"חייבים מערכת חינוך חזקה. זה הצבא שלנו. שם מגדלים את חיילי המוח שעל בסיסם תיבנה מדינת ישראל - ובצבא שכזה יולי תמיר היא הרמטכ"ל שלנו. מערכת החינוך היא הדבר החשוב והמשמעותי ביותר לכל מה שאנחנו עושים כאן במדינה", כך אמר חמי פרס, מייסד ושותף מנהל קרן הון סיכון פיטנגו, שהתייחס בכנס רעננה למדיניות היי-טק לאומית ולמצב תעשיית ההיי-טק, וטען כי היא נשענת מערכת החינוך.
"אני 14 שנים בהון סיכון. פיטנגו גייסה מיליארד דולר להשקעות בחברות. השקענו ב-130 חברות ואנו רואים 1,000 חברות בשנה ובוחרים להשקיע בעשר מהן. אני מאמין בחזונו של ווינסטון צ'רצ'יל: האמפריות של מחר הן אמפריות השכל. ישראל היא מדינה קטנה עם שוק קטן. אנו חייבים לשמש כמדינת יצוא ולהפוך למדינת מדע וטכנולוגיה, ולכך צריך תעשיית היי-טק. לשם כך דרושה השקעה בחינוך ובמו"פ.
"האתגר הגדול שעומד בפני ישראל הוא התחרות. כל מדינה בעולם משקיעה במו"פ ובהיי-טק, ולא צריך לספר על מה שקורה בהודו וסין. אין סיכוי שנשיג אותן מבחינת כמות הבוגרים שמערכת החינוך מוציאה מדי שנה. זהו קרב אבוד. מצד שני, אם ישראל לא תהיה בשורה הראשונה של ההיי-טק לא נוכל למשוך משקיעים, להשקיע בחברות ולפתח את הכלכלה, ולא נשיג עצמאות כלכלית", הזהיר פרס.
בהמשך ציין כי אחת הבעיות היא שלא מעט חברות סטארט-אפ בהן השקיעה פיטנגו מבוססות על טכנולוגיות שהגיעו מהצבא ומערכת הביטחון ועברו אזרוח. "העולם משתנה. לא נוכל בעתיד להישען על מערכת הביטחון כחלק משרשרת המזון של ההיי-טק.
העולם מקדיש כיום מאמץ לטיפול בסכנות שכרוכות בסביבה, אנרגיה ומים. נצטרך מכוני מחקר ואוניברסיטאות לתחומים אלו. העולם נכנס לתחומי טכנולוגיה חדשים שאני לא רואה איך אנחנו נכנסים בארץ לשורה הראשונה בהם. לא עושים מספיק כאן מספיק בתחום אנרגיות חלופיות וננו-טכנולוגיה. אלו תחומים מוזנחים".
פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך, ציינה בכנס כי עם כל הכבוד לחינוך הטכנולוגי, עדיין צריך להשקיע לא מעט משאבים בקרב תלמידי בית הספר לפתח יכולת חשיבה אנליטית. "זהו אולי אחד התחומים הכי מוזנחים במערכת החינוך. היכולת לחשוב ולנצח את הסיטואציה. אסור לשכוח את זה כשדנים על טכנולוגיה וחינוך", אמרה.
במערכת החינוך יש מחשב לתלמיד אחד מכל 14 תלמידים (במערכת החינוך יש 1.6 מיליון תלמידים). כשליש מ-100 אלף התלמידים הבוגרים מדי שנה למדו מדעים ברמה מוגברת (כימיה, ביולוגיה ופיסיקה). 40% מהבוגרים למדו בנתיב הטכנולוגי.
תמיר ציינה כי הבעיות של החינוך הטכנולוגי והפער הדיגיטלי נובעות מהתשתית הפיסית של בתי הספר והתשתית האנושית (הרמה הטכנולוגית של המורים עצמם). המורים עצמם מהווים לעיתים חסם, שכן בהחדרת טכנולוגיה הם מתירים איום על סמכותם. "היום כל ילד יכול להוציא מכשיר סלולר ולתקן את המורה באמצע השיעור", הסבירה. "זו סיטואציה לא נוחה". אחד הפתרונות שהציעה תמיר הוא פרויקט "מחשב לכל מורה", במסגרתו מחולקים 60 אלף מחשבים ניידים למורי ישראל.
אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה ומנכ"ל מוטורולה ישראל, אמר כי אחת הבעיות הקשות היא היעדר במספר המהנדסים שמדינת ישראל מוציאה ממוסדות האקדמיה מדי שנה. "בעבודת היי-טק שהוכנה והצגתי לפני מספר שבועות ציינו כי אנו מעוניינים להגיע לכך שתעשיית ההיי-טק תגלגל 32 מיליארד דולר לעומת 19 מיליארד דולר כיום", הסביר ינאי.
ינאי הוסיף: "בכדי להגיע לסכום כזה נצטרך 320 אלף עובדים בהיי-טק הישראלי, אך כיום ישנם רק 220 אלף עובדים. מניין יגיעו 100 אלף עובדים נוספים כשחלק פורשים מדי שנה?", שאל, והשיב רטורית: "אנחנו במצב של מיצוי פוטנציאלי ומוכרחים להגדיל את מספר התלמידים שלומדים טכנולוגיה בבית ספר, זאת במטרה להגיע ל-16 אלף מהנדסים שמשתחררים מדי שנה לשוק. זהו הדבר החשוב ביותר שבו צריך לטפל".
חמי פרס: "חייבים מערכת חינוך חזקה - זה הצבא שלנו - שם מגדלים את חיילי המוח שעל בסיסם תיבנה מדינת ישראל"
גיא גרימלנד
26.6.2007 / 14:50