דורית סדן: "הרעיון הוא לאפשר לזוגות צעירים לגור במושב"

"בעמק יפה בין כרמים ושדות עומד מגדל בן חמש קומות. ומי גר במגדל?"



המשפט שפותח את ספרה האלמותי של לאה גולדברג "דירה להשכיר" נהפך באחרונה לאפשרי. עוד ועוד דירות בפרויקטים של בנייה רוויה של בתים משותפים באזורים כפריים וחקלאיים מוצעות למכירה, ומאפשרות לעירונים מתוסכלים להגשים את חלום השיבה אל הטבע.



אמנם יש מי שמוצאים את ביתם בהרחבות של קיבוצים או מושבים, אך לאלה יש חסרונות שמקשים על רבים להשתלב בהן. המחיר עלול להיות גבוה מדי, ו-ועדת הקבלה שיש לעבור לפני רכישת בית בהרחבה עלולה לחסום גישתם של מעוניינים רבים. מי שאינו מעוניין או אינו מצליח להתקבל ליישוב קהילתי, או שאין לו די כסף כדי להגשים את חלום הבית צמוד הקרקע עם הגגות האדומים בלב שדה ירוק - יכול כעת למצוא פתרון בדמות בנייני מגורים משותפים שנבנים ומשווקים באחרונה בכמה יישובים כפריים ברחבי הארץ.







על מנת למשוך את הקונים משתדלים היזמים שבנייני המגורים, פריט הנוף הכי אורבני שניתן להעלות על הדעת, בכל זאת יזכירו במשהו את העובדה כי מדובר במושב.



"בפרויקט בנייה רוויה בכרכור בנינו מעין חצאיות של רעפים אדומים במרווחים בין קומות, כאזכור לבתי הגגות האדומים, שמסמלים את חלום המגורים במושב", מסבירה דורית סדן, סמנכ"לית שיווק בחברת שיכון עובדים שבונה גם מתחם של 480 יחידות דיור במושב תלמי מנשה, ליד מושב ניר צבי הסמוך לראשון לציון.



"נמנענו מלבנות בניינים בצורת קופסה, בנינו בניינים מדורגים עם מרפסות ענקיות, כדי שגם מי שגר בבניין יוכל לקבל כמה שאפשר מהאוויר, האור והירוק, והקדשנו מקום נרחב לשטחים ציבוריים", מסביר אבי מאור, שותף וסמנכ"ל שיווק ב-HMG ישראל, קבוצת חנן מאור ייזום, שבונה את פרויקט דירה במושב, גם הוא בתלמי מנשה. "מבחינה שיווקית התמקדנו במיקום הייחודי, במושב, והשתמשנו בספר "דירה להשכיר" בשלטים ובאתר האינטרנט, כדי לחדד את הייחוד".



לדברי מאור, בתיאום עם המועצה האזורית באר יעקב, ייקרא הרחוב הראשי של שכונת המגורים שבתוך המושב על שמה של לאה גולדברג, מחברת הספר שהיה לאייקון שיווקי ולתופעה נדל"נית.



בדומה לנעשה בהרחבות, היישובים הכפריים השיבו את האדמות למינהל מקרקעי ישראל וקיבלו עבורן פיצוי, ואילו המינהל איפשר ליזמים לבנות שכונות מגורים גדולות בתחומי המושבים. "המדינה קבעה שבין הערים של מרכז הארץ יהיו אזורי פיתוח כפרי וניצול הקרקע יהיה מקסימלי", מסביר מאור.



החלוץ שהביא את העיר אל הקיבוץ היה קיבוץ רמת רחל, הצמוד לירושלים, שם נבנו כבר בשנות ה-90 כאלף יחידות דיור בבניינים. באותה עת היה בכך צורך דחוף בשל גלי העלייה הגדולים שהגיעו ממדינות חבר העמים. כיום נבנים פרויקטים של בנייה רוויה בשטחי יישובים כפריים, בעיקר באזור המרכז המורחב - כשעה מתל אביב לכיוונים שונים. לדוגמה, המושבים אחיסמך - שם אמורות להיות 2,500 יחידות דיור בבנייה רוויה; מצליח - 1,326 דירות; ותלמי מנשה - שם יעמדו בסופו של דבר 876 דירות בשכונות שנבנות בשטחי המושב.



"הרעיון הוא לאפשר לזוגות צעירים לגור במושב", אומרת סדן. "לרבים, שזו הדירה הראשונה שהם קונים, אין מספיק כסף לרכוש בית צמוד קרקע במושב, אבל הם רוצים את חוויית המגורים הכפרית. כך אנו מרחיבים את האוכלוסייה שיכולה להגשים את חלום המושב. הדירות שאנו מציעים מרווחות וגדולות יותר ממה שאפשר להשיג באותו מחיר למשל ברמת גן". ואמנם, עלות דירת ארבעה חדרים בפרויקט בתלמי מנשה מתחילה מ-860 אלף שקל - מעט יותר מ-200 אלף דולר. דירת חמישה חדרים מתחילה מ-940 אלף שקל.



"בית צמוד קרקע עולה הרבה יותר", אומרת סדן. "באחרונה מכרו שם בית בכ-480 אלף דולר". בשיכון עובדים מוכרים את הפרויקט בשלבים, ולא ממהרים, מכיוון שלטענתם שווי הקרקע עלה ב-40%. "כשקנינו את הקרקע, המחיר היה 25 אלף דולר ליחידת דיור, והיום הוא 40 אלף", אומרת סדן. בשיכון עובדים מעריכים כי השווי עוד יעלה.



רוב הדירות שנבנות בפרויקטים של בנייה רוויה באזורים כפריים הן בנות 4-5 חדרים, בהתאם לאופי האוכלוסייה שמתעניינת בהם. כך, גם בפרויקט שמשווק כבר כשנתיים וחצי בכפר יונה. "זה אמנם לא מושב חקלאי אלא יישוב קטן", מספר דרור אוהב-ציון, מנכ"ל חברת שיווק פרויקטים, ד.ר.א. "אבל הוא מספק את השקט, הנוף והמרחב שמספקים היישובים החקלאיים, והארנונה זולה יותר". לדבריו, דירות בנות ארבעה חדרים נמכרות בכפר יונה ב-700 אלף שקל, בעוד שמחירו של בית צמוד קרקע יכול להגיע למיליון שקל.



תבנית הנוף של בניינים גבוהים אינה הדבר שמצופה לראות ביישובים כפריים, אך היזמים והמשווקים אומרים שביישובים דווקא מעודדים את מגמת הבנייה הרוויה. "הפרויקט בכפר יונה מחזק את היישוב, האוכלוסייה שמגיעה היא איכותית, יש יותר משלמי ארנונה והיישוב מקבל דם חדש", אומר אוהב-ציון.



לדברי רענן אלוני, מבעלי אמפא נדל"ן, "בפרויקט שאנחנו בונים בקיבוץ פרוד המבנים המשותפים מאפשרים לכסות את עלות התשתיות הגבוהה. בפרוד נוצר מצב שהתשתיות יקרות, אבל יש יותר דיירים שצריכים לכסותה, כך שהבנייה הרוויה מאפשרת בעצם ליותר אנשים לרכוש דירות בפרויקט, ולהוריד את המחירים עבור כל הרוכשים החדשים".



הפרויקט בפרוד הוא חלק מהרחבה של הקיבוץ, והרעיון לבנות בניינים משותפים הוא לדברי אלוני דווקא של מינהל מקרקעי ישראל. ברוב ההרחבה בנויים בתים צמודי קרקע, ו-32 יחידות דיור ייבנו בבתים בני 2 קומות וארבע דירות. לפי אלוני, הבניינים בני 2 קומות ייבנו על צלע הר, כך שגובהם לא יבלוט ולא יפריע לסביבה. בפרוד זהו חלק מהרחבה, כך שכאן המתגוררים החדשים דווקא צריכים לעבור ועדת קבלה. "הפרויקט כולו מיועד לצעירים ולמבוגרים, ונראה שהבניינים המשותפים ייועדו בעיקר לצעירים", אומר אלוני. מחיר דירת 4 חדרים וסלון בבניינים המשותפים בפרוד הוא 100 אלף דולר.