תאונת דרכים של אופנוען בהודו העלתה את הישראלי ברוך בן דוד לכותרות הבי-בי-סי. בכתבה ששודרה בערוץ הוצג סיפורו של מהנדס מהודו, בן 35, שנפגע בראשו בתאונה שאירעה לו כשרכב על אופנועו. הפצוע הובא לבית לבית החולים, אך במקום לא היה מכשיר סי-טי המשמש לאבחון פגיעות מוחיות. בלית ברירה הועבר האופנוען לבית חולים אחר - ושם למרבה המזל היה מכשיר חדש בשם אינפרא-סקאנר. באמצעותו איבחנו הרופאים במהירות היווצרות של קריש דם במוחו של הפצוע, ובדיקה חוזרת במכשיר סי-טי אישרה את הממצאים. הפצוע נותח, החלים וחזר לתפקוד תקין.
במקרה אחר שאירע בקניה, דיווח רופא כי השתמש באינפרא-סקאנר בבדיקת אדם שנפל ממשאית. בעזרת המכשיר התגלה דימום בראשו של הפצוע. הוא נותח, הדימום במוחו נוקז וחייו ניצלו.
מאחורי המכשיר החדיש עומד בן דור, שיושב בפילדלפיה ומנסה לשווק את האינפרא-סקאנר ברחבי העולם. האינפרא-סקאנר מנסה להיכנס לתוך השוק הסופר-יוקרתי של מכשירי הסי-טי, המספקים לרופאים תמונה טובה של הנעשה בתוך גוף האדם, ובכלל זה איברים רגישים כמו המוח.
בשלב הראשון ייצרה החברה שבראשה עומד בן דור מכשיר המורכב משני חלקים, כשהנתונים שודרו בצורה אלחוטית. הדגם המעודכן של המכשיר מזכיר בצורתו טלפון ומעוצב בצורה של חצי סהר. מחירו 15 אלף דולר ליחידה.
פרופ' אלוק שארמה, הרופא שטיפל בפצוע מתאונת האופנוע בהודו, אומר כי המכשיר החדש מצליח לאתר שטפי דם וקרישי דם בדיוק של 98%. לדבריו, הוא יכול להביא למהפכה של ממש בטיפול בנפגעי ראש - מהסיבה הפשוטה שלבתי חולים רבים בהודו - כמו במרבית מדינות העולם השלישי - אין מכשירי סי-טי משום שאלה יקרים מדי.
כל בדיקה שווה 500 דולר
לפי הערכות, 10 מיליון מקרי טראומת ראש מגיעים לבתי החולים ברחבי העולם בכל שנה. בארה"ב לבדה מתרחשים בכל שנה 2 מיליון מקרים של פגיעות ראש, מתוכם מגיעים לחדר מיון 1.5 מיליון אנשים. עם זאת, רק חצי מיליון מתוכם מאושפזים בסופו של דבר, לאחר בדיקות ראשוניות בחדר המיון. המשמעות היא שמיליון בדיקות סי-טי הנערכות לנפגעי ראש בחדרי המיון הן מיותרות. גם "ניו יורק טיימס" דיווח באחרונה כי בחלק ניכר מהמקרים השימוש בסי-טי הוא מיותר.
אלא שבתי החולים והרופאים לא רוצים לקחת סיכון, ובמידה רבה של צדק. אדם שמגיע לבית חולים עם פגיעת ראש נשלח מיד לבדיקת סי-טי. המכשירים מופעלים בתדירות גבוהה בעיקר בזכות הדיוק שלהם באבחון פגיעות ראש, אך גם מחשש מפני תביעות משפטיות נגד רופאים ובתי חולים. יתרה מכך, בתי החולים מרוויחים הרבה כסף מכל בדיקה המבוצעת באמצעות סי-טי.
מחירו של כל מכשיר סי-טי הוא מיליון דולר, ובדיקת סי-טי עולה 500 דולר, כשהתפלגות העלות היא כזו: 300 דולר להוצאות תפעול המכשיר, ו-200 דולר עלות עבודת הרופא. במדינות מתפתחות, כמו הודו, עלות הבדיקה נמוכה יותר, ונאמדת ב-75 דולר בלבד. הבעיה היא שבהודו סכום זה הוא משכורת ממוצעת של אזרח. במדינות אחרות באסיה ובאפריקה המצב חמור עוד יותר. במקומות אלה, בשונה ממדינות מערביות, אין לתושבים ביטוח רפואי שמכסה את בדיקות הסי-טי, או שרק מעטים נהנים ממנו. בנוסף לכל זה, סי-טי הוא מכשיר מסורבל וכבד שתופס שטח גדול.
לא פלא אם כן, שבהודו - שם אין צורך באישור FDA כדי להכניס לשימוש מכשור רפואי חדש - דילג אינפרא-סקאנר על שלב הניסויים והפך לכלי טיפול סטנדרטי. בהודו משתמשים במכשיר כבר חמישה בתי חולים, ובן דור מספר כי באחרונה התקבלה הזמנה לעוד 20 מערכות והחברה מתחילה לייצרן כעת.
בארצות הברית מנסים את המכשיר בבתי חולים שונים, כחלק מתהליך האישור הנחוץ מטעם הרשות למזון ותרופות (FDA). המכשיר נבחן כיום בבית החולים של אוניברסיטת פנסילווניה, בביילר קולג' אוף מדיסין ביוסטון טקסס, בבית החולים של אוניברסיטת סינסינטי ובבית החולים האנמן בפילדלפיה. האינפרא-סקאנר מצוי בבדיקה כבר תשעה חודשים, וה-FDA צפוי לקבל החלטה בנוגע לאישורו במהלך 2008.
ד"ר קלודיה רוברטסון, המנהלת הרפואית במחלקה הנירוכירורגית לטיפול נמרץ בבית החולים ביילר ביוסטון טקסס ואחת משני הממציאים של המכשיר, אומרת שכיום כמעט כל מי שמגיע למחלקה שלה עם פגיעת ראש נבדק באמצעות המכשיר. "אנחנו בודקים פגיעות בעומק של 2-3 ס"מ ורמת הדיוק של המכשיר גבוהה מאוד. במקרים של פגיעות עמוקות, הדיוק נמוך יותר. בשלב זה השימוש במכשיר הוא כחלק ממחקר ואין לנו עדיין תוצאות סופיות לגבי יעילותו, אבל אני מאמינה שהמכשיר יהיה יעיל במקרים שבהם יהיה צורך בבדיקות מהירות.
רוברטסון מגלה כי החליטה לא להחזיק במניות החברה. "יש לי מספיק כסף", היא אומרת. "אני לא צריכה עוד. מה שחשוב הוא שהמכשיר יוכיח את עצמו, ייצא לשוק ויעזור לאנשים".
לדברי בן דור, החברה מכרה את המכשיר גם למייק צ'אפ, רופא אמריקאי, שנתן אותו במתנה לבית חולים שדה בקניה הממוקם במרחק 300 ק"מ מהעיר הקרובה שבה יש בית חולים עם מכשיר סי-טי. המכשיר כבר סייע בהצלת חייו של אדם אחד.
גם בבית החולים הדסה בירושלים מחכים למכשיר. בן דור אמור להביא את האינפרא-סקאנר לתערוכת ביומד שתתקיים בתל אביב ב-5-7 ביוני. אחרי התערוכה, הוא יעניק אותו לבית החולים.
מחכה ל-1.5 מיליון דולר נוספים
בן דור (41) נולד במוסקווה ועלה לישראל ב-1975. הוא בוגר של פרויקט תלפיות בחיל האוויר, שירת במשך שמונה שנים במחלקת מו"פ של חיל האוויר והשתחרר בדרגת סרן. לאחר מכן עשה דוקטורט בפיסיקה בטכניון. בן דור עבד בכמה חברות בתחום המכשור הרפואי כמו אפליטק בחולון, אי.אס.סי, וחברת מדיבל בחיפה, שם כיהן בתפקיד מנכ"ל החברה. באי.אס.סי פגש את שמעון אקהויז, שהיה לדבריו "מורה פנטסטי ליזמות". אחרי שכיהן במגוון תפקידים, חיפש בן דור רעיונות להקמת חברה עצמאית. בין השאר יצר קשר עם בריטון צ'אנס מאוניברסטית פילדלפיה, שהגה ביחד עם ד"ר קלודיה רוברטסון את הרעיון העומד מאחורי אינפרא-סקאנר.
בסוף 2002 הגיע בן דור לפילדפיה, אך מהר מאוד נקלע הפרויקט לקשיים כתוצאה מהתפוצצות בועת ההיי-טק והקושי לגייס כסף. למזלו, אחד מהסטודנטים בבית הספר למינהל עסקים וורטון ראה את התוכנית שלו, התלהב ממנה והיא זכתה להיכנס לתחרות התוכניות העסקיות של וורטון ב-2004 - שם זכתה במקום הראשון. המקום הראשון זיכה את הפרויקט בפרס של 20 אלף דולר, אך חשוב מכך הוא זכה לתשומת לב מצד משקיעים.
בן דור השתתף בתחרות העולמית של תוכניות עסקיות בסינגפור וזכה במקום השני. בעקבות זאת, הצליח לקבל סיוע מהצבא האמריקאי, מקרן של מדינת פנסילווניה ומהמכון הלאומי לבריאות של ממשלת ארה"ב. בסך הכל גייס עד היום 2.25 מיליון דולר. "חסרים לנו עוד 1.5 מיליון דולר", אומר בן דור , "אבל אני מאמין שלא תהיה בעיה להשלים את הגיוס".
לא יחליף את הסי-טי
"אנחנו לא משתמשים כאן בטכנולוגיה מהפכנית", אומר בן דור. "מדובר בטכנולוגיה זולה יחסית שהצלחנו ליישם במכשיר הזה". לדברי בן דור אף אחד לא חושב שהאינפרא-סקאנר יחליף את הסי-טי, מהסיבה הפשוטה שהדיוק של הסי-טי גדול יותר, והתמונה המתקבלת ממנו ברורה יותר. המכשיר החדש אמור להשלים את הסי-טי במקומות שבהם יש סי-טי, ולשמש כלי מרכזי לאבחון כשהסי-טי אינו בנמצא.
"האפליקציה השימושית ביותר של המכשיר, לדעתנו, היא בפעילות צבאית, כשאתה נמצא בשטח ואין לך אפשרות לבצע בדיקת סי-טי. במצב של נפגעים רבים, אתה צריך לקבל תמונה מיידית של חומרת מצבם. למשל, צריך לבדוק מי מהם פגוע ראש ולכן צריך להיות מפונה בעדיפות עליונה. תאר לך מצב בעיראק, שבו מתפוצץ מטען צד, 20 איש נפצעים ויש בשטח רק מסוק זמין אחד שיכול לפנות רק ארבעה פצועים. האינפרא-סקאנר יכול להיות יעיל מאוד. זו הסיבה שהצבא האמריקאי נתן לנו מיליון דולר. לפי נתונים סטטיסטיים, 30% מהחיילים הנפגעים בקרב סובלים מפגיעות טראומה בראש, כש-40% מתוכם סובלים מדימומים במוח".
לדברי בן דור, שוק חשוב נוסף אליו הוא פונה נמצא במדינות באסיה ובאפריקה, שבבתי החולים שלהן אין מכשירי סי-טי. "הבעיה בארה"ב היא שכשאתה מדבר עם אנשים על המכשיר, הם אומרים לך שזו המצאה יפה אבל אי אפשר לבנות עליה שוק. המצב שונה בבית חולים שלא יכול להרשות לעצמו לקנות סי-טי במיליון דולר, אבל יוכל לקנות את המכשיר שלנו ב-15 אלף דולר. עם זאת, אני מאמין שגם מדינות המערב הן שוק חשוב.
"בשוק המערבי יכול המכשיר להיכנס לשימוש באמבולנסים ואפילו בבתי החולים עצמם. במקומות שבהם יש סי-טי, מקובל לשלוח פציינט פגוע ראש לבדיקה שנייה כעבור יממה, משום שלפחות ב-20% מהמקרים הדימום בראש חוזר או מופיע מאוחר יותר. עם האינפרא-סקאן אפשר לעקוב אחר הדימומים כל שעתיים-שלוש.
האם אין סכנה בשימוש במכשיר?
"לבחינת הסיכונים של מכשור רפואי יש סטנדרטים שונים. השאלה הראשונה היא אם הוא מחשמל. התשובה היא לא, משום שהוא פועל על סוללות. מבחינת בטיחות החומרים - כל החלקים במכשיר עשויים מפלסטיק ועומדים בתקנים הרפואיים. ולגבי הקרינה - מדובר בלייזר שהעוצמה שלו היא פחות מהמינימום (כמו בלייזר פוינטר) ואין צורך להשתמש במשקפי מגן בשימוש בו. אני מאמין שהמכשיר בטוח יותר מהסי-טי. הקרינה הנפלטת ממכשיר סי-טי בזמן בדיקה שווה לעצמת הקרינה של 100 צילומי חזה".
אז מהם החסרונות שלו?
"בשלב הזה המכשיר מסוגל לאתר רק דימומים במוח. כשיש פגיעת טראומה במוח, הדבר הדחוף ביותר הוא לברר אם יש דימומים, ואם נגרמה פגיעה מוחית משנית בגלל הדימום הראשון - את זה האינפרא-סקאנר עושה. בנוגע לכל שאר הבעיות במוח, הסי-טי הוא עדיין אמצעי האבחון הטוב ביותר".
מה ההערכות לגבי היקף השוק שלכם?
"אנחנו מעריכים כי היקף שוק היחידות לטיפול נמרץ בארה"ב הוא 670 מיליון דולר בשנה. הצבא הוא שוק של 150 מיליון דולר בשנה. השוק הבינלאומי מוערך על ידינו ב-1.6 מיליארד דולר - כך שבסך הכל מדובר בשוק של 2.5 מיליארד דולר. אבל אנחנו עדיין מחכים לאישור ה-FDA. אני מעריך שהאישור יתקבל והמכשיר ייצא לשוק במחצית הראשונה של 2008".
ברוך בן דור: "אנחנו לא משתמשים בטכנולוגיה מהפכנית; מדובר בטכנולוגיה זולה שהצלחנו ליישם במכשיר הזה"
חיים הנדוורקר
22.6.2007 / 12:30