לפעמים זה נראה כאילו המשקיעים הזרים נפלו על הראש. הם משקיעים כסף בהיקפי ענק בנדל"ן, מניות ואיגרות חוב בישראל - מדינה שבה המצב הביטחוני עבר כבר את סף הרגישות הסביר, מדינה שבה ראש הממשלה אינו פופולרי וממשלתו אינה יציבה וגם נעדרת שר אוצר. לפעמים נראה כאילו שום דבר שקורה כאן לא מערער את זרימת הכספים פנימה. גם אם פה ושם ישנם גיהוקים, הם יהיו בדרך כלל על רקע השפעות גלובליות, כמו חששות מהעלאת ריבית בעולם, ולא בגלל אירועים מקומיים.
לריינהרד קלוס, כלכלן ראשי בבנק ההשקעות UBS המסקר את שוקי EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), יש הסבר לתופעה: הכלכלה המקומית כל כך חזקה ויציבה שגם רעשי הרקע מסביב לא מצליחים להפריע. קלוס מכיר את ישראל היטב. הוא מסקר אותה כבר חמש שנים. הוא החל לעשות זאת ב-2002, בשיא הפסימיות, כשישראל היתה במיתון ובלחץ כבד אחרי בריחה של משקיעים זרים, והמשיך לעקוב אחריה בשנות הפריחה והגאות. קלוס הגיע כעת מלונדון לכנס שערך השבוע UBS בירושלים.
"הכלכלה בישראל חזקה, יש צמיחה במשק, גירעון נמוך וירידה באבטלה - זה נהדר. בהסתכלות בינלאומית, בדרך כלל מדינות עם נתוני מקרו כמו אלה של ישראל מתבססות על משאבים טבעיים כמו נפט או גז. אבל בישראל אין משאבים טבעיים, ובכל זאת התוצאות הכלכליות טובות", אומר קלוס.
דארן שואו, מנהל מחלקת המחקר של UBS ישראל, מוסיף כי בעולם כל השווקים עולים וישראל איתם. "מבחינת נתוני הבסיס, יש הסבר לעליות בשוק הישראלי. ישנה כלכלה גלובלית תומכת, השווקים בעולם עולים, ולא רק ישראל מרוויחה". את מה שקורה בישראל מכנה שואו "כלכלה על מטוס אוטומטי" - גם בלי שר אוצר היא ממשיכה בדרכה. זאת גם הכותרת לסקירה העדכנית על המשק הישראלי שפירסם בנק ההשקעות השווייצי.
המלים בעלות ההקשר השלילי "מלחמת לבנון השנייה" עולות כמה וכמה פעמים בשיחה עם קלוס ושואו, אבל הפעם, לשם שינוי, ולמרות התוצאות העגומות של המלחמה, האזכור הוא בהיבט חיובי. "המשקיעים בעולם ראו איך הכלכלה חוזרת מהר אחרי המלחמה לפסים חיוביים. המלחמה הוכיחה שיש כאן כלכלה טובה. אני חייב להודות שהייתי מופתע - גם ככלכלן, לראות איך השוק חזר לעליות והמשק חזק. היו בתחילת המלחמה כמה ימים עם חששות, אבל בסופו של דבר הנזק שנגרם לכלכלה היה הרבה יותר קטן ממה שציפינו".
שואו מוסיף כי משקיעים זרים שלא נכנסו לשוק בזמן הירידות במלחמה התאכזבו כשראו את השוק טס למעלה לאחר מכן. "אחרי שהחמיצו את ההזדמנות הקודמת, הם מחפשים הזדמנות נוספת וסיבה להיכנס".
איך מתייחסים עכשיו המשקיעים הזרים למצב בעזה?
קלוס: "ברמה זו של אלימות אין סיכון לכלכלה. יש אמנם לאורך הדרך חששות וסיכונים, אבל בשלב זה המשקיעים הזרים יחסית רגועים".
שואו: "יש נטייה להצמיד יותר מדי סיכון לישראל. תמיד דואגים לומר שהמדינה והכלכלה בסיכון. אבל אנשים לומדים לחיות עם סיכון. ב-11 בספטמבר 2001 נגמרה האשליה שישראל מסוכנת ושאר העולם לא. כל העולם נהיה מסוכן. עד שהמצב בעזה לא יחמיר עוד יותר וכל עוד מתוכנן סיוע, אין למצב השפעה מהותית על ההשקפה של הזרים".
מהי התחזית שלכם לגבי השקל והריבית?
קלוס: "יש תמיכה לשקל ואנחנו חושבים שהוא ימשיך להישאר חזק. גם אם ייתכנו שינויים בטווח הקצר, ההערכות הן שבסוף השנה הוא יהיה ברמה של 3.9 שקלים לדולר, ובסוף 2008 הרמה תהיה 3.85 שקלים לדולר. אנחנו צופים שעד סוף השנה הריבית לא תשתנה ותהיה ברמה של 3.5%. ברבעון הראשון של 2008 היא תתחיל לעלות, אבל לא בדרמטיות ולא ברמה שתפריע לכלכלה".
מהי ההשפעה של הממשלה הלא יציבה והאפשרות שיהיו בחירות חדשות?
שואו: "מצד אחד יש סיכון של ממשלה חדשה, אבל מצד שני אם יהיו בחירות ומי שייקח את הכתר הוא בנימין נתניהו זה יכול לעזור, כי הוא מאוד פופולרי בחו"ל. במדינות אחרות כמו רוסיה או טורקיה כשיש זעזועים בממשלה לא ברור מה יהיה. אבל כאן כבר יודעים שיש סיכוי שביבי יחזור. אנחנו מדברים עם משקיעים, אומרים להם שיש סיכוי שנתניהו יחזור והם מרגישים מאוד נוח עם זה".
קלוס: "הרפורמות שהוביל נתניהו עזרו ויש לו תדמית טובה בעיני הזרים, ולכן גם חוסר היציבות של הממשלה לא מצליח להשפיע".
ישראל יותר מתאימה להגדרה של משק מתפתח או מפותח?
קלוס: "מבחינות רבות ישראל היא לא משק מתעורר, אלא מפותח. יש שלושה גורמים שבכל זאת מפריעים לישראל להיכנס להגדרה של משק מפותח. ראשית, ההיסטוריה לא תמיד היתה יציבה. גם אם זה היה מזמן, היו שנים של אינפלציה גבוהה. גם נטל החוב הציבורי מהתוצר גבוה (כ-90%). הגורם השלישי הוא השכונה שבה נמצאת ישראל - אזור עם חוסר יציבות.
"אם היינו מסתכלים רק על הכלכלה, התוצאה היתה אחרת. גם אם הסיכון ירד, הוא עדיין יותר גבוה מזה של מדינות מפותחות אחרות. גם אם אנחנו מקווים לראות יציבות יותר גדולה בהמשך, ולמרות כל הרפורמות והניהול החכם, אי אפשר להיות נאיביים".
עד כמה מציקה למשקיעים הזרים העובדה שאין שר אוצר?
קלוס: "זה לא מפריע להם. כבר כמה חודשים שאין שר אוצר, ובכל זאת לא רואים השפעה ואין סימנים בעייתיים. האיתות הוא שהכל עובד טוב גם בלי שר אוצר וזו מחמאה למשק".
איזו חשיבות יש לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר מבחינת הזרים?
קלוס: "פישר מצליח להשרות ביטחון. אם הוא יחליט להתפטר, אז תהיה אמנם אכזבה, אבל גם חשוב לראות מי יהיה במקומו".
שואו: "אם פישר יעזוב את התפקיד, יש סיכוי שזה ידאיג את המשקיעים הזרים".
למרות ההצהרות המחמיאות, באחרונה הורידו ב-UBS את הדירוג לשוק המניות הישראלי ל"משקל חסר". איך אתם מסבירים את זה?
שואו: "הגישה לא השתנתה. עדיין ההערכות לגבי כלכלת ישראל חיוביות ואין בגיזרה הזו שינוי מהותי. אבל ההמלצה מתייחסת לשוק המניות. אחרי שהוא עשה מהלך חזק ההמלצה היא להקטין קצת את החשיפה למניות הישראליות מסך התיק הגלובלי".
מהי העמדה שלכם לגבי ישראל בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים בעולם, כמו מדינות מזרח אירופה ורוסיה?
קלוס: "במדינות מזרח אירופה הצפי חיובי, אבל מבחינת נזילות למשקיעים בישראל יש היצע יותר רחב. ברוסיה השוק עלה גם בגלל מחירי האנרגיה, והשאלה הגדולה ואי הבהירות הן מבחינה פוליטית. ישראל גם שונה ממדינות אחרות בזכות רפורמות שהיו בה בשנים האחרונות. הן הביאו לתגמול ברמת המקרו והפכו את הכלכלה הישראלית ליותר חזקה".
אילו סקטורים מקומיים ומניות מעדיפים ב-UBS?
שואו: "בתחום הסלולר יש נתוני בסיס טובים, כשההמלצה כעת היא על סלקום. אנחנו חושבים שהענף ימשיך לצמוח ולא חוששים מהרגולטור. אנחנו גם ממליצים על הבנקים הפועלים ודיסקונט, על החברות כי"ל, מכתשים אגן וטבע ועל חברות האחזקה אי.די.בי, דסק"ש וקבוצת דלק".
מהן שלוש המניות הישראליות הכי מומלצות ליוני?
שואו: "אחרי שבמאי ההמלצה היתה על סלקום, כי"ל ובנק דיסקונט, החלפנו החודש - על רקע התחזקות המניות, את סלקום בחברה האם דסק"ש ואת כי"ל במכתשים אגן. 2006 היתה שנה לא מוצלחת למכתשים אגן, אבל אנחנו מאמינים שהשנה תהיה טובה, גם בזכות המנכ"ל החדש אברהם ביגר. מניית דיסקונט נשארה בין שלוש המומלצות".
ומה לגבי מניית אפריקה ישראל? בספטמבר 2006 המלצתם "קנייה" ואז, בתחילת 2007, הורדתם המלצה ל"נייטרלי".
שואו: "העניין נמצא בבדיקה. היינו באחרונה עם מנכ"ל אפריקה ישראל, ארז מלצר, במוסקווה. ההשקעה מתחילה להיראות אטרקטיווית, אם כי אין עדיין ב-UBS המלצה רשמית.
"זוהי לא השקעה לטווח קצר, אבל כעיקרון אנחנו מאמינים בנדל"ן ברוסיה ולא חושבים שמדובר בבועה. אפריקה ממוקמת טוב ברוסיה ויש לה קשרים טובים. מדובר בפרויקטים של חמישה כוכבים. גם אם יהיו בעיות בסקטור, עדיף שההשקעה תהיה אצל לב לבייב ולא אצל מישהו אחר".
דארן שואו מ-UBS: "בספטמבר 2001 תמה האשליה שישראל מסוכנת והעולם לא"
אפרת נוימן
21.6.2007 / 9:20