פיתוח - כן, השקעות - לא כל כך מהר

מאת יובל דרור

"מתחילת השנה, כשהשפל בשוק ההיי-טק העמיק, הבינו בחברות רבות שההבדל בין הצלחה לסכנת סגירה הוא מזערי, ויכול לנבוע אפילו מתוצאות עסקיות של שניים-שלושה רבעונים", אומר מנכ"ל סיסקו ישראל , גרי דרוטין. גם בסיסקו, יצרנית ציוד התקשורת הגדולה בעולם, נוכחו בכך.

באפריל השנה נאלץ דרוטין להיפרד מכ-100 מעובדיו, לאחר שהחברה העולמית הכריזה על פיטורי 8,500 עובדים - 17% מכוח האדם שלה. עם זאת, הוא סבור כי סיסקו תצא מחוזקת מהמשבר הנוכחי.

את פעילותה בישראל החלה החברה ב-1994 כסניף של המשרד בצרפת. ב-1997, כשנרשמה כחברה ישראלית, הועסקו בה שלושה עובדים. קיים דמיון בקצב גידול העובדים בשתי החברות: כיום מועסקים בסיסקו ישראל כ-360 עובדים, ואילו בסיסקו העולמית שנוסדה ב-1986 כ-35 אלף.

מעבר לכך, מבנה הפעילות של סיסקו ישראל משקף במידה רבה את זה של סיסקו העולמית: החברה מעסיקה כ-300 עובדים במחקר ופיתוח - צוות הפיתוח הגדול ביותר של סיסקו מחוץ לארה"ב; בנוסף עוסקים 60 עובדים בפעולות פיתוח עסקים, שיווק ומכירת מוצרים לחברות ישראלית ולחברות בקפריסין ובמלטה.

רכישות החברה

כשמדברים בסיסקו על פיתוח עסקים, הכוונה היא בדרך כלל לרכישת חברות. סיסקו ישראל רכשה חמש חברות: ב-1998 את קלאס דאטה תמורת 50 מיליון דולר; ב-2000 ארבע חברות - אינפוגיר בסכום של 301 מיליון דולר, פאנטקום ב-118 מיליון דולר, סיגל ב-38 מיליון דולר והיינקס תמורת 127 מיליון דולר.

היינקס שייצרה מוצרי גישה לרשתות ATM נרכשה אחרונה, ביוני 2000, אך נסגרה ראשונה בין החברות של סיסקו, באפריל 2001. "ההחלטה לסגור את קו המוצרים של היינקס לא היתה שלי", אומר דרוטין. "סיסקו העולמית בחנה את כל היחידות העסקיות שלה וניתחה אילו מהן יש לסגור. היינקס היתה אחת מהן".

במארס 2000, עם פרסום ההודעה על פיטורים נרחבים בסיסקו העולמית, עדיין אמר דרוטין כי בשלב זה לא צפויים פיטורים בישראל. "לא יכולתי לדעת שיהיו פיטורים מכיוון שבסיסקו עדיין לא נערכה בדיקת הרווחיות של היחידות השונות", הוא מסביר. עם זאת, לדבריו, בחברה כבר נאמר לעובדים כי סיסקו העולמית עורכת בדיקה וכי יחידות לא רווחיות ייסגרו. חודש לאחר מכן הודיעה סיסקו ישראל על פיטורי 100 עובדים, רובם עובדי היינקס.

דרוטין מדגיש כי הטכנולוגיה של היינקס נמכרה ביוני לחברת הסטארט-אפ TDSoft הישראלית, שקלטה כמה מהעובדים המפוטרים. הוא סירב לנקוב בסכום שבו נמכרה הטכנולוגיה, אך ציין כי סיסקו תקבל במסגרת ההסכם תמלוגים ממכירות מוצרי החברה. "ההחלטות על רכישת היינקס ומכירתה היו נבונות בזמן שבו התקבלו", הוא מוסיף. לדבריו, החברות האחרות שנרכשו אינן נמצאות בשלב זה בסכנת סגירה.

המצב בישראל

על אף שסיסקו ישראל איבדה כוח אדם רב, טוען דרוטין כי סיסקו העולמית ממשיכה לראות בשלוחה הישראלית מרכז פיתוח חשוב: "סיסקו סגרה את מרבית גופי הפיתוח באירופה והשאירה רק שניים, בבריטניה ובאיטליה. גם במצב זה, המרכז בישראל לא נסגר. כלומר, החברה רואה בישראל מרכז פיתוח חשוב המקבל משימות מרכזיות".

עם זאת, דרוטין אומר כי המצב הביטחוני בישראל אינו מעודד השקעות, נוסף על אלה שביצעה סיסקו בחברות סטארט-אפ באופן ישיר ובאמצעות קרן ההון סיכון סקויה. "אם הייתי אמריקאי, הייתי בהחלט מביא בחשבון את המצב הביטחוני בישראל כגורם מרכזי בעת החלטה על רכישה. למשל, אף אחד מאתנו לא היה קונה עכשיו חברת סטארט-אפ בסראייבו", הוא אומר. עוזריו הנוכחים בשיחה, ממהרים להזכיר כי במדיניות ההשקעות של סיסקו בישראל לא חל שינוי וכי החברה תמשיך לחפש כאן הזדמנויות עסקיות.

גם בעולם לא שינתה סיסקו את מדיניות ההשקעות שלה, על אף שנמנעה בחודשים האחרונים מרכישת חברות. כך, ביולי נרכשו שתי חברות אמריקאיות בסכום כולל של 331 מיליון דולר. "לא היינו מגיעים להצלחה שלנו ללא רכישות", אומר דרוטין. "כשהצטרפתי לחברה לפני חמש שנים, אף אחד לא ידע מי היא סיסקו. המותג שלנו נבנה בין השאר על בסיס רכישת טכנולוגיות. כיום שווי השוק שלנו גבוה משווי השוק המשותף של שמונה החברות הפועלות בתחום, דוגמת נורטל או לוסנט".

אצבע על הדופק

התכונה העיקרית המאפיינת את סיסקו, מוסיף דרוטין, היא יכולתה להיות עם אצבע על הדופק; "למשל, הרגשנו שמשהו לא בסדר בשוק כאשר ב-6 וב-7 בדצמבר 2000 היתה ירידה של 10% בהזמנות. יומיים אלה הובילו את החברה למהלך כולל של פיטורים ושינוי ארגוני", הוא אומר.

ואכן, החל מפברואר השנה אישרה החברה סדרת החלטות - בהן הפיטורים רחבי ההיקף, וכן את השינוי ארגוני הגדול ביותר שערכה מאז 1997. במסגרת השינוי הארגוני שנכנס לתוקפו לפני שבועיים, תפורק החברה ל-11 יחידות עסקיות נפרדות שיפתחו מוצרים בתחומים שונים כגון נתבים, מתגים ו-VoIP.

"מטרת הפיטורים הגדולים היתה לעצור את הספירלה", אומר דרוטין. "אתה רואה שהמתחרים מוכרים נכסים, מפטרים עובדים ועדיין לא רואים את הסוף. לדעתי, ראינו את סוף הספירלה כשלפני שני רבעונים הכרזנו בפעם הראשונה בתולדותינו על הפסד ברבעון, אך כבר עברנו אותה כשברבעון האחרון חזרנו לרווח".

דרוטין נמנע מלהזכיר שהרווח של יצרנית התקשורת הענקית ברבעון האחרון זהה לרווח של חברת סטארט-אפ. בדו"ח הרבעוני האחרון דיווחה סיסקו על ירידה של 86% ברווח התפעולי ל-163 מיליון דולר לעומת 1.2 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה ורווח נקי של 7 מיליון דולר לעומת 796 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בכל זאת, דרוטין אופטימי. "סיסקו היא חברה גדולה - הפסקנו להדפיס קטלוג, מכיוון שהמוצרים שלנו רבים כל כך", הוא אומר. "וכשכולם ייצאו מהמשבר, סיסקו תבלוט עוד יותר. אני מקווה שמכאן והלאה המצב רק יילך וישתפר".