התקפלות ח"כים קבוצתית בנושא העמלות

לפני כחצי שנה קיבל ח"כ יעקב כהן מיהדות התורה את 15 דקות התהילה שלו. בלהט הסערה הציבורית שקמה בעקבות חגיגת העמלות של הבנקים, הח"כ האלמוני מש"ס הצליח לסחוט כמה צחוקים מתגלגלים כאשר הצהיר, באחד הדיונים הראשונים של ועדת הכלכלה בנושא, כי בכוונתו להודות לבורא עולם על כך שהבנקים לא מוכרים לציבור גם עגבניות. "אם הם היו מוכרים עגבניות היינו צריכים לשלם גם עמלת עגבניות", העיר אז.

בחודשים האחרונים ערכה ועדת הכלכלה, בה הוא חבר, דיונים רבים על העמלות. השאלה המרכזית היתה אם ראוי לאפשר למפקח על הבנקים בבנק ישראל לפקח על גובה העמלות הבנקאיות, ואם כן, מה היקף הפיקוח שיותר לו. והנה, כמה חודשים בלבד לאחר ההתבטאות המשעשעת שלו, הראה בשבוע שעבר יעקב כהן סימנים ראשונים של שבירה: הוא אמר כי למרות הכל לא כדאי להטיל פיקוח על העמלות, וקרא לבנקים ולמפקח להגיע להסכם וולונטרי. מה קרה לתפילת העגבניות?

לא רק יעקב כהן שינה את עמדתו לגבי החקיקה שבנק ישראל מנסה להוביל. גם חברים נוספים בוועדת הכלכלה, בהם רונית תירוש מקדימה ואבישי ברוורמן מהעבודה, מפתיעים לרעה. ברוורמן, ד"ר לכלכלה, אוהב לדבר על כלכלה חברתית. אולי בגלל זה, בבנק ישראל לא הבינו בשבוע שעבר מדוע דווקא הוא סירב לנקוט עמדה ברורה. תירוש שייכת לזן השני של חברי הוועדה, אלה שהתעוררו אצלם מחשבות שניות: אחרי שאמרו שהחוק של בנק ישראל לא מספיק קשוח עם הבנקים, לפתע הם תומכים בנוסח חוק שמיטיב אתם.

המקרה המדהים ביותר הוא זה של יו"ר הוועדה, משה כחלון מהליכוד. גורמים שמעורבים בחקיקה מעריכים כי כחלון, שמסיים בקרוב את כהונתו כיו"ר הוועדה, מעוניין "לסגור עניינים" כדי שהוועדה שנושאת את שמו תקבל חותם רשמי. לפיכך הוא שוקל להתפשר עם הבנקים ולקבל את דרישתם להחיל את החוק רק על משקי הבית. על רקע ההתמוססות של הוועדה בולטים לטובה ישראל חסון וגלעד ארדן שנותרו איתנים בדעותיהם גם בשבוע שעבר, כשהחוק איים להפוך ממלים לא מחייבות למעשים.

העיתוי לזיג-זג של חברי הכנסת אינו מקרי. אחרי חודשי הדיונים הארוכים, בשבוע הבא יגיע חוק הפיקוח על העמלות לצומת דרכים ראשונה. ביום שני אמורים חברי הוועדה להצביע על הנוסח הסופי של החוק, זה שאחרי הקריאה השנייה והשלישית בכנסת יהפוך לחוק תקף ויאפשר למפקח על הבנקים להורות לבנקים לבטל ולהפחית עמלות.

בבנקים השלימו עם התבוסה בקרב על התדמית, אבל בקרב על נוסח החוק הם לא מתכוונים לוותר. טובי הלוביסטים נשכרו, וחברי הוועדה שתומכים בהצעות הבנקים אפילו לא עושים מאמצים מיוחדים להסתיר את עקבותיהם בדבריהם. "חוק העמלות לא צריך להגן על נוחי דנקנר ולב לבייב", הם הסבירו במקהלה מדוע אין צורך להחיל את החוק גם על לקוחות הבנקאות הפרטית. מי ששוחח בחודש האחרון עם נציגי איגוד הבנקים לא יכול היה שלא לשמוע את קולם בוקע מגרונם של הח"כים.

הבנקים מחלקים את הלקוחות שלהם לשלושה סוגים עיקריים - משקי בית, בנקאות פרטית ולקוחות עסקיים - והם דורשים מוועדת הכספים להחיל את סמכויות הפיקוח רק על עמלות הנגבות ממשקי בית. לכאורה, הבקשה הגיונית: הלקוחות העשירים של הבנקאות הפרטית מחוזרים על ידי כל הבנקים, ואין צורך להגן עליהם. הבעיה היא רק שהתמונה שהבנקאים מציגים רחוקה מהמציאות. מי שטוען שהבנקאות הפרטית מיועדת לנוחי דנקנרים וללב לבייבים של המשק מטעה, ובגדול.

בבנק הפועלים מקטלגים לקוחות לקטגוריית הבנקאות הפרטית אם יש להם השקעות של יותר מ-250 אלף שקל, הכנסה חודשית של 9,000 שקל או פוטנציאל השתכרות עתידי גבוה. בבנק דיסקונט, לקוח בנקאות פרטית צריך אשראי של יותר מ-200 אלף שקל ופיקדונות של יותר מ-500 אלף שקל. משקי הבית הם הקטגוריה הגדולה ביותר בהכנסות הבנקים; ב-2006 היתה ההכנסה של הבנקים ממשקי הבית כ-5.6 מיליארד שקל, והבנקאות הפרטית הכניסה כ-2.3 מיליארד שקל.

הטריק של הבנקים פשוט: בדלת הקדמית החוק יאפשר לבנק ישראל לפקח על העמלות של משקי הבית, ובדלת האחורית "יגוירו" בן לילה מאות אלפי לקוחות משקי בית שמרוויחים 9,000 שקל ללקוחות בנקאות פרטית. כך ישתנו הפרופורציות של הקטגוריות, וסמכויות הפיקוח ירוקנו מתוכן.

ומה עם אלמנות ויתומים שקיבלו כמה מאות אלפי שקלים מחברת הביטוח והפקידו אותם בבנק? בבנק ישראל מודעים לכך שגם לקוחות כאלה, שרחוקים מהמצב הפיננסי של נוחי דנקנר, מסווגים כלקוחות הבנקאות הפרטית. "אין היגיון להשאיר אותם מחוץ לסמכות הפיקוח", אומרים שם.

חוק העמלות בנוי משלושה חלקים: פיקוח על גובה התעריפים, קביעת מבנה התעריפון, וסמכות בנק ישראל לפרסם השוואה בין התעריפים שגובים הבנקים. החלקים אמורים להשלים זה את זה - סמכות הפיקוח תיתן מענה בטווח הקצר, וקביעת המבנה ופרסום ההשוואה הם פתרונות לטווח הארוך.

התעריפון של הבנקים כולל מאות עמלות, ובנק ישראל מבקש להכתיב מבנה תעריפון אחיד וברור. בנק ישראל רוצה לקבל גם את הסמכות לבטל חלק מהעמלות. הבנקים, מצדם, מציעים תעריפון אחיד לפעולות בסיסיות ותעריפונים נוספים ללקוחות עם צרכים מיוחדים; במילים אחרות, המשך הבלגן.

בשבוע שעבר התקרב החוק לפיצוץ. המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הודיע לוועדה כי השינויים שהועלו רחוקים מאוד מההצעה המקורית של בנק ישראל, וכי הוא לא מוכן להיות חתום על חוק כזה. בשלב מסוים הוא איים להמשיך לבד עם הצעת החוק של הבנק המרכזי. בסוף השבוע שוחחו מנהלי הבנקים עם המפקח והבהירו כי הם מעוניינים בפשרה.

בבנק ישראל מעריכים שגם הבנקים יודעים שחברי הכנסת היו צייתנים מדי הפעם. לפיכך מעריכים שם שחלק נכבד מחברי הוועדה יחזרו מחר למחנה של חסון וארדן, וישלחו את הבנקים להילחם בחוק בזירה מאתגרת קצת יותר: מליאת הכנסת.