בכנסת נערכים למירוץ כנגד הזמן לשלילת הזכויות מקופת המדינה של אישי ציבור שהורשעו בדין, בטרם תתקבל הרשעתו של הנשיא לשעבר משה קצב, כך שהחוקים החדשים יחולו גם עליו. אם יחוקקו הצעות החוק בעניין לאחר הרשעתו של קצב, יועלו טענות שהחקיקה היא רטרואקטיבית ואישית נגדו.
עניין ההטבות לקצב לאחר פרישתו וחרף הרשעתו, נחשף לראשונה ב-TheMarker באוקטובר 2006, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להגיש כתב אישום נגד קצב. כמו כל הנשיאים לשעבר, גם קצב זכאי ללשכה, דירת שרד, רכב, עוזרים ועוד, בעלות של כמיליון שקל בשנה ולפנסיה של כחצי מיליון שקל לשנה.
העלות המצטברת של ההטבות האלה נאמדת ב-25 מיליון שקל עד הגיעו לגיל 78, תוחלת החיים הממוצעת לגבר ישראלי. לעומתו, יורשו שמעון פרס, יהיה זכאי להטבות הללו למשך 7 שנים בלבד מפרישתו.
האם די בהתפטרות?
יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ חיים אורון (מרצ) הגיב אז לפרסומים, ואמר כי, "אם קצב יורשע בעבירה שיש עמה קלון, הדרך פתוחה בפני ועדת הכספים המופקדת על תנאי הנשיא, לדון מחדש בתנאים שהמדינה תעמיד לו לאחר פרישתו".
אבל לא רק לוועדת הכספים יש סמכות בעניין. ניתן לשלול את תנאיו של קצב גם באמצעות חקיקה. מחרתיים יועלו לדיון בוועדת הכנסת שתי הצעות חוק פרטיות, שהתקבלו בקריאה טרומית, לביטול הטבות פרישה לאישי ציבור שהורשעו בדין. ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), הגיש את הצעת החוק בעקבות הפרסומים ב-TheMarker, והוא מציע שנשיא לשעבר, שר לשעבר או חבר כנסת לשעבר, שביצע עבירה פלילית שיש עמה קלון בעת שכיהן במשרה, יחדל לקבל תשלומים מקופת המדינה, למעט גמלה חודשית.
ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) הגישה את הצעת החוק שלה בעקבות פרשת עזמי בשארה, והיא מציעה כי תשלומים שונים ובהם פנסיה חודשית, יישללו מאנשי ציבור שהורשעו בעבירה שעונשה מאסר של שלוש שנים.
בכנסת מקווים שהח"כים יעזו למלא את חובתם הציבורית והמוסרית להחיל על קצב חוקים שישללו ממנו את דירת השרד, הלשכה, העוזרים והרכב לכל החיים - ולא להסתפק בהתפטרותו ובהרשעתו, תוך המשך קבלת מנעמי השלטון.