האם גם תקציב ביטחון ענק של כ-48 מיליארד שקל ב-2007 אינו מבטיח ביטחון לאזרחים? לדברי עו"ד דן מרידור, כך הם בדיוק פני הדברים. "אופי המלחמות השתנה והן כבר לא הפכו לעימות בין מדינה למדינה בשדה הקרב. העימותים היום הפכו את העורף לחזית והדבר הופך את העימותים לאזרחיים ולפרטיים יותר. המשמעות היא שהאזרחים נאלצים להשקיע יותר משאבים מהכנסתם הפנויה בביטחונם האישי". את הדברים אמר מרידור בפורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הנערך במלון דן כרמל שבחיפה.
מרידור נתן כדוגמה את נושא הממ"ד בבתים: "זהו אמצעי הגנה שעולה כסף ופירוש הדבר שלאנשים עשירים יותר יהיה ביטחון רב יותר, כך גם נושא התחבורה: אדם אמיד יותר יכול לנסוע במונית או ברכב פרטי כאשר חסרי היכולת נוסעים באוטובוס" אמר. המשמעות היא שהיכולת של המדינה לספק ביטחון קטנה: מי שיש לו יותר יקבל יותר ביטחון.
מרידור צייר מצב אירוני לפיו החזית הופכת לעיתים להיות מקום בטוח ומוגן יותר לעומת העורף.
השר אופיר פינס ציין כי "כאשר מדינה אינה מסוגלת לספק את הצרכים הביטחוניים של אזרחיה, יש כאן שאלה של קיום המדינה". פינס ציין כי אחת הסיבות לכך היא חוסר היציבות הכרונית של השלטון בישראל כאשר חילופי השלטון התכופים הללו מקשים על יצירת מדיניות ארוכת טווח.
"ראש ממשלה בישראל אינו נבחן על יכולתה לעמוד במטרות ביטחוניות וחברתיות אלא רק על שאלות הרות גורל כמו "מי מהשרים יפגש עם קלינטון", אמר פינס, "כך למשל, רמת הצמיחה במשק היא המבחן האולטימטיבי לשר האוצר". פינס אמר שיש בישראל שני סוגי משרדים, כזה שמפריטים את שירותיו או כזה ש"מייבשים אותו", כלומר, לא מפנים לו תקציב.
"הכי קל זה להפריט ומי שמשלם את המחיר כאשר ההפרטה לא עולה יפה הוא הציבור. מה שצריך לעשות זה לקחת אלמנטים מהמגזר העסקי המצויין וליישם אותם בממשלה", אמר פינס.
תקציב הביטחון הענק אינו מספיק? דן מרידור: קיימת הפרטה של הביטחון בעורף - למי שיש יותר כסף יש יותר ביטחון
טל לוי
28.6.2007 / 10:09