אור קבע שהדברים שאמר זמיר על זעירא הם אמת ודחה את עדותו של האחרון. לפי החלטתו, לזעירא היה עניין לחשוף את זהות הסוכן כדי לנסות ולבסס את התיאוריה שלו שמדובר בסוכן כפול שעבד עבור מצרים. באמצעות תיאוריה זו קיווה להטיל חלק מהאחריות על המחדל על המוסד שגייס את הסוכן.
אור פירט מקרים שונים בהם חשף זעירא את הסוכן לאותם עיתונאים וסופרים: ד"ר אפרים כהנא ב-1999, העיתונאי האמריקאי הווארד בלום ב-2002, לעיתונאים הישראלים רמי טל ורונן ברגמן, ובעקיפין גם לד"ר אהרון ברגמן, חוקר ישראלי מלונדון.
ב-2004 נקב זעירא מפורשות בשמו של מרוואן בראיונות לתקשורת ובמהדורה שניה של ספרו "מיתוס מול מציאות: מלחמת יום הכיפורים - כישלונות ולקחים", שראה אור לראשונה ב-1993. "לפרסום זה יש משקל מיוחד מאחר שהוא מהווה אישור של ראש אמ"ן לשעבר לזהותו של הסוכן", קבע אור.
משטרת לונדון חוקרת את מותו של אשרף מרוואן, מבכירי הסוכנים שהפעיל המוסד לפני מלחמת יום הכיפורים
יואב שטרן
27.6.2007 / 22:14