הציבור רוצה מזומן

מאת אורי וינברגר

הציבור פדה ביולי 4.4 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות השקליות. הפדיונות הגדולים בקרנות השקליות היתוספו לפדיונות של כמיליארד שקל באפיק זה ביולי. פעילים בתעשיית הקרנות העריכו אתמול כי הפדיונות באוגוסט הם הגדולים ביותר מאז היווסדה של תעשיית הקרנות השקליות ב-1994. הפדיון באוגוסט נחשב לגבוה גם לעומת הפדיונות בקרנות המנייתיות בתקופות משבר כמו זה שפקד את התעשייה במארס 2000.

הפדיונות הגדולים בולטים גם בעקבות מסעות השיווק שערכו הבנקים והברוקרים הפרטיים בחצי הראשון של 2001, והגיוס הגדול בתקופה זו - כ-12 מיליארד שקל. הפדיונות הגדולים בקרנות הנאמנות השקליות שהחלו ביולי וקיבלו תאוצה באוגוסט נמשכים גם בספטמבר, בעיקר בעקבות המשך הירידות התלולות באיגרות החוב השקליות בריבית קבועה וארוכת טווח - השחרים. בספטמבר נפדו בקרנות השקליות כ-500 מיליון שקל.

איגרות החוב השקליות צללו באוגוסט בשיעורים חדים. את הירידה החדה ביותר, בשיעור של 2.5%, רשמה סדרה 2680 הנסחרת כיום בתשואה של 8%. הירידה באוגוסט היתווספה לירידה חדה בשיעור של 4.6% ביולי. סדרה 2670 ירדה באוגוסט ב-1% - ירידה שהיתווספה לירידה של 2.8% ביולי. הירידות החדות בשחרים באוגוסט נבעו, בין היתר, מהחלטת הנגיד על הותרת הריבית בספטמבר ללא שינוי.

בחצי הראשון של 2001 תהליך הורדת הריבית שבו נקט בנק ישראל הסב רווחי הון באיגרות החוב השקליות בריבית קבועה, בשיעורים חדים של כ-10%-15%. העצירה בתהליך הורדת הריבית, ורמזים שנשמעו באחרונה על העלאתה (בעקבות הפיחות החד בימים האחרונים), הובילו גם אתמול את מגמת הירידות בשחרים הארוכים, למרות שאלה התאוששו במקצת לקראת סופו.

התשואות הגבוהות, שבהן נסחרות איגרות החוב השקליות הארוכות, לא מונעות מהאוצר לגייס בשבוע הבא 350 מיליון שקל בסדרה הארוכה 2680 (תקופה ממוצעת לפדיון של 7.5 שנים) ו-350 מיליון שקל בסדרת הגליל הצמודה 5472 (תקופה ממוצעת לפדיון של 10 שנים), שגם התשואות בה האמירו בימים האחרונים לכיוון ה-5%.

הציפייה בשוק איגרות החוב להפסקת תהליך הורדת הריבית ביולי הובילה כמה מהמשקיעים בשוק למכור את השחרים הארוכים ולהפנות את הכסף לאפיקים אלטרנטיוויים. הציבור שראה תשואות שליליות בקרנות השקליות, החל לפדות את כספו. הפדיונות בקרנות השקליות חיזקו את מגמת הירידות באפיקים השקליים עד לתשואות של 8% בסדרות הארוכות כפי שנקבעו שלשום. לפני חודשיים היו התשואות בשחרים הארוכים סביב ה-6.3%.

האלטרנטיווה העומדת בפני הציבור היא השקעה בקרנות מנייתיות. אך חוסר העניין שמביע כיום הציבור במניות, כתוצאה ממפולת השווקים בשנה האחרונה בישראל ובעולם, משאירה בידי המשקיעים בעיקר את האלטרנטיווה הדולרית. לפי נתוני הבורסה, באוגוסט הסתכמו הגיוסים נטו בקרנות המנייתיות בכ-400 מיליון שקל (גיוס של 1.1 מיליארד שקל בניכוי 0.7 מיליארד שקל פדיונות).

אלטרנטיווה נוספת היא השקעה באפיקים הדולריים. באוגוסט הסתכמו הגיוסים בקרנות הדולריות בעשרות מיליוני שקלים בלבד. הדולר אמנם התחזק ב-1.2%, אך הציבור בחר שלא להפנות את הכסף לאפיק זה. אתמול עלה הדולר ב-0.14%, ורמתו נקבעה ברמה של 4.299 שקלים, לאחר שאף חצה רמת ה-4.3 שקלים במשך היום. בספטמבר השלים הדולר עלייה של כ-1.3% נוספים.

את הכסף שפדה הציבור באוגוסט מהקרנות השקליות, הוא בחר שלא להפנות למניות או לאפיקים הדולרים. פעילים בתעשיית הקרנות אמרו אתמול כי חלק מהכסף הנפדה בקרנות הארוכות הופנה אמנם לקרנות השקליות הקצרות יותר (אלה המתמחות באפיקי השקעה קצרים ולכן בעלות מינוף נמוך יותר), ולקרנות הצמודות מדד, אך את חלק הארי של הכסף בחר הציבור להפנות לפיקדונות השקליים, המעניקים לו ריבית חודשית, אמנם נמוכה בשיעור של כ-6%, אך בטוחה.

הדולר היציג עלה ל-4.299 שקלים

שער הדולר הוסיף גם אתמול להתחזק ב-0.14% ונקבע ברמה של 4.299 שקל. בספטמבר עלה שער הדולר ביחס לשקל בשיעור 1.3%. אתמול חצה הדולר את רמת ה-4.3 שקלים, ובשיאו נסחר ברמה של 4.305 שקלים, אך מכירות מכיוונם של בנקים זרים וספקולנטים, הנחשבים גם לשחקנים המרכזיים בימים האחרונים, לחצו אותו מטה. פעילים בשוק המט"ח אמרו אתמול כי היקפי העסקות בין הבנקים גדלו אתמול משמעותית והגיעו ככל הנראה לכמיליארד דולר.

שער סל המטבעות התחזק אתמול בשיעור קל, ונקבע ברמה של 4.367 שקלים. הסל נמצא כיום במרחק של 4.8% מהגבול התחתון של רצועת הניוד. הסיבה להתחזקות הקלה אתמול בסל המטבעות למרות ההתחזקות בדולר, היא ירידה בשיעור של 0.3% ביורו, לרמה של 3.807 שקלים. גם הין נחלש אתמול ב-0.77%, ונקבע ברמה של 3.544 שקל ל-100 ין יפאני. לאחר קביעת שער היציג המשיך הדולר להתחזק במקצת, ונסחר בין הבנקים ברמה של 4.3 שקלים.