נדחתה בקשת עו"ד צדקיהו הרמולין למנות כונס נכסים למשרדו של שותפו לשעבר עו"ד שרגא בירן

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשתו של עו"ד צדקיהו הרמולין למנות כונס נכסים למשרדו של שותפו לשעבר עו"ד שרגא בירן. בבקשה שהוגשה לפני כחודש באמצעות עוה"ד יוסי שגב ואופיר נאור ממשרד שגב ועו"ד סיני אליאס, נטען כי בירן, בנו בעז בירן וכן שותף נוסף, עו"ד דיויד אמיד, מנצלים את הזמן שחולף לקביעת עובדות בשטח, להשמדה של מסמכים, להשתלטות על זכויות השותפות ולפגיעה בשמו של הרמולין.



לטענת הרמולין, הוא שותף בשיעור של 19% בשותפות, ולאחר שהודיע ב-2005 על פירוק השותפות והגיש תביעה בעניין, פעלו שותפיו לבצע פירוק דה-פקטו שלה בכך שהסירו את שמו מנייר המכתבים של השותפות, הרחיקו אותו מהשותפות והשתלטו על נכסיה. בתגובה טען בירן, המיוצג על ידי משרד עוה"ד רם כספי, כי מדובר בסעדים שנועדו לשלול מהשותפים את סמכויות הניהול, וכן כי מתן הסעדים יגרום לפגיעה במוניטין של המשרד.



השופט מגן אלטוביה דחה את הבקשה. "הסעדים של מינוי גורם מפקח עתה או מתן צו מניעה כי לא יבוצעו עסקאות מהותיות בנכסי העסק היום, לאחר שנתיים שאין עוד המבקש תורם לפעילות המשרד - מה תכליתם? חשש הברחת נכסים? חשש העלמת מידע?", שאל השופט.



באשר למידע שלכאורה הועלם על פי טענת הרמולין, קבע השופט כי אין יתרון של כונס מפקח שימונה עתה על פני מומחה שימונה בבוא היום (לאחר בירור התביעה), אם ימונה. באשר למידע הנוגע לפעילות השוטפת בשנתיים האחרונות, "ספק אם למבקש זכות לו, לאור חוסר מעורבותו להשאת רווחים לעסק בתקופה זו", נקבע.



ביחס לטענת הרמולין בדבר הברחת נכסים או רווחים שצמחו לאחר הגשת הבקשה לפירוק השותפות, קבע השופט כי הרמולין לא הצליח להוכיח את הצדקת הסעדים המבוקשים על ידו, "סעדים אלו יכולים לא רק להכביד על ניהול המשרד, לפגוע בזכות השותפים האחרים בזכותם לפרטיות בנוגע למידע בדבר רווחיהם וסודותיהם המסחריים, אלא אף להיות קשים ליישום". זאת משום שלדעת השופט, הסעדים המבוקשים - שהכונס ידווח על כל פעולה שיש בה קיפוח של הרמולין או שצו המניעה יחול לגבי עסקות מהותיות - מצריכים הכרעה בדיון העיקרי.



לדבריו, יש להגדיר לכונס מונחים כמו מה מהווה קיפוח, מהי התקשרות מהותית ומהי התקשרות יומיומית, "כשעל הכול שורה העננה - מה זכותו של המבקש בכל אילו לאחר שנתיים שאין הוא עוד במשרד".



השופט הוסיף כי לא שוכנע שייגרמו להרמולין נזקים בלתי הפיכים אם לא ינתנו הסעדים, ומנגד, קבע, היענות לבקשה והעברת ניהול המשרד לידי הכונס, "עלולה ליצור הכבדה בלתי מידתית". הרמולין חוייב לשלם לבירן 15 אלף שקל בגין שכר טרחה.



(א 1083/06 בש"א 07 /10746)