שטרית לשר אוצר

מאיר שטרית הוא לא יס-מן של אף אחד. הוא לא יסלול לאולמרט את המשך השלטון בעזרת חלוקת כספי ציבור לכל דורש ולוחץ

נחמיה שטרסלר

על רקע המלצות ועדת רענן דינור (מנכ"ל משרד ראש הממשלה) לחיסול תוכנית ויסקונסין ולחזרה למצב בו יהיה כדאי יותר לחזור ולחיות על קצבאות במקום לצאת לעבודה - ראוי למנות את מאיר שטרית לשר האוצר. הוא היחיד מבין המועמדים שיש לו השקפת עולם ברורה בנושא קריטי זה: עבודה מול קצבאות.

כבר לפני שנים אמר שטרית שיש "לעבור מתרבות של חלוקה לתרבות של עבודה". תוך כדי הוויכוחים המרים ב-2003 על הקיצוצים בקצבאות להבטחת הכנסה, הוא לא פחד לומר ש"אין בישראל אבטלה אלא יש בטלנים". כאשר היה שר המשפטים, ב-2002, הוא סיפר שזמן רב הוא מחפש עובדת משק בית ואינו מוצא, "כי רק הזרים מוכנים לעבוד".

שטרית הדגיש תמיד את ערך העבודה ואת הכבוד העצמי שהיא מביאה לבעליה. "ב-30 השנים הראשונות לקום המדינה קלטנו עלייה, פיתחנו תשתיות וגם צמחנו מהר, כי רוב האנשים עבדו לפרנסתם", אמר שטרית ב-2003, בעיצומו של המשבר הכלכלי, "אבל ב-25 השנים שלאחר מכן אנשים הפסיקו לעבוד, ונוצרה עלייה תלולה במספר מקבלי הקצבאות, בגלל הפופוליזם, בגלל שיטת הבחירות, בגלל כניעת כל ממשלות ישראל לקבוצות לחץ פוליטיות".

שטרית מתאים לתפקיד שר האוצר גם מבחינת השמירה על התקציב. בעיקר בימים אלה, בהם התקציב בסכנת הרחבה ופריצה. שטרית כבר הוכיח עצמו בנושא, כאשר תמך בתוכנית נתניהו לקיצוצים בהוצאות הממשלה ובהורדות מסים. הוא גם בעד חובת דיווח כללית למס הכנסה, כדי שכולם ישלמו מס אמת, ואומר שהעלמת מס צריכה להיחשב עבירה פלילית חמורה, בה העבריינים יישלחו לכלא. שטרית לא מהסס להיות לא פופולרי. הוא היה נגד דו"ח וינוגרד שקבע שיש להוריד את שכר הלימוד לכו-לם. כי למה לעזור לסטודנטים שמגיעים ממעמד הביניים ולמעלה מזה? צריך לעזור רק לסטודנטים חלשים, אמר. לכן הוא גם בעד דיפרנציאציה בתשלומי קצבאות הביטוח הלאומי. לא לכולם, אלא רק לנזקקים.

נכון שלשטרית יש גם מגרעות. הוא פזיז. הוא מחליט מהר מדי מתוך אמונה שכך יפתור הכל. אבל על כל בעיה שיפתור, יצוצו עשר חדשות. ויש לו עוד מגרעת גדולה: הוא לא יס-מן של אף אחד. הוא לא יספק לאולמרט את השירות שאולמרט מחפש. הוא לא יסלול לו את המשך השלטון בעזרת חלוקת כספי ציבור לכל דורש ולוחץ. לפי מסורת ממשלות ישראל, האיש הכי מתאים מבחינה מקצועית - לא ימונה לתפקיד.

סוד מקצועי

ימי העיון המתרבים אצלנו מספקים הזדמנות פז ללמוד מניסיונם של אחרים, כי הרי החוכמה האמיתית היא להתגלח על זקנם של אחרים. בימי עיון אלה, מנהלים בעלי ניסיון מספרים על שיטות ניהול שפיתחו במשך השנים - ולשומע לא נשאר אלא להקשיב וללמוד. מדוע הם חושפים את סודותיהם? בגלל האגו. הם רוצים הכרה. רוצים אהבה. רוצים שיכירו בתוכנית המפנה האדירה שביצעו בחברה, וכך יעלו את מחירם לקראת התפקיד הבא. ויש גם כאלה שרוצים להעביר ידע לדורות הבאים. אלה הצדיקים. ביום עיון כזה שאירגנה חברת אביב לפני כשבועיים, דיברו כמה מנהלים על חשיבות העובדים בארגון. ארז ויגודמן, מנכ"ל קבוצת שטראוס, דיבר על הדרכים למשוך אנשים טובים לקבוצה. מה רוצים אנשים טובים? לא רק שכר הוגן, אלא גם תעסוקה מעניינת, אטרקטיבית, עם תפקידים מלאי אתגר. הם רוצים מקום עבודה שמטפל בקריירה שלהם ומטפח את תכונות המנהיגות שלהם.

רמי שביט, הבעלים של המשביר החדש לצרכן, דיבר על היתרון הטמון בהסכם הקיבוצי. כי כאשר אי אפשר לפטר עובד כך סתם, זה מביא להרגשה טובה של העובד שמקום עבודתו מובטח, ולכן הוא ייתן מעצמו הרבה יותר - וכולם ירוויחו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully