דב מורן, תתחיל לעבוד במקום לחפש אשמים

נראה שמאוד "אין" להאשים את הממשלה כשאתה עובד אצל משפחת עופר, בעלת השליטה בחברה לישראל המחזיקה בטאואר. אבל הניסיון של דב מורן להפיל על הממשלה את האחריות לבעיות של טאואר אינו במקומו, ומעיד על הקשיים של החברה יותר מאשר על קלקולים בממשלה.



העובדה היא שטאואר התחילה את ההשקעה בפאב 2 (כ-1.5 מיליארד דולר) עם "חור" של כמה עשרות מיליוני דולרים, כי מלכתחילה אושר לה מענק נמוך מזה שחשבה שתקבל.



כדי שהשקעת העתק והמענק העצום לא יירדו לטמיון, המדינה נהגה התחשבות מרבית בטאואר כשהיא נקלעה לקשיים בהקמת הפאב - מעבר למה שהחוק מחייב. כשטאואר לא עמדה בתכנית העסקית, הממשלה הסכימה לתכנית חלופית.



המדינה היתה לצד טאואר כל הזמן, גם אם לא הקפידה על עמידה ביעדים עסקיים, ובראשם תעסוקה. ואולם, כשהתעורר חשד שטאואר מגייסת עובדים לפאב 2 לפי התוכניות אבל מפטרת עובדים בפאב 1, הממשלה דרשה הבהרות.



למרות כפפות המשי של הממשלה, תהליך ההקמה של טאואר הסתבך והחברה לא עמדה בתוכניות העסקיות שעל בסיסן קיבלה את המענק. לפי החוק, יתרת המענק שהחברה לא הצליחה לנצל חזרה לקופת המדינה.



מוזר שמורן מלין על הבטחות שהתקבלו משרים. הרי ברור שהבטחות כאלה הן הצהרות פוליטיות לא מחייבות שמעידות רק על רצון טוב. האמירה שעל בסיסן התבצעו השקעות בפועל היא אמירה שאין מאחוריה בסיס עובדתי, או שהיא מעידה על חוסר רצינות בצד שהשקיע, לא בצד שהבטיח.



אם המצב של טאואר מקשה עליה בעולם, כפי שטוען מורן, עדיף שהוא יתעמק בפתרון הבעיות - ולא בניסיון לגלגל את האשמה על הממשלה, שממש לא אשמה במקרה הזה.