"אני מאמין שדרום מזרח אסיה זה הדבר הבא. יש פה כל מה שנדרש: כוח אדם זמין, רזרבות מט"ח, ידע וביקושים. לדעתי, הגענו לפה בזמן. התחלנו בקטן והתרחבנו", כך מסביר יוסף גרינפלד, יו"ר קבוצת הענק קרדן ובעל השליטה בה, את ההגיון העסקי מאחורי הכניסה המסיווית של הקבוצה לסין.
למהלך, הוא מסביר, קדם ניתוח שוק מקיף ויסודי: "החדירה לסין היא מהלך שמתבסס על ניתוח מאקרו-כלכלי שעשינו בקבוצה, כדי לקבוע לאן כדאי להיכנס בטווח של 15-10 שנים. כתוצאה מניתוח שעשינו לפני כמה שנים, הגענו לכאן לפני שנתיים וחצי, ומאז התפתחנו לאן שהגענו".
קרדן בונה היום שלושה פרויקטים בשתי ערים בסין, שיאן ושאן יאנג, שיכללו עם סיומם כ-13,300 יחידות דיור, כמספר היחידות בעיר בינונית בישראל. "יש לא מעט דברים שנמצאים בתהליך של בדיקה ומשא ומתן", הוא מוסיף, "זו התחלה של דרך חדשה בעבורנו".
"בשלב ראשון, אנחנו רוצים להגיע לנוכחות ב-10 ערים. כיום יש לנו ארבעה פרויקטים בשתי ערים, מהם אחד בתכנון בלבד. התחלנו במגורים אך נשלב גם מרכזים מסחריים ובעתיד נבחן גם משרדים.
נרחיב את התמהיל של ההכנסה המניבה. סין היא לא ישראל ולא מזרח אירופה. מדובר במדינה ענקית עם פוטנציאל ענק. יש סיכונים, אבל שווה לנו לקחת אותם. זה נכון גם לתשתיות וגם לנדל"ן. עכשיו אנחנו רק בסין אבל בעתיד אפשר להתרחב גם למדינות נוספות כמו הודו, ויטנאם וקמבודיה. כרגע אנחנו לא מחפשים שם, אבל אם תבוא הצעה נבחן אותה".
כדי להסביר את ההגיון העסקי שעומד מאחורי המהלך הנוכחי של קרדן, שהיא חברת הנדל"ן היחידה שפועלת בסין בהיקפים גדולים, חוזר גרינפלד 15 שנה אחורה, למהלך שביצעה הקבוצה במזרח אירופה: "בפולין זיהינו הזדמנות, התחלנו שם ואז המשכנו למזרח אירופה. לדעתי במזרח אירופה יש פעילות לפחות לעוד חמש שנים. היום, אנחנו אמנם מממשים שם נכסים לפי שיקולי כדאיות, אבל מתכוונים להמשיך לפעול שם ובודקים אפשרות להכנס גם לרוסיה. עבדנו נכון ופשוט. אנו מיישמים את אותה הדרך גם בסין".
קרדן נתקלה בתגובה ספקנית של שוק ההון הישראלי כאשר נכנסה לפולין ונפגעה מכך: "במהלך שנות התשעים כשנכנסנו בעוצמה למזרח אירופה, לא הבינו בשוק הישראלי מה אנחנו עושים שם ולא ידעו להעריך את זה. כיוון שכך, נחשבנו לחברה קטנה ולא קיבלנו את הערכים להם היינו ראויים. בסופו של דבר חברה ציבורית מצפה שהשוק יעריך אותה וזה לא קרה".
"כשהחלטנו ללכת על הפרויקט", מוסיף גרינפלד, "פנינו לשני בנקים ישראלים. אמרו לי, 'אנחנו חושבים שלישראלים אין יתרון מחוץ לישראל, אל תסתכנו, עדיף שתרחיבו את הפעילות בישראל'. לא רק זה אלא שיועץ השקעות, חבר שלי, אמר לי שהוא מכיר מישהו באיזה מושב, שיש לו קרקעות והוא צריך שיפתחו אותן. הוא הציע לי להיפגש איתו, כמובן שלא עשיתי את זה. בכל מקרה זאת היתה ההתייחסות.
רק ב-2003 ו-2004, כמעט עשר שנים אחרי שנכנסנו לפולין, התחילו להבין מה קורה במזרח אירופה. אמרתי את זה אז והיום - לישראלים יש יתרונות מחוץ לישראל. אנחנו יזמים טובים, זה בטבע שלנו". לכן הוא מאמין שבשונה מהעבר, חשוב ששוק ההון המקומי להעריך את המהלך בסין.
קרדן פועלת מ-1991 במתכונתה הנוכחית. גרינפלד, שנור ושותפים, רכשו אז חברה קטנה שנסחרה בתל אביב ב-3 מיליון דולר. כיום, קרדן NV היא חברה הולנדית בשליטת מייסדיה, המחזיקים יחד כ-55%, מהם כ-25% מוחזקים בידי גרינפלד. יתר המניות מוחזקות בידי הציבור. קרדן VN מחזיקה ב-GTC RE, שהיא בעלת השליטה ב-GTC צ'יינה ו-GTC פולין.
"עד 1991 כלל לא עסקתי בנדל"ן, אלא ביהלומים", מספר גרינפלד. "אבל ביהלומים היה קשה להתרחב בגלל אופי הפעילות. בעבר זה היה ענף מאוד ריכוזי שלא ניתן לפתח בו פלטפורמות עם שווי מוניטין. רציתי להתפתח ולהעשיר את הפעילות. חיפשתי לקנות חברה והציעו לי את קרדן. היא היתה אז שלד בורסאי והחזיקה בכמה שטחי משרדים שמכרנו. היא גם החזיקה את החברה לני"ע, החברה התמחתה במשקיעים פרטיים.
קנינו את החברה כדי לצמוח ולגדול. היו לנו כמה אחזקות קטנות שרכשנו. בהתחלה היה קצת קשה אבל ההצלחה הגיעה ב-1994 כאשר במקביל לפעילות בישראל יצאנו לחו"ל", אומר גרינפלד.
"היום אנחנו פעילים בשלושה סקטורים בחו"ל: נדל"ן, תשתיות ושירותים פיננסיים, לצד פעילות בארץ שכוללת רכב, נדל"ן, תקשורת, וטכנולוגיות. אין אחזקה צולבת בין החטיבות".
"במהלך שנות ה-90 הפכנו לחברה הפועלת יותר בחו"ל (80%). אנחנו נסחרים בבורסה באמסטרדם ובזו שבישראל. הסחירות הגיעה ל-5.7 מיליון דולר ביום (במצטבר של שתי הבורסות). היום החברה שווה כ-1.5 מיליארד דולר, אבל אנחנו חברה קטנה".
"דרכי החשיבה היו ועדיין נשארו עם מתודולוגיה מסודרת. גם כשהיינו חברה קטנה עבדנו כמו חברה גדולה, המערכת היתה ערוכה לגידול. סללנו דרך ובה אנחנו הולכים".
יוסף גרינפלד: "דרום מזרח אסיה היא הדבר הבא, יש שם כוח אדם זמין, רזרבות מט"ח, ידע וביקושים"
ענת ג'ורג'י
27.6.2007 / 19:09