פעם בשנה - והחל מהשנה, פעם ברבעון - מקבלים אזרחי ישראל שיש להם פנסיה מסודרת את הדיווח השנתי של קרן הפנסיה, או של ביטוח המנהלים, לביתם. האמיצים מבינינו, שטורחים לפתוח את הדו"חות ולקרוא אותם, נתקלים לרוב בערימת מספרים לא ברורה. לאחר בהיה ארוכה בדף נותרת השאלה "איפה בעצם נמצא הכסף?" בלתי פתורה. פנינו לישראל לחמן, מנכ"ל שאול את לחמן יועצים לפתרונות פנסיוניים, שיסביר כאן את המונחים הבלתי מובנים של השפה הביטוחית.
1. תאריך הצטרפות:
תאריך ההצטרפות לקרן הפנסיה יקבע את סוג הקרן ותכונותיה. מי שהצטרף לקרנות הפנסיה עד ינואר 95' צובר את זכויותיו בקרן פנסיה ותיקה (חלקן הגדול של קרנות הוותיקות מנוהלות כיום על ידי המדינה). המצטרפים בין ינואר לאפריל 95' נקראים עמיתי תקופת הביניים. הם הצטרפו לקרנות החדשות אך ניתנה להם האפשרות לבחור אם החיסכון ייהנה מהזכויות של הקרנות הוותיקות. המצטרפים לאחר תאריך זה צוברים את זכויותיהם בקרן פנסיה חדשה. צורת החישוב לזכאויות לפנסיה ולמרכיבי הביטוח של הפנסיה שונה לגמרי בין שני סוגי הקרנות. הדו"ח המובא כאן וההסברים לגביו מתייחסים לקרנות הפנסיה חדשות. יצוין כי על אף שיש הבדלים בין הפורמטים של דו"חות קרנות הפנסיה השונות, הנתונים הנמסרים בדו"חות זהים.
2. מסלול הביטוח בקרן הפנסיה:
הפקדות לקרן פנסיה כוללות גם הפקדות לביטוח נכות ושארים (ריסקים). בכל קרנות הפנסיה יש כמה מסלולים הקובעים תמהיל משתנה של חיסכון, וכיסוי נכות ושארים. החוסך יכול לבחור בין המסלולים בהתאם למצבו המשפחתי ולצרכיו. ברירת המחדל של הקרנות היא מסלול "כללי", כאשר במרבית הקרנות המסלול הכללי הוא הפרשה של כ-80% לחיסכון ו-20% לביטוח נכות ושארים.
3. אומדן פנסיית זקנה צבור:
זהו הגובה של הקצבה החודשית לה זכאי העמית עם פרישתו. גובה הקצבה נקבע לפי בסיס היתרה שצבר העמית לאורך השנים, ולפי מקדמים שונים של קרן הפנסיה - מקדם תוחלת חיים והנחת תשואה עתידית (שהיא, לפי הנחיות האוצר, 3.74%, כפי שניתן לראות בדו"ח). ככל שהערך של המקדם גדל, הקצבה שהעמית יקבל קטנה. המקדמים מפורסמים בתקנוני קרנות הפנסיה.
4. משכורת קובעת לנכות ושארים:
זהו השכר שקובע לשם חישוב הביטוח לנכות ושארים. בתקנוני קרנות הפנסיה נקבע מנגנון חישוב לשכר זה, והוא בדרך כלל נגזר מהגבוה מבין ממוצעי ההכנסה המבוטחת בשלושת החודשים או ב-12 החודשים שקדמו לאירוע שבעקבותיו משולמת הקצבה.
5. שיעור הכיסוי לנכות ושארים:
בעמודות אלה מפורטים שיעורי הכיסויים הביטוחיים שקיימים בפנסיה (נכות ושארים)- כאחוז מהשכר הקובע (בסעיף 4), וכסכום קצבה. יש לשים לב שלמבוטחים שעברו את גיל 35 מחיר הכיסוי הביטוחי לנכות עולה, ולכן הפרשה של אותו סכום חודשי תקנה כיסוי קטן יותר (בדו"ח הזה - שיעור הכיסוי הביטוחי יהיה 35% מהשכר החודשי בלבד). לכן, כדאי לשקול להשלים את הכיסוי על ידי קניית ביטוח נוסף.
6. פירוט תנועות בשנת הדו"ח:
פירוט זה מאפשר לעמית לבצע מעקב ובקרה לגבי תשלומיו ותשלומי מעבידו לקרן הפנסיה. כאן ניתן לראות את השכר הקובע להפקדות ואת סך ההפקדות שבוצעו. סך ההפקדות המקובל הוא 6% לטובת תגמולים על חשבון המעסיק ועוד 5.5% לתגמולים על חשבון העובד, והפרשה לפיצויי פיטורים, כאשר המעביד בדרך כלל מפריש 6% לקרן הפנסיה ועוד 2.33% לקופת פיצויים נפרדת. בתלוש השכר החודשי מופיע מדי חודש סעיף ניכוי על חשבון העובד לטובת הביטוח הפנסיוני. רצוי לסכם את הניכוי הזה לכל השנה ולהשוות אותה עם סך ההפקדות המופיעות בסעיף תגמולי עובד. הסכום אמור להיות זהה. פירעון שגוי בחברת הביטוח וטעויות טכניות עשויים לגרוע במקרים מסויימים סכומים ניכרים מהתגמולים בחלק זה.
7. דמי ניהול שנגבו ועלויות ביטוח:
קרנות הפנסיה נוהגות לגבות דמי ניהול של עד 6% מכל תשלום המועבר לקרן, ובנוסף 0.5% מסך הצבירה. למקומות עבודה גדולים יש הסכמים והסדרים עם הקרנות על הנחות בדמי הניהול. אפילו הפרשים קטנים בדמי הניהול הם קריטיים לגובה החיסכון, וככל שסכום הצבירה גבוה, סעיף דמי הניהול מהצבירה נהפך לקריטי יותר. מתחת לסעיף דמי הניהול מפורט התשלום עבור הכיסויים הביטוחיים.
8. עדכון בגין מנגנון איזון אקטוארי:
קרות הפנסיה מקיימות מנגנון איזון אקטוארי. בשנה שבה הקרן מסיימת עם עודף בנכסים מול ההתחייבות מחויבת הקרן לחלק את יתרת העודף לחברים. במקרה של גירעון תבוצע הקטנה של זכויות העמיתים. לפי הדו"ח זוכה חשבון העמית בגין יתרה אקטוארית בסך 483.51 שקל. הזיכוי מיתוסף ( או נחסר) לקופה הצבורה של העמית.
9. ערכי פדיון:
אלה הסכומים, לפני מס, שיקבל העמית אם יבחר לקבל את זכויותיו במועד הדו"ח, כתשלום חד פעמי (תחת סעיף זה ניתן גם לראות את הסכומים הצבורים ממקומות עבודה קודמים, ולראות אם אכן צורפו לקרן). יצוין כי משיכת הכספים כתשלום חד פעמי תגרום הפסד כספי הנובע מחישוב יתרת הזכאות ומחיוב במס הכנסה. גם משיכה של פיצויי פיטורים פוגעת בקצבה הצפויה בגיל פרישה.
10. שיעור תשואה אישי:
שיעור תשואה שהניבה הקופה האישית של העמית, לאחר ניכוי דמי ניהול. קרן הפנסיה משיגה תשואה אותה היא מפרסמת מדי חודש. מעבר לכך התשואה האישית מושפעת גם ממשיכות והפקדות שביצע העמית במשך השנה, מהסכום הצבור וכן משיעור דמי הניהול שנגבים ממנו.