לאחר שנתיים שבהן לא התערב נגיד בנק ישראל סטנלי פישר במדיניות התקציבית של הממשלה, חרג הנגיד ממנהגו בפורום קיסריה למדיניות כלכלית. "אני מזהה תופעות שמציבות סימני שאלה לגבי היכולת של הממשלה להמשיך במסלול הזה וזה דבר מאוד לא רצוי", אמר פישר.
"הסיפור שאני רוצה לתאר בפניכם פשוט יחסית אם המשק הישראלי רוצה להמשיך ולהצליח, עליו להמשיך ולקיים משמעת תקציבית. מטרותיה העיקריות של המשמעת התקציבית הן:
(1) להקטין את גודלה של הממשלה עד שנגיע לגודל הרצוי;
(2) ולהגביל את שיעור הגירעון ועל-ידי כך להקטין את היחס חוב-תמ"ג דבר שיאפשר לממשלה לחזור בהדרגה למצב שבו תוכל לנהל מדיניות תקציבית אנטי-מחזורית, לפי הצורך.
עוד בוואלה!
צמצום הממשלה
"בעיקרון, הגודל האופטימאלי של הממשלה נקבע בנקודה שבה התועלת החברתית מהוצאה ממשלתית של שקל נוסף שווה לעלות החברתית הנובעת מכך בעיקר העלות במונחים של מיסים שיש לגבות מהציבור כדי לממן את ההוצאה הנוספת הזו. זה דבר שקל לתאר אבל קשר ליישם.
"אגב, אמירה זו מתבססת על ההנחה שהרכב הוצאות הממשלה על ביטחון, חינוך, חברה, תשתיות ועוד אופטימאלי, לאחר שהממשלה קבעה את סדר העדיפויות שלה. גם זה דבר שקשה ליישם, במיוחד במשטר קואליציוני. אבל זה דבר מאוד חשוב.
"למרות הקושי לקבוע את הגודל האופטימלי של הממשלה אשר בכל מקרה משתנה לפי הצרכים - ברור לכולם כי הממשלה בישראל עדיין גדולה מדי. עם זאת, בשנים האחרונות הלכה הממשלה דרך ארוכה בצמצום הגודל שלה.
"כך, ההיקף של הוצאות הממשלה הרחבה (כלומר הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים אחרים) בתמ"ג ירד מכ-52% ב-2002, לכ-47% ב-2006. זו ירידה גדולה והיא אחד הגורמים החשובים להצלחתו של המשק הישראלי בשנים האחרונות . אבל עוד לא הגענו לסוף הדרך וכדאי להמשיך בכיוון הזה.
"כחלק מהמדיניות הזו קבעה הממשלה, במסגרת היעדים התקציביים שלה, תקרה להוצאות שלה. הממשלה התחייבה כי ב-2008 תישאר התקרה של עליה בהוצאות בשיעור של 1.7% (במונחים ריאליים). חשוב מאוד, אם כן, כי היעד הזה יישאר בתוקף וזאת, מסיבות פשוטות: (א) הוצאות הממשלה עדיין גדולות מדי; (ב) על הממשלה לעמוד בהבטחות שלה. כאמור, אמינות הממשלה היא כלי יקר מדי בכדי לוותר עליו.
בעתיד ניתן יהיה לבחון שוב את השאלה של היקף ההוצאות הממשלתיות הרצוי".
הקטנת החוב
"אחד האתגרים שעלינו להתמודד איתו הוא המשך ההפחתה בנטל החוב של הממשלה הרחבה בתמ"ג. ב-3 השנים האחרונות הצלחנו לרדת מכ-102% מהתמ"ג ב-2003, לכ-88% ב-2006 - וזהו הישג חשוב ומרכיב חשוב להצלחתה של הכלכלה הישראלית. עם זאת, עדיין מדובר ביחס גבוה מאוד. ברוב מדינות ה-OECD, נע היחס הזה בין 30 ל-70%.
מדוע זה כל-כך חשוב?
(א) נטל חוב גבוה בתמ"ג לא מאפשר לממשלה לנהל מדיניות תקציבית אנטי-מחזורית כך, שבתקופות של מיתון קשה מאוד לממשלה להגדיל את הגירעון התקציבי כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. זאת, משום שהגדלת הגירעון תגדיל עוד יותר את החוב וזה עלול להוביל למשבר פיננסי - ועוד באמצע המיתון. במצב כזה היינו, לצערי, ב-2003.
(ב) נטל החוב הגבוה בתמ"ג חושף את המשק להשפעות של זעזועים חיצוניים אפשריים ומחייב את הממשלה, הסקטור העסקי והציבור לשלם ריביות גבוהות יחסית בשוקי ההון.
(ג) נטל חוב גבוה בתמ"ג מחייב את הממשלה להוציא חלק ניכר מהוצאותיה עבור תשלומי הריבית על החוב, במקום עבור צרכים אחרים של המשק (חברתיים, ביטחוניים ואחרים). ב-2006 הגיעו תשלומי הריבית לכ-30 מיליארדי ש"ח שהם 13% מתקציב הממשלה. זה הסעיף הכבד ביותר בתקציב אחרי תקציב הביטחון.
אם כן, איך ממשיכים להוריד את נטל החוב בתמ"ג? יש שלוש דרכים: דרך הצמיחה, דרך גרעונות קטנים, וגם דרך מכירת נכסים של הממשלה. ככל שנצליח במאמץ זה, נוכל, במקרה שבו נמצא את עצמנו בעתיד במיתון, לאפשר לגרעון לגדול, וכך לסייע למשק להתאושש. זה מה שנקרא לנהל מדיניות אנטי-מחזורית. ודרך אגב, מדיניות תקציבית אנטי מחזורית היא גם להקטין את הגרעון בתקציב ואפילו ליצור עודף בתקציב בשנים של צמיחה מהירה".
תקציב 2008
"לקראת הכנת תקציב 2008 הצטברו החלטות חדשות רובן של הממשלה ולא תוצאה של חקיקה פרטית שיש להן השלכות משמעותיות על התקציב. רק לגבי 2008, מדובר בגידול בהוצאות ביותר מפי שלוש ממה שמאפשרת מגבלת תקרת ההוצאה. וכל זה עוד לפני שלוקחים בחשבון את התוספות שיידרשו, כמובן, מגידול בהוצאה הנדרשת בגלל גידול האוכלוסייה, מהסכמי שכר במגזר הציבורי, מתשלומי הפנסיה השוטפים ועוד.
יתר על כן, יש בצנרת מספר החלטות על הגדלת קצבאות לניצולי שואה, קצבאות זקנה, מיגון יישובים בדרום, פיצול כיתות ועוד שגם להן השלכות על הוצאות הממשלה.
"חשוב להבהיר שאלה החלטות שאינן מביאות להוצאות חד-פעמיות וייחודיות ל-2008. הן מהוות למעשה את כל התוספות לתקציב המותרות על-פי תקרת ההוצאות הקיימת.
"איך מתמודדים עם המשמעויות התקציביות של החלטות אלה כאשר כל-כך חשוב להישאר במסגרת של משמעת תקציבית, כפי שהיא נדרשת לאורך זמן?
"כדי להתמודד עם המצב הזה, תידרש החלטה, מוקדמת ככל האפשר, לגבי קיצוץ בהוצאות הממשלה כבר בשנה הנוכחית. אחרת, המסגרת של תקרת ההוצאות והמדיניות להפחתת נטל החוב בתמ"ג יתרוקנו מתוכן ואמינותה של המדיניות התקציבית עלולה להיפגע באופן משמעותי.
"אומנם דיברתי על שנת 2008 אבל אסור לשכוח את השנים שלאחר מכן. חשוב להחזיר את המערכת התקציבית למסלול של משמעת גם בשנים הבאות. חשוב שנעשה זאת בצורה משכנעת ואמינה.
"המשק הישראלי, ובמיוחד מקבלי ההחלטות, נמצאים בצומת חשוב וכדאי שנדע לפנות לכיוון הנכון. בחירה לא נכונה, לכיוון של הגדלת הוצאות בצורה שתפגע במשמעת התקציבית עלולה לפגוע בתנופת הצמיחה של המשק.
"לעומת זאת, בחירה לכיוון של התמדה במסגרת תקציבית אחראית, עשויה לתרום להמשך התנופה שבה אנו נמצאים וליצור את התנאים ההכרחיים לצמיחה מתמשכת.
"בלי צמיחה מתמשכת אנו עלולים להישאר בלי די מקורות כדי לקדם את המשק ולטפל בבעיות בתחומי הביטחון, החינוך והחברה של מדינת ישראל בעתיד".