מי שנפגש עם אלפרד מאן, "אל מאן" כפי שהוא אוהב להציג את עצמו, מבין מיד שלפניו איש שמאוד מרוצה מהחיים שלו. בראיון אתו ועם אשתו - מאן נשוי ברביעית לקלוד, צרפתייה בת 65 - השניים לא מפסיקים לבדר זה את זה, לצחוק בקול ולהתנהג כמו זוג אוהבים צעירים. ובאמת, איזו סיבה יש למאן השזוף והצעיר למראה להתלונן? בגיל 81 הוא מדורג במקום ה-140 ברשימת המיליארדרים האמריקאים של המגזין פורבס (ל-2006), עם הון מוערך של 2.2 מיליארד דולר נטו.
מאן, עם זאת, הוא מיליארדר מזן מיוחד. הוא מגדיר את עצמו כ"מיליארדר מדען", שעשה את מרבית הונו בהשקעות בתחום הרפואה - בביוטק - תוך שהוא מעורב במחקר ובפיתוח בחברות שלו לעומקם. הוא גם נהנה להדגיש את תחושת הסיפוק שלו, מעבר לסיפוק הפיננסי, מכך שהוא מביא מזור לבעיות הרפואיות של האנושות.
אתה מגדיר את עצמך כמדען. נכון לומר שאנשי מחקר הם בדרך כלל לא אנשי עסקים טובים?
"מדענים הם באמת לא אנשי עסקים טובים. זה נובע מכך שאנשים נכנסים לאקדמיה, בדרך כלל, כי הם לא הטיפוס שלוקח סיכונים. כדי להיות איש עסקים אתה חייב לקחת סיכונים. הבן הבכור שלי, למשל, היה המהנדס מספר אחת בחברת קוצבי הלב שלי (פייסטר סיסטמס שייצרה קוצבי לב נטענים - ח"ע); אבל כשהוא הפך לנשיא שלה, הוא לא הצליח להתמודד עם זה. הוא לא ישן כל הלילה ומצא את עצמו מסתובב ברחובות. אתה חייב להיות טיפוס של מהמר כדי להצליח בעסקים".
לעזור לאוניברסיטאות
המודעות של מאן לקושי לשלב עסקים עם מחקר גרמה לו להודיע לא מזמן על תרומה של 100 מיליון דולר לטכניון. התמיכה בטכניון היא חלק מיוזמה כוללת של מאן להקים באוניברסיטאות ברחבי העולם מכונים בבעלות האקדמיה, שיסייעו למחקרים בתחומים רפואיים להבשיל לכדי מוצרים שיגיעו לשוק.
חוקי השוק כבר לא עובדים? אי אפשר פשוט לסמוך על פתרון רפואי שאם הוא מספיק טוב, יהיו חברות גדולות שירצו לפתח אותו ולעשות ממנו כסף?
"האקדמיה לא יודעת להביא את המוצר לשוק. בדרך כלל המדענים לא מצליחים לעבור את התהום שבין הרעיון לביצוע. אני יודע את זה כי גם אני הייתי מדען צעיר בלי ידע או אמביציה לעסקים, וקברתי המון רעיונות - כמו פתרונות לקדחת השחת או טיפול באלרגיות - מהסיבות האלה. היוצא מן הכלל בעולם הזה הוא הרעיונות שכן מגיעים לשוק.
"שוקי ההון קשים, יש להם אורך נשימה קצר, והם מחפשים רווח מיידי ולא כזה שיגיע בתוך כמה שנים. ברוב המקרים, החברות הרפואיות בכלל לא ייתנו לך להגיע לפגישה ולהציג את הרעיון שלך. אתה צריך להיות בשלב פיתוח מאוד מתקדם כדי שיסתכלו עליך. היה לי המזל לייסד כמה חברות שהצליחו, ואני רוצה ליצור מוסדות שיעזרו לאוניברסיטאות לשכור אנשים עם ניסיון בפיתוח מוצרים - כדי שהמוצרים עם הפוטנציאל יגיעו לשוק".
מאן נולד ב-1925. בשנות ה-30, בתקופת המיתון הגדול בארה"ב, הוא מכר מגזינים ולימונדה. במלחמת העולם השנייה הוא היה נווט בחיל האוויר האמריקאי (במפציץ מסוג 29-B), והיה מועמד לצאת למשימות באוקיאנוס השקט לפני שהמלחמה הסתיימה. הוא למד פיסיקה ב-UCLA והשלים תואר שני במדעים, ובתחילת דרכו הוביל את המחקר בחברת טכניקולור - שם עסק בין היתר בפיתוח סרטי צילום רב-שכבתיים ובמחקר של נזקי קרינה. את דרכו היזמית הוא התחיל בתחום האנרגיה הסולארית. מאן הקים שתי חברות, איירוספייס ספקטרולאב והליוטק, שעסקו בין השאר בייצור תאי אנרגיה סולארית. את שתיהן הוא מכר בשנות ה-60 לתאגיד הענק טקסרון.
את המיליארדים עשה מאן בתחום הביוטק. חברות כמו מינימד, שייצרה משאבות אינסולין וחלקים ממנה נמכרו למדטרוניקס לפי שווי של 4.2 מיליארד דולר ב-2001, או אדוונסד ביוניקס - שעסקה בטכנולוגיות גירוי נוירולוגי שיכולות להחזיר את השמיעה לחירשים מוחלטים, ונמכרה לבוסטון סיינטיפיק ב-4.1 מיליארד דולר - הפכו את המדען היזם לאיש עשיר מאוד.
העשורים של הביוטק
מאן הוא מאמין גדול בביוטק כתחום השקעה. "יש המון בעיות פוטנציאליות בתחום הרפואה, ושני העשורים הקרובים יהיו העשורים של הביוטק", הוא קובע. "אחד האתגרים המרכזיים שלנו נובע מכך שתוחלת החיים גדלה: אם לפני מאה שנה תוחלת החיים בארה"ב היתה 47, בתוך כמה עשורים אנשים יעברו את גיל 100".
לדברי מאן, "אנחנו שורדים, אבל יש המון מחלות חדשות שלא ראינו בעבר. פרקינסון ואלצהיימר הן מחלות שפעם לא היה להן שם, והסרטן הפך לנפוץ כל כך, שהוא אחד הדברים המרכזיים שצריך לפתור. מגיפת הסוכרת תרושש את העולם אם לא נפתור אותה (החברה המרכזית של מאן כיום היא מאן קיינד, שמציעה טיפול מהפכני בסוכרת בעזרת שאיפה במקום זריקות - ח"ע). יש היום בהודו 30 מיליון סוכרתיים, ובארה"ב יש 20 מיליון. העלייה בכמות החולים נובעת משינוי צורת החיים: התזונה משתנה ואנשים לא עוסקים בפעילות גופנית".
לא חשוב יותר למנוע את המחלות האלה?
"המניעה של המחלות האלה תגיע רק מחינוך של האוכלוסייה. אני לא מחנך ולא יכול לעשות הרבה בעניין הזה".
מה דעתך על הגישה השנייה לפתרון הבעיות הרפואיות של האנושות - הרפואה האלטרנטיווית?
"יש שיטות אלטרנטיוויות שיכולות לשפר את החיים, אבל אתה לא תרפא את הסרטן עם רפואה אלטרנטיווית. החברה שלי, מיני מד, מוכרת משאבות אינסולין לסין. כאלף רופאים סינים הגיעו לכנס שערכנו שם, והם הוקסמו ממה שאנחנו עושים. בית החולים שבו היינו בבייג'ין הוא ענק, עם כ-30 בניינים, ורק אחד מהם הוקדש לרפואה סינית. כל השאר היו בתי חולים לרפואה מערבית.
"אני לא רואה מחקרים מדעיים שתומכים ברפואה אלטרנטיווית. מה שכן ברור הוא שהמוח הוא גורם מאוד חזק ברפואה. רואים את זה בניסויים של אפקט הפלצבו (פלצבו הוא מתן תרופת דמה, תוך בדיקת השפעת האמונה של המטופל בתרופה על הסימפטומים של המחלה - ח"ע). המוח חזק, ויש הרבה אפקטים פסיכולוגיים שמנחים את הגוף".
לא ישן בלילה
מאן אולי מכר כבר שבע חברות והנפיק שתיים אחרות, אבל הוא ממשיך להיות מעורב מאוד בעסקיו ולעבוד 80 שעות בשבוע. מאן נהנה לספר על מנהל שלו, שהעריך לא מזמן כי תידרש שנה לביצוע פרויקט מסוים. מאן נכנס למעבדה, שירטט תוכניות והוכיח לו שניתן לעשות זאת בזמן קצר יותר.
אשתו של מאן מעידה כי הוא לא מסוגל להשלים עם כישלונות, ולפעמים אף מתקשה להירדם בלילה בגלל העבודה. במקרים כאלה, היא מספרת, "אני שולחת אותו מהמיטה באמצע הלילה - שיילך ויכתוב את הרעיון שלו, ולא יפריע לי לישון".
מאן אוהב לצחוק על הדמיון שבין עסקיו לבין מעשי האל. "אנחנו צוחקים ואומרים שאנחנו גורמים לנכים ללכת, לחירשים לשמוע ולעיוורים לראות. אני לא עושה את מה שהטבע עושה - אני לא מחזיר ראייה מוחלטת - אבל אני מצליח לגרום לחירשים מוחלטים ליהנות ממוסיקה דרך גירוי חשמלי של מערכות השמע.
"הגיעה אלינו לא מזמן אשה עיוורת, שנפגעה בעין שהשתלנו לה (חברת סקנד סייט של מאן עוסקת בייצור תהליכים ויזואליים לשיקום הראייה - ח"ע). מה שמדהים זה שהיא ספגה את את הפגיעה בזמן שהיתה עסוקה בניקוי הבית. עיוורת לשעבר שמנקה לבד את הבית! זה מדהים".
מאן מספר כי "בכל מקום שאני הולך אליו, אנשים מודים לי על משאבת האינסולין שפיתחנו". עכשיו, לדבריו, הוא רוצה לגרום למשותקים להתחיל ללכת: "הציגו לי לאחרונה סרטון של משותק משבץ, שהצליח להרים כוס מים ולשתות ממנה. ראיתי כבר קליפ של אדם שהיה שחקן גולף לפני שנפגע ונהפך למשותק. אשתו רצתה לזרוק את אוסף מקלות הגולף שלו, אבל הוא לא הסכים ואמר לאשתו, 'אני עוד אשחק גולף'. אחר כך הראו לנו קליפ שבו הוא מזיז מקל גולף".
טכנולוגיה מדהימה, אנשים נהדרים ו-22% מקרן תעוזה
אלפרד מאן הוא יהודי, אבל מי שאחראית למעורבות העסקית שלו בישראל היא דווקא אשתו הנוצרייה - שביקרה אתו בישראל לפני ארבע שנים והתאהבה במדינה. מעבר לתרומה לטכניון, מאן גם מושקע בישראל בקרן ההון סיכון תעוזה, הנסחרת בבורסה.
מאן מושקע עם תעוזה בחברת נאסס, שמייצרת מכשירים המסייעים למשותקים להניע את איבריהם באמצעות גירוי חשמלי. בשבוע שעבר הוא הגדיל את אחזקותיו ורכש את מלוא השליטה בנאסס, לפי שווי של 75 מיליון דולר. בתעוזה הוא מחזיק 22%, ומדבר על רצונו להגדיל את האחזקה. הוא שואף למזג את הפעילות של נאסס עם זו של חברה אחרת שלו העוסקת באותו תחום - ביונס.
"הטכנולוגיה בישראל מדהימה והאנשים נהדרים", אומר מאן. "הבעיה הגדולה היא שמפתחים ומוכרים כאן מהר מדי את החברות - ומעבירים את הייצור לחו"ל במקום ליצור כאן מקומות עבודה. בנאסס אני מתכנן להגדיל את הייצור בישראל ולפתח פה ערך. אין לישראל הרבה מקורות חוץ מהמוח הישראלי". מאן מבטיח כי "עם נאסס וביונס נעשה הבדל גדול למשותקים. זה לא שוק ענק, אבל מדובר על מאות מיליוני דולרים של רווחים, ופוטנציאל מכירות של מיליארד דולר בשנה".
לפני כמה שנים רצה מאן להעביר לישראל את פעילותה של חברת מאן קיינד שבשליטתו, ולייצר כך מאות מקומות עבודה בדרום. ואולם, התוכנית התעכבה ולא יצאה אל הפועל - בין היתר משום שמאן לא זכה להקלות ולתמיכה הממשלתית שציפה להן.
אלפרד מאן
גיל: 81
מצב משפחתי: נשוי ברביעית + 7
מקום מגורים: לוס אנג'לס
תפקידים קודמים: מוכר לימונדה, נווט בחיל האוויר האמריקאי, מנהל מחקר בחברת טכניקולור
עוד משהו: נהפך ליקיר העדה הדרוזית בישראל לאחר שהתבקש, בזמן שסעד במסעדה דרוזית, לסייע לבנו של בעל המסעדה להתקבל לטכניון
אלפרד מאן: מדענים הם לא אנשי עסקים טובים; כדי להצליח בעסקים אתה חייב להיות טיפוס של מהמהר
חגי עמית
22.6.2007 / 10:17