכת הביטחון במשך קרוב לחמישים שנה. הוא נולד בצרפת ב-1933ו עלה לארץ כנער. לאחר שירות בצה"ל כקצין בחיל המודיעין, הצטרף לעיתון "הארץ". תחילה עסק בסיקור מספר תחומים, בהם כתב כלכלי וכתב אזורי. ב-1960 מונה לכתב צבאי. מאז, סיקר מקרוב את מלחמות ישראל ובהן מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון והאינתיפאדה. כמו כן, כתב בהרחבה על סוגיות אסטרטגיות ובמרכזן מצבה של ישראל במזרח התיכון.



שיף פרסם שורה של ספרי יסוד על ביטחון ישראל, בהם הלקסיקון לביטחון ישראל (שחיבר יחד עם איתן הבר). שני ספרים ביקורתיים מאוד שחיבר, יחד עם הפרשן לענייני ערבים אהוד יערי, "מלחמת שולל" (על מלחמת לבנון הראשונה ב-1984) ו"אינתיפאדה" (על האינתיפאדה הראשונה ב-1990) זכו לתהודה גדולה בארץ ובחו"ל ותורגמו למספר שפות.



לצד הכתיבה ב"הארץ" ובעיתונים בולטים במערב, עסק שיף גם בעבודת מחקר בסוגיות ביטחוניות. בין השאר, חיבר מחקרים במכון קארנגי ומאוחר יותר במכון ואשינגטון לחקר המזרח התיכון. הוא זכה בשורת פרסים על כתיבתו ומחקריו, ביניהם פרס סוקולוב לעיתונות.



לזאב שיף היו קשרים חובקי עולם. הוא היה בעל מקורות מצוינים במערכת הביטחון ובדרג המדיני והפוליטי בישראל, אך גם במדינות רבות במערב וכן במדינות ערביות, שלא כולן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. אנשי ביטחון בכירים מחו"ל, שביקרו בישראל, נהגו להיוועד עמו לעתים קרובות. במשך שנים, פרסם שיף בקביעות ובתדירות גבוהה ידיעות ופרשנויות בלעדיות. גם לאחר מלחמת לבנון השנייה, ואף שמצב בריאותו הורע, פרסם סדרת כתבות שבהן חשף וניתח את כשלי המלחמה.



אך בראש ובראשונה בלט שיף בסיקור יסודי, הוגן ומעמיק של צה"ל, אותו ליווה מקרוב במשך כחמישה עשורים. אף שלא פעם מתח ביקורת קשה ונוקבת על תפקודם של כוחות הביטחון (באחרונה, עשה זאת באשר לליקויים בהיערכות העורף למתקפת טילים), כתב תמיד מנקודת מבט איכפתית ומעורבת - של מי שחרד באמת לביטחונה של ישראל.



זאב שיף השאיר אחריו אשה, בן ובת.