מתח באוצר לקראת בחירת שר האוצר הבא; הערכות: בר-און הוא המועמד המוביל

במשרד האוצר בירושלים שורר מתח רב לקראת מינוי שר אוצר חדש השבוע בידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט. שלושת המועמדים המובילים הם רוני בר-און, חיים רמון ומאיר שטרית, לפי סדר עדיפות זה. מינוי של בר-און עשוי להביא גם לחילופים בלשכת מנכ"ל האוצר.



אולמרט משמש כממלא מקום שר האוצר זה יותר מחודשיים, מאז החליט השר אברהם הירשזון, להשעות את עצמו מהתפקיד באפריל. למעשה, לאוצר אין שר במשרה מלאה כבר יותר מחצי שנה, מאז החלה המשטרה בחקירה גלויה של הירשזון. מינוי שר אוצר חדש יחייב את הירשזון להתפטר מהתפקיד.



רוני בר-און (59) שנחשב למקורבו של אולמרט כבר 20 שנה, נבחר לכנסת לראשונה לפני ארבע שנים. הוא מונה לשר לראשונה בשלהי הכנסת הקודמת, שבה שימוש שר התשתיות ושר המדע והטכנולוגיה. בכנסת הנוכחית משמש בר-און כשר הפנים. אם יתמנה לשר אוצר, עשוי בר-און להביא אתו למשרד את מנכ"ל משרדו, רם בלינקוב.



המועמד השני לתפקיד שר אוצר, ח"כ חיים רמון, נהפך מקורב לאולמרט בשנתיים האחרונות, לאחר הקמת מפלגת קדימה. אולם הרשעתו בדין באחרונה מרחיקה אותו מהתפקיד.



המועמד בעל הסיכויים הנמוכים ביותר לתפקיד שר האוצר, מאיר שטרית , הוא דווקא המועמד המתאים ביותר. שטרית היה כבר שר אוצר ב-99' ובתחילת הקדנציה של בנימין נתניהו כשר אוצר, ב-2003, היה שר במשרד האוצר. הוא מעוניין מאוד לחזור למשרד. ואולם, המכשול העיקרי העומד בפניו הוא שראש הממשלה רואה בו יריב פוליטי. שטרית כבר נכווה פעמיים בידי אולמרט - כשזה העדיף את הירשזון לתפקיד שר האוצר עם הקמת הממשלה הנוכחית, וכשלא הפקיד בידיו את משרת שר המשפטים, עם פרישתו של רמון מהתפקיד.



בכירים באוצר מתלוננים כי בחודשים האחרונים המשרד אינו מתפקד ביעילות בשל היעדר הנהגה. המשבר קשה במיוחד ברשות המסים, הפועלת ללא מנהל קבוע. היעדר שר אוצר במשרה מלאה גם דחה את תוכניות המשרד לביצוע מהפך במועדי אישור התקציב כדי לתת לכנסת יותר זמן לדון בסעיפי התקציב לשנה הבאה.



לפי התוכנית, הממשלה היתה אמורה לקיים השנה את הדיון הראשון בתקציב 2007 כבר באמצע יוני ולהניח את התקציב על שולחן הכנסת ב-10 בספטמבר - 50 יום לפני התאריך המקובל. ואולם נראה כי הדיון הראשון בתקציב יתקיים לכל המוקדם באמצע החודש הבא.



באוצר העריכו השבוע, כי לא יהיה צורך לבצע קיצוצים בתקציב 2008, אף שאגף התקציבים צפה קיצוץ של 9 מיליארד שקל. השינוי בהערכות מבוסס על הערכה כי ארה"ב תודיע בקרוב על הגדלת הסיוע הביטחוני לישראל בעשור הקרוב, מ-2.4 מיליארד דולר ל-3 מיליארד לפחות, ובשל העלייה הנמשכת בתוצר והירידה בחובות המדינה והציפיה להמשך העלייה בהכנסות המדינה ממסים ומהפרטות.