מדריך טיולים? קריירה אבודה

"אחרי 20 שנות הוראה החלטתי שהגיע הזמן לגוון", מספרת כרמית (שם בדוי). "כחובבת טיולים מאורגנים, הדרכת קבוצות בחו"ל נראתה לי אופציה אטרקטיווית: לצאת קצת מהכתה, לראות עולם ובמקביל גם לעבוד עם אנשים.

"תחלתי להתעניין וגיליתי שכל חברה מנסה למשוך אותך אליה: מספרים לך כמה הקורס מעניין ומאתגר, וכמובן לא שוכחים להזכיר שהטובים ביותר ישתלבו בהדרכה. כששמעו שאני מורה, בכלל התלהבו, כל הזמן אמרו לי: 'נו, לך בטח לא תהיה בעיה'. ובאמת לא היתה. הקורס היה מרתק וכמו כולם יצאתי לסטאז' עם מדריך מצוין שמאוד התלהב ממני, אלא שכאן נגמרו החלומות והתחילה המציאות.

"כל שבוע התקשרתי לחברת נסיעות שנתנה את החסות לקורס שעשיתי כדי לברר אם יש משהו בשבילי, אפילו טיול קצר ליעד קרוב, רק כדי להתחיל לעבוד. שבועות וחודשים חלפו ועבודה - אין. כשנפתחה עונת הטיולים הבנתי שלחו"ל אצא עם קבוצה רק כתיירת, ולא כמדריכה".

כרמית לא לבד. מדי שנה נפתחים עשרות קורסים למדריכי טיולים לחו"ל, אך מעטים מקרב אלה שישלימו אותם גם יזכו לעבוד במקצוע הנחשק. החישוב פשוט: בכל שנה יוצאות 2,500-3,000 קבוצות מאורגנות לחו"ל. מספר המדריכים הפעילים בישראל הוא כ-800. אם נוסיף לאלה את מאות בוגרי הקורסים שמיתוספים מדי שנה נגלה כי הסיכוי של אותם בוגרים ללוות טיולים בחו"ל הוא אפסי. "אין ספק שהשוק הזה רווי", אומר צבי קסנר, סמנכ"ל חברת הטיולים רימון.

אל מול המציאות הקשה עומדת תשוקתם העזה של המדריכים הפוטנציאליים שמשקיעים אלפי שקלים ולא מסכימים להתייאש. "זה סוג של הפרעה נפשית", אומרת דלית (שם בדוי), שהוציאה כבר יותר מ-10,000 שקל מכיסה ומעבירה את ימיה בתחנונים מהולים בציפייה נרגשת לצלצול הגואל. אם יעלה שמה מתוך מאגר המדריכים, תקבל 50 דולר ליום (רק 10 דולרים בתלוש המשכורת ומהשאר תיאלץ גם לאכול), ותהפוך, כמקובל בתחום, לעבריינית מס כשתמכור טיולי בחירה ותכניס את התשלום המזומן לכיסה. בניגוד לכרמית, שהתייאשה מזמן, דלית עוד לא מוכנה לוותר.

המרוויחים הגדולים מן הביקוש למקצוע הם הגופים הפותחים על בסיס קבוע שלל קורסים. ההיצע כולל חברות תיירות גדולות כמו נתור, רימון ואופקים המשלבות ידיים למוסדות אקדמיים דוגמת האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת חיפה ואפילו מכון ווינגייט. מחירי הקורסים נעים בין 4,300-6,800 שקל ולרוב הם לא כוללים את טיול ההתמחות (הסטאז') ההכרחי, שמחירו 500-3000 דולר נוספים.

לזכות החברות ייאמר כי אלה למדו שלא להבטיח עבודה בתחום. התשובה הסטנדרטית למתעניין אומרת כי רק הטובים ביותר בקורס יזכו לקבל עבודה וגם הם לא יוכלו לבנות עליה כהכנסתם העיקרית. מדי חודשיים אנחנו פותחים קורס חדש", אומרת גילה זיו, מדריכה ומרכזת הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה מטעם רימון. "כמה מתוך התלמידים ילוו טיולים? מעט מאוד. חלק בכלל לא לומדים על מנת ללוות, אלא כי זה קורס מהנה ומעשיר. מבין אלה שרוצים להיות מדריכים לא כולם עושים סטאז' ומבין אלה שעושים סטאז' - לא כולם מקבלים עבודה".

אם כן, נשאלת השאלה מדוע לפתוח עוד ועוד קורסים אם בעצם אין עבודה. התשובה פשוטה: למה לא? בניגוד לחברת אל על שפותחת קורס דיילים ומשלמת להם בעבורו כחוק, הרי שכאן פועלים חוקי היצע וביקוש בסיסיים - יש מי שמוכן לשלם בעבור הזכות והפוטנציאל ומדוע לא לנצל זאת?

באופן לא מפתיע תוכניות הלימודים במוסדות השונים דומות למדי: היסטוריה וגיאוגרפיה לצד מנהלה תיירותית; קריאת מפה לצד סקירת הדתות השונות; מתודיקות הדרכה ושאר נושאים הקשורים לתפקידיו של מלווה הטיול ודרכי עבודתו.

לאחר הקורס נדרשים הלומדים לסטאז', שמחירו נקבע לרוב לחוד, ונגזר מאופי הטיול שבו בחר התלמיד להתמחות.

"אחרי הקורס אתה מקבל תעודת סיום", מסביר חיים מזרחי, המזכיר הארצי של נתור. "אם אתה רואה את עצמך מוכשר להתחיל לעבוד אנחנו מוציאים אותך לסטאז' על חשבונך. העלות תלויה בעונה, באורך הטיול ובמיקומו, כעיקרון בסביבות 1,000 דולר לעשרה ימים. ברגע שאתה מסיים, אם אתה טוב, מצרפים אותך לצוות החברה".

האם בשלב זה החברה כבר מתחייבת לעבודה? התשובה שלילית. יתר על כן, במקרים רבים הופך הסטאז' את המדריך העתידי לבן ערובה. אם ירצה לבדוק עבודה בחברה אחרת יידרש לסטאז' נוסף שפירושו עוד כסף שייצא מכיסו ללא כל התחייבות. גם אם ירצה להרחיב את יעדי ההדרכה - ייאלץ לשלם בעבור כל יעד נוסף.

האם קורס המדריכים באמת חיוני? דמיאן יפה, סמנכ"ל החברה הגיאוגרפית, טוען בתוקף שקורס המדריכים לא מהווה שיקול בתהליך גיוס מדריך חדש . "הקורס לא רלוונטי, זה סוג של בונוס, שאם יש לך זה טוב ואם לא - ממש לא נורא" אומר יפה "הרבה יותר חשוב שיהיה לאדם כושר ארגון, יכולת לעבוד עם אנשים וכמובן - חיבור לשטח. לימודים אקדמיים רלוונטיים גם חשובים, ומעבר לכל ניסיון בהדרכת טיולים. העובדה שאדם סיים קורס מדריכים לא אומרת לי, כמי שצריך לקבל אותו לעבודה, כמעט שום דבר".

שאלה מתבקשת לפני שמחליטים להשקיע אלפי שקלים בקריירה, היא כמה ניתן להרוויח מן המקצוע בבוא היום, אלא שאנחנו התקשינו מאוד לברר פרטים על אפשרויות ההכנסה הצפויות.

איש מהמרואיינים בכתבה לא הסכים לחשוף כמה בדיוק מרוויח מדריך טיולים בחו"ל, איך מתומחר שכרו ומה חלקם של הטיפים וה"אקסטרות" בשורת הרווח הסופית. השכר תלוי, כמובן, בפרמטרים שונים כסוג הטיול, אורכו ויעדו, אך אפילו הערכה גסה, או שיטת תמחור בסיסית התקשינו לקבל.

"אמא שלי לא מרשה לי לדבר על כסף", אומרת זיו וממהרת להעביר נושא. "השכר הוא עניין מאוד אישי", טוען מזרחי. "לוקח זמן עד שממש מתחילים להרוויח יפה. כעיקרון אתה מקבל משכורת פר יום. חלק מהכסף נכנס לתלוש משכורת ואת השאר תקבל במזומן, כאש"ל בחו"ל. אם אתה מקבל 80 דולר ליום עבודה, 70 אתה מקבל ביד, ועוד 10 דולר בתלוש משכורת. אבל אל תבנה על זה כמקור הכנסה יחיד, בטח לא בהתחלה".

כך, למשל, נשמעה השיחה עם אמנון הדר, אחראי ההדרכות של הקורסים המועברים בחסות המכללה למינהל וחברת הנסיעות אופקים, שבטוח שמשכורתו של מדריך טיולים בחו"ל היא סוד שמור לפחות כמו תוכניות הגרעין של ישראל.

איך מחושבת משכורת של מדריך?

הדר: "זה משתנה מטיול לטיול. אתה נכנס לשדה מוקשים שאני לא אוציא אותך ממנו. אם אתה הולך לבנות את עצמך כמדריך טיולים במשרה מלאה - שכח מזה, אין עבודה. העבודה עונתית ומרבית אלה שעוסקים בזה הם לרוב הוותיקים".

ההשקעה בקורס מאוד גדולה, איך אני יכול להיות בטוח שאחזיר אותה?

"ההשקעה גדולה, אבל התמורה לא פחות".

אתה יכול להעריך כמה?

"מאוד קשה להגיד".

איך בכלל מתמחרים עבודה של מדריך?

"אי אפשר לתמחר. אתה לא יכול להעריך כמה טיפים תקבל מאנשים. גם בטיולי הבחירה אתה לא יודע כמה תמכור. הטיפים הם חלק נכבד וחשוב מהתגמול".

איך מתבצע עניין הטיפים?

"את זה אנחנו לומדים בקורס. זה חלק מהלימוד".

אתה לא יכול לחשוף?

"לא".

אתה מאוד חשאי.

"אני יכול למסור לך מידע לגבי הקורס, אבל לא לגבי השכר, זה שמור איתי".

למה?

"כי אני לא רוצה".

אתה אחראי ההדרכות, יש מישהו אחר שיכול להגיד לי?

"רק אני".

ואתה שומר את זה בסוד?

"נכון".

מי שדווקא מוכנה לחשוף טפח מהמתרחש בכיסו של המדריך היא אורית (שם בדוי), בוגרת אחד הקורסים. "רק כשעשיתי את הסטאז' ראיתי איך כל עניין הכספים מתנהל באמת", היא מספרת. "למשל, המדריך מביא את הקבוצה לחנות מסוימת שיש לו הסדר איתה ומקבל אחוזים מהקנייה של חברי הקבוצה או הנחה גדולה על מה שהוא קונה.לפעמים זה היה פשוט בכסף מזומן. במקרה אחר היתה אי נעימות מאוד גדולה כשהמדריך לקח את הקבוצה למוזיאון וגבה כסף עבור הילדים למרות שעל הכרטיס היה כתוב בפירוש שילדים חינם. את התשלום לטיולי הבחירה אנשים נתנו לו במזומן".

בחברות השונות לא מכחישים כי התוספות למיניהן הן חלק אינטגרלי משכרו של המדריך אך לא מזדרזים לפרט. "טיפים?", תמה מוטי עמית, מבית הספר ללימודי תיירות באוניברסיטה הפתוחה, "זה לא לשיחת טלפון. בתיירות, כמו אצל ספרים ומלצרים, יש טיפים. כמה מקבלים זה נורא אישי".

"כמובן שיש אפשרויות לאקסטרות, בתנאי שתקבל רשות והכל חוקי", אומרת זיו. "אם אתה לוקח את הקבוצה למקום מסוים וזה זול לקבוצה - גם אתה מרוויח, מקום הבילוי מרוויח, הקבוצה מקבלת הנחה ואותך, כאות תודה, מצ'פרים. אתה מקבל רשימה מרימון של אנשים שעובדים איתך קבוע".

"כל התשלום במזומן הוא בניגוד לכל חוקי מדינת ישראל", אומרת עו"ד תמר גולן המתמחה בדיני עבודה. "חוק המס קובע שחייבים לדווח על כל הכנסה. בנושא הטיפים יש פסיקה חד משמעית לגבי מלצרים, שקובעת שהטיפים הם חלק מהשכר וצריך להצהיר. הכסף הזה חייב במס ובביטוח לאומי. זה תקף גם לגבי המדריכים בחו"ל. לגבי קבלת אחוזים מחנויות ובתי מלון חל אותו כלל, מותר לקבל הכל, אבל צריך לדווח, אם לא מדווחים זה חמור מאוד".

יקי בן מנחם, מנכ"ל רימון, אמר בתגובה: "לחברה אין כל נגיעה לכסף שמרוויחים המדריכים בחו"ל, בין אם זה מטיפים ובין אם זה מרווח אפשרי מטיולי בחירה או הפעלות בחירה אחרות שמארגן המדריך. אם ישנו רווח כזה, על המדריך לדווח עליו כחלק מהכנסותיו".

מנכ"ל אופקים, יואל לווינשטיין: "אין סיבה לשמור על חשאיות בנוגע לתשלום, לטעמי זה לא סוד גדול. משלמים בסביבות 50 דולר ליום, זה כמובן משתנה בהשפעת גורמים שונים. חלק משולם בתלוש משכורת וחלק אחר במזומן כאש"ל, הכל מדווח ומבוצע לפי החוק.

כל מה שנוגע לרווחים נוספים של מדריכים במהלך הטיול לא מגיע אלינו ולא קשור לחברה בשום אופן".