תרופות ללא מרשם - קנייה קצרה אך יקרה

היסטריה כמו זו שליוותה את השקת גלולת ההרזיה Alli לא זכורה גם לוותיקי הרוקחים: תוך שעות אזלו הגלולות מבתי המרקחת בארה"ב, לאחר שגדודים של שמנמנים (יותר או פחות) נלחמו על זכותם לשלם 60 דולר בעבור 90 קפסולות והזכות לרזות ללא מאמץ.

לפי ההערכות, בשנה הקרובה צפויים כ-6 מיליון אמריקאים לרכוש ולהתנסות בגלולה. לא הרבה אירועים מצליחים להטריף כך את הקהל האמריקאי, והגלולה החדשה ללא ספק מצליחה להתחרות בלהיטים כמו הספר החדש של הארי פוטר והגרסה חדשה של סוני פלייסטיישן. מצד שני, ההיסטריה הזאת גם אינה מפתיעה: אחרי הכל, עד היום נמכרו גלולות הרזיה רק במרשם רופא, בעיקר למי שסובלים ממשקל עודף ניכר, ולאחר שעברו סינון מדוקדק של הרופא שלהם. נערות צעירות שרוצות לרזות שלושה קילוגרם מהר וללא מאמץ כדי להיראות טוב בביקיני נאלצו להסתפק בתוספי מזון למיניהם, שיעילותם מוטלת בספק. ואז הושקה Alli.

גלולת ההרזיה אמנם נמכרת ללא מרשם, אך מדובר בגרסה בעלת מינון קטן יותר של תרופת מרשם ידועה - קסניקל של רוש. עבור הזכות להשתמש בפורמולה שילמה חברת GSK לרוש לא פחות מ-100 מיליון דולר.

המעבר הזה, מתרופה המוגדרת כ"תרופת מרשם" לתרופה ללא מרשם (תרופת OTC, Over the Counter), מכונה בעגה המקצועית "סוויץ'". "בשנים האחרונות מורגשת עלייה עולמית במספר תרופות המרשם שעושות סוויץ' ועוברות להימכר בלא מרשם", אומר אבי אובל, יו"ר ארגון תל"מ (תרופות ללא מרשם). "בישראל הקצב די קבוע ועומד על כשתי תרופות בשנה. בין התרופות שעשו סוויץ' בישראל בשנים האחרונות ניתן למצוא את אימודיום (תרופה נגד שלשול), זובירקס (לטיפול בהרפס), לורסטין (לטיפול באלרגיה), למיסיל (לטיפול בפטריות), אומפרדקס Z (לטיפול בצרבת) ועוד".

לסוויץ' יש, כמובן, גם מחיר צרכני: הנוחות שבביטול הצורך בהגעה לרופא וקבלת מרשם עולה לצרכנים פי שניים עד שלושה לעומת מחיר התרופה עם מרשם. הסיבה המרכזית לכך היא שתרופות מרשם בישראל מסובסדות על ידי קופות החולים, ומחירן כ-12-13 שקל למנה.

כיצד מחליטים איזו תרופה תאושר ל"סוויץ'" ואיזו לא? ברוב המקרים משרד הבריאות הישראלי מאמץ את החלטות רשויות הבריאות בעולם (ובראשן מינהל המזון והתרופות האמריקאי - FDA) ולא מבצע בדיקה מלאה בעצמו, אם כי לא מעט תרופות שמאושרות בארה"ב למכירה ללא מרשם אינן מקבלות אישור דומה בישראל. כך, לדוגמה, בארה"ב כבר נמכרות תרופות נפוצות להורדת כולסטרול (סטטינים) ללא מרשם, בעוד שבישראל עדיין אין אישור כזה.

לדברי בכיר במשרד הבריאות, הסיבה פשוטה: "בארה"ב, בה עשרות אלפי אזרחים אינם מבוטחים, הנגישות לרופאים ולמרשמים נמוכה בהרבה מישראל, והמצב הזה מחייב פתרונות כמו העברת יותר תרופות למכירה בלא מרשם".

ממשרד הבריאות נמסר כי חברה שמגישה בקשה להסרת מרשם רופא מתרופה חייבת לצרף לבקשתה נתוני בטיחות על התכשיר, המציינים באילו מדינות קיבל התכשיר פטור ממרשם והוכחות שאין צורך באבחון רופא לפני הטיפול.

למרות הנוחות הגדולה שהן מציעות, תרופות ללא מרשם עלולות להיות גם מסוכנות לצרכנים. בארה"ב, למשל, מתים מדי שנה כ-120 אלף איש כתוצאה משימוש שגוי בתרופות; בישראל, נכון ל-2004, מתים מדי שנה כ-2,400 איש כתוצאה משימוש שגוי.

אבל גם ללא סכנת מוות עלולות להיות בעיות: ד"ר רלי אבל, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז מרכז של שירותי בריאות כללית, סבורה כי מכירת גלולת ההרזיה לכל מי שחפץ בה, ללא תיווך של רופא או דיאטנית, עלולה לגרום לתופעות לא רצויות: "אם נערות צעירות ללא בעיות משקל אמיתיות ייטלו אותה, עלולות להיגרם להן בעיות הורמונליות ומחסור בוויטמינים, כתוצאה מהשלשולים שגורמת התרופה".

גם פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, סבור שעלולה להיות בעייתיות בתרופות האלה: "אין שום בקרה על צריכת תרופות ללא מרשם. לשני הצדדים - הרוקח ומטופל - יש אינטרס לבצע את העסקה בלא תיווך רופא: המטופל מפני שמישהו המליץ לו על התרופה והרוקח מפני שהוא רוצה למכור. התוצאה היא שאין מערכת של איזונים ובלמים שבודקת האם יש או אין צורך אמיתי בתרופה, ללא שיקול כלכלי".

לדברי רכס, "כמובן שגם לחברות התרופות יש אינטרס להעביר כמה שיותר תרופות למכירה ללא מרשם, כי כך מותר להן לפרסם את התרופות ולמעשה נוצר נתיב עוקף רפואה. אסור לשכוח שגם מאחורי ההחלטות הכביכול מקצועיות של ה-FDA עלולים לעמוד אינטרסים כלכליים עצומים". אז היכן עובר הגבול? מהם השיקולים שצריכים להכריע אם לאשר את הסוויץ'? לדברי רכס, "בכל מקרה צריך 'לשחרר' רק תרופות נפוצות, מוכרות, עם ספקטרום פעילות ידוע ומעט תופעות לוואי".

אגב, מצדדי המעבר לתרופות ללא מרשם מייחסים לו גם תועלת כלכלית. לדברי אבל, "על פי ניתוח של שבע מדינות באירופה, סך כל החיסכון השנתי הנובע ממעבר של 5% מהתרופות הניתנות על פי מרשם לטיפול עצמי הוא יותר מ-16 מיליארד אירו. חיסכון זה מלמד על כך שטיפול עצמי תורם תרומה משמעותית להקלת הנטל הכספי על מערכות הבריאות באירופה".

שימו לב!

בקניית תרופה ללא מרשם אין רופא שבודק אם התרופה באמת נחוצה. היעדרו עלול להפוך את מכירת התרופה ללקוח למונעת משיקולים כלכליים ולא בריאותיים

הידעתם?

"הגלולה המרזה" נמכרת בארה"ב במחיר של 60 דולר בעבור 90 קפסולות; בשנה הקרובה צפויים כ-6 מיליון אמריקאים לרכוש את הגלולה ולהתנסות בה

1. לפני שמתחילים לצרוך תרופה חדשה, עם או בלי מרשם, כדאי להתייעץ עם רופא או רוקח ולוודא שהתרופה מתאימה ובטוחה.

2. נטילת שתי תרופות ביחד מחייבת ייעוץ, גם אם לדעת הצרכן הן "תמימות".

3. כדאי להיזהר משילוב נטילת תרופות פראצטמול (אקמול, דקסמול ועוד) ואלכוהול, המגביר את פעילותו. הדבר נכון גם לגבי תרופות איבופרופן (נורופן, אדוויל ועוד).

4. שילוב בין תרופות למשקאות מוגזים, בעיקר קולה, עלול להיות מסוכן - החומציות של הקולה בשילוב חומציות התרופה עלולה לגרום לפגיעה לקיבה.

5. שימוש ממושך בתרופות איבופרופן, או שימוש בהן מעל למינון הנכון, עלול להגביר משמעותית שכיחות של התקפי לב ואת הדימום במערכת העיכול.

6. מי שנוטלים מדללי דם כמו אספירין או קומדין צריכים להיזהר מנטילתם בשילוב תרופות ממשפחת האיבופרופן, שמוריד את השפעת האספירין על קרישיות הדם.

7. פעמים רבות, כשלילדים יש חום, הם גם מיובשים. במקרה כזה, גם המינון המומלץ על התרופות להורדת חום עלול להיות גבוה מדי ואפילו רעיל. לכן, במקרה של חום מומלץ מאוד קודם כל לעשות אמבטיה פושרת לילד ובכל מקרה לא לעבור את המינון המומלץ.

8. הורים רבים נוהגים לשלב בין שני סוגי התרופות שהם נותנים לילדיהם, כדי למנוע צריכת יתר של חומר אחד. זו גישה מוטעית ומומלץ להיצמד לחומר אחד בתקופת זמן נתונה.

ישראל אמנם מסתמכת בעיקר על הרשויות בחו"ל לפני שהיא מאשרת תרופה לשיווק כ-OTC, אך במקרה של "גלולת היום שאחרי" (פוסטינור) היא דווקא חלוצה. למרות שבארה"ב עדיין מדובר בתרופת מרשם, בישראל היא נמכרת כבר חמש שנים ללא מרשם, כך שכל מי שחוששת שקיימה יחסי מין לא בטוחים יכולה לרכוש אותה בבית מרקחת מבלי להזדהות ומבלי לעבור קודם אצל הרופא. באחרונה הושקה גירסה חדשה של הגלולה - פוסטינור ניו - שמכילה גלולה אחת (במקום שתיים, כפי שהיה בעבר). המחיר: 97.5 שקל.

הגלולה מיועדת למצב חירום, לשימוש עד 72 שעות מזמן קיום יחסי המין. היא מעכבת את הביוץ ומונעת השרשה של ביצית מופרית ברחם. בניגוד לטעות נפוצה - היא אינה גורמת להפלה, אלא מונעת היריון עוד לפני שהוא מתחיל. לפני אישורה נוצר ויכוח סביב השאלה מה יקרה כשהתרופה תיכנס לשימוש נרחב והיה חשש שהיא תגרום לשאננות ולהפסקה בשימוש באמצעי מניעה. מה שהכריע את הכף היא העובדה שככל שנוטלים את הגלולה זמן רב יותר מקיום יחסי המין, יעילותה פוחתת והזמן שעובר עד שמגיעים לרופא כדי לקבל מרשם עלול להיות קריטי.

מסקר שערכה חברת תרימה באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה לפני כשנה וחצי, עלה כי הצלחת הגלולה גדולה: 12% מהנשים בנות 18 עד 34 כבר רכשו את הגלולה לפחות פעם אחת, ו-45% נוספות היו מוכנות לקנות את הגלולות במקרה הצורך.