תייר מזדמן שירהיב עוז לצלוח את התנועה בבנגאלור, יוכל לראות את שוטרי התנועה ההודים מצוידים - בדיוק כמו כל איש עסקים אמריקאי - בדגם חדיש של בלאקברי. בעזרתו הם מדפיסים דו"חות ומעבירים בקלות מידע על מצב התנועה, כך שגם אזרחים (מקוונים) מהשורה יוכלו להימנע מפקקים באמצעות ביקור באתר www.btis.in/live.htm.
עד לאחרונה היו שוטרי העיר מצוידים בפיסת טכנולוגיה מעניינת ומהפכנית בהרבה, שלמרבה הצער כשלה במשימותיה: הסימפיוטר (Simputer) ההודי. הוא נראה כמו מחשב כף-יד מגושם והיה אמור במחירו הזול לגשר על הפער הדיגיטלי של היבשת (עוד לפני שניקולס נגרופונטה ממעבדות MIT חשב על ה-OLPC המוכר לנו יותר בתור "מחשב לכל ילד" או מחשב ב-100 דולר).
הרעיון צץ במוחם של אנשי מחשבים הודים, שנפגשו בכנס בבנגאלור בשלהי האלף הקודם וחשבו כיצד לנצל את כישוריהם לתועלת הכלל. הסימפיוטר החל את חייו כמחשב מבוסס לינוקס לעניים, שעולה כ-200 דולר (9,000 רופי) ויכול לשמש גם מסוף אינטרנט לכפרים שלמים. עם התארכות הפיתוח, המחיר טיפס ל-225-240 דולר, ואף נוספו דגמים שמחירם היה כפול.
בסופו של דבר, הסימפיוטר לא הצליח למלא את המטרה שלשמה פותח, ולחבר את כפרי הודו לעולם הגדול. זאת, בשל חוסר עניין מצד הממשל המקומי וארגוני סיוע. המכירות היו בהתאם. Picopeta, שהחלה לשווק את דגמי הסימפיוטר שלה ב-2005, הצליחה למכור 2,000 מחשבים בלבד בשנה הראשונה - תוצאה מאכזבת למדי כשמציבים אותה מול היעד המקורי שהסתכם ב-50 אלף יחידות.
המתפתחות מתפתחות
על אף כישלונו, הסימפיוטר התווה דרך חדשה שבה הלך גם צוות הפיתוח של MIT, שה- OLPC (http://laptop.org) שלו הושק ב-2005. הרעיון של מחשב להמונים בעולם השלישי הצית את דמיונם של טכנולוגים, עיתונאים ואנשים מהשורה. גם העיצוב היה ייחודי: המחשב הגיע קומפלט עם מנואלה לטעינת הסוללה בהיעדר מקור חשמל (כפי שצפוי במקומות רבים במדינות עולם שלישי).
באחרונה החלו גם חברות, שדאגה סוציאלית תמיד שיחקה אצלן תפקיד משני לשורה התחתונה, ללכת בנתיב שהתווה הסימפיוטר. היוזמה, האידיאליסטית במקורה, נהפכה לזירת "מרוץ חימוש" בין ענקיות התעשייה. אל האמונד, מומחה לטכנולוגיה בעולם השלישי, אמר למגזין "פורצ'ן": "בתוך 10 שנים השווקים המתפתחים ישנו את הטכנולוגיה לחלוטין".
לא קשה להבין את הלהיטות של החברות להסתער לתוך השווקים החדשים, כשקוראים את הדו"ח האחרון של חברת פורסטר הצופה זינוק אדיר ברכישות המחשבים במדינות המתפתחות. החברה מעריכה כי עד 2008 צפוי מספר המחשבים האישיים להגיע ליותר ממיליארד - בראשונה זה 27 שנה. עד 2015, מאמינים בפורסטר, המספר יקפוץ מעבר לשני מיליארד. 775 מיליון מתוך המחשבים החדשים צפויים להירכש בהודו, בסין, ברוסיה ובברזיל.
"אם אתה רוצה ללכת בעקבות הצמיחה, אתה חייב ללכת לשווקים המתפתחים", טוען אחד מכותבי הדו"ח, סיימון ייטס. "אבל, במקרים רבים זה אומר לשנות לחלוטין מודלים עסקיים לכיוון של הורדה במחיר, כמויות גדולות יותר וממשקים פשוטים יותר ויותר".
מי צריך ויסטה
חברות כמו מיקרוסופט ואינטל, שבתחילה נדחקו מפרויקט ה-OLPC למרות רצונן המפורש להצטרף למסע אל העולם השלישי, הבינו שבשווקים המתפתחים - ואפילו בשווקים המפותחים - יש מקום למחשבים ניידים זולים באמת או להכלאות בין טלפונים ניידים למחשב. מיקרוסופט, למשל, מציעה תוכנות שעולות לצרכן הישראלי מאות שקלים תמורת דולרים בודדים במדינות מתפתחות, בניסיון להיאבק בפיראטים. עם זאת, סביר להניח שהמחשבה על מאות אלפי מחשבים ירוקים וזולים המריצים לינוקס וחודרים לאזורים שבהם אין לה דריסת רגל, לא הוסיפה לחברה בריאות.
לעניין הגובר במחשבים זולים לשווקים המתפתחים תרמה גם הירידה החדה במחירי הרכיבים, שמאפשרת ליצור מחשבים במחירים נמוכים מאי-פעם. לכך נוספת ההבנה כי למרבית היישומים אין באמת צורך בחומרה החזקה ביותר או במערכת ההפעלה כבדה כמו ויסטה.
מעבדים חלשים יותר ומערכות הפעלה פחות תובעניות יספיקו בהחלט כדי להריץ את כל הדרוש, כולל משחקים קלים, תוכנות משרדיות, סרטים ואינטרנט. אחרי הכל, לא כל לפטופ צריך להריץ את הגרסה האחרונה של Unreal Tournement.
הדוגמה האחרונה למחשב זול מבית אינטל הוצגה בתערוכת קומפיוטקס, שהתקיימה החודש בתל אביב: ה-eee Asus. זהו שיתוף פעולה בין אינטל לבין חברת אסוסטק הטייוואנית, שהוליד מחשב נייד וקל בעיצוב ומיתוג, שפונים לא רק לשווקים המתפתחים אלא גם לשוק המערבי.
ה-Eee Asus יעלה 200 דולר - רק 15 דולר יותר מה-OLPC. בעוד שהאחרון מבוסס על מעבד 700-AMD Geode LX במהירות של 433 מגה-הרץ, ה-eee מציע מעבד פנטיום M במהירות 900 מגה-הרץ. לדברי ג'ורג' או מהאתר zdnet, הפער בביצועים בין השניים עצום. או, שהספיק להתנסות בשני המחשבים טוען, כי "אסוס ואינטל מחסלות את ה-OLPC בקלילות". א השימוש ב-OLPC מגדיר או "אולי חוויית המחשוב הגרועה ביותר שהיתה לי".
גם Acer הציגה בקומפיוטקס סדרה של מחשבים זולים, המכוונים לשוק ההודי. עם זאת, החברה מכוונת למעמד הביניים שיכול להרשות לעצמו מחשב בהשקעה גדולה יותר. ה-3680 Aspire שלה עולה כ-20 אלף רופי - כפול ממחירו של ה-eee. עם זאת, הפעם מדובר בלפטופ חדש עם מעבד סלרון M ו-256 מגה-בייט זיכרון ב-480 דולר וזה כבר סיפור אחר לגמרי.
ה-eee עוד לא עורר את זעמו של נגרופונטה כמו "החוצפה" של לאינטל להציע את ה-Classmate שמתחרה בדיוק באותה הנישה של ה-OLPC. ה-Classmate מציע מעבד דומה ביכולתו לזה של ה-eee, וזיכרון פלאש בגודל 2 ג'יגה-בייט (לעומת לפחות 4 ב-eee). גם העיצוב הצבעוני אך המוצק שלו מכוון לקהל היעד של המחשב של MIT. אינטל מתכננת למכור כ-200 אלף יחידות ה-Classmate.
וייטס מפורסטר מבקש להדגיש כי המניע של כל החברות להגיע לשווקים המתפתחים אינו רק התשוקה להביא את בשורת הטכנולוגיה לכל קצוות תבל: "אין דבר יותר חשוב לחוסנה של תעשיית המחשוב לאורך זמן מהיכולת לשווק טכנולוגיה רלוונטית, זולה ונגישה למיליארדי בני אדם ברחבי העולם שטרם נחשפו אליה".
חברות המחשבים במירוץ ליצירת מחשב נייד זול
עודד ירון
22.6.2007 / 15:03