משפחתו של האסיר יוני אלזם שמת בכלא תובעת מהמדינה 10 מיליון שקל

משפחתו של האסיר המנוח יוני אלזם הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך כ-10 מיליון שקל נגד שירות בתי הסוהר. בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד משה גליקו ואליעזר פני-גיל, נטען כי נסיבות מותו של אלזם, ככל שהן ידועות למשפחה, מעלות אך ורק אפשרות לפיה גורמים בשב"ס עשו יד אחת עם הגורמים שהביאו למותו, ואיפשרו את קרות הרצח תוך התעלמות בוטה ומכוונת מכל נוהל.



על פי התביעה, בדצמבר 2003 עצרה המשטרה את אלזם בחשד למעורבות ברצח העבריין חנניה אוחנה. במקביל נעצר שמעון זריהן בחשד למעורבות באותו רצח. כשנתיים מאוחר יותר, בנובמבר 2005, הטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב על אלזם עונש מאסר עולם בגין מעורבותו ברצח.



לדברי המשפחה, המדינה זימנה את אלזם לתת עדות בבית המשפט במשפט שנערך נגד זריהן. המדינה, המשטרה והשב"ס הכריזו על אלזם כאסיר טעון הגנה בהפרדה ארצית, מאחר שחייו היו בסכנה ברורה.



לפי הנטען, השב"ס ידע באופן ברור כי אלזם נמצא בסכנת חיים. לכן, נטען, היה עליו לדאוג לכך שאלזם ישהה בבידוד מוחלט, ולכך שהוא יקבל ביקורים של בני משפחה מדרגה ראשונה בלבד, עם חציצת הפרדה - והכל תוך השגחה צמודה.



ואולם, לגרסת המשפחה, מישהו ממפקדי השב"ס התיר לשני עבריינים להיפגש עם אלזם פנים מול פנים, ללא הפרדה, מחיצה או נוכחות סוהרים. כך, נטען, שעות ספורות לפני שהיה אלזם אמור להעיד במשפטו של זריהן, הוא מצא את מותו בתא המאסר.



עוד נטען כי מחוות דעת שנתקבלה מנתיחה לאחר המוות עלה כי סיבת המוות היא הרעלה חריפה של ציאניד. השב"ס, נטען, שהוא האחראי הישיר לשלומו ולבריאותו של אלזם בכלאו, היה צריך לצפות את הנזק שנגרם, והוא יכול היה למנוע אותו באמצעות נקיטת אמצעי זהירות פשוטים.



טרם הוגש כתב הגנה.



(א 1985/07)