שר התמ"ת, אלי ישי, נוטה לא לאשר את העלאת מחיר הלחמים בפיקוח. כך מסרו מקורבים לסוגיה. לדברי המקורבים, כמו שכבר הציע בעבר, יעלה ישי להחלטת ממשלה הצעה למתן פיצוי לשכבות החלשות לפני שיאפשר לייקר את הלחם.
היום ייפגש הכלכלן במשרד התמ"ת האחראי על קביעת מחיר הלחם בפיקוח עם נציג המאפיות, יוחנן אהרונסון, בניסיון להגיע לשיעור העלאה מקובל על שני הצדדים. לאחר מכן, יוגשו המסקנות לישי, שיצטרך להחליט לגביהן.
טחנות הקמח הודיעו למאפיות בשבועיים האחרונים על ייקור הקמח בשיעור של 35%-40% החל מהיום. הייקור החד נובע מעליית מחירי הקמח בבורסות בעולם בכ-30% בחודש האחרון ומעליית שער הדולר. בתגובה הבהירו המאפיות למשרד התמ"ת כי לא יוכלו להמשיך לייצר לחם בפיקוח אם לא יקבלו אישור מיידי להעלאה 8% לפחות במחיריהם. שר התמ"ת, אלי ישי, אמור לכנס היום לשכתו דיון חירום במטרה לפתור את המשבר.
הלחם בפיקוח כולל לחם אחיד (שחור) שלם ופרוס, לחם לבן שלם ופרוס וחלה רגילה. מחיר הלחם הלבן הוא 4 שקלים ומחיר הלחם הכהה הוא 3.65 שקלים.
על פי חישובים שערכו בעלי המאפיות, מגיע להם אישור להעלאת מחיר הלחם האחיד בכ-12%. במכתבים ששלחו רוב טחנות הקמח הגדולות למאפיות ברחבי הארץ נכתב, כי יפסיקו לספק קמח למאפיה שלא תשלם את המחיר החדש. כך אמר בסוף
השבוע ל-TheMarker יוחנן אהרונסון, יו"ר איגוד האופים, המייצג אותם במגעים עם הממשלה.
"עליית מחיר הקמח תמוטט את המאפיות. הן חייבות לקבל עליית מחיר משמעותית בלחם המפוקח", אמר אהרונסון. "אם לא, הן לא ייצרו אותו. יש להן רזרבות קמח שמספיקות ליום-יומיים, ובמקרים חריגים לשלושה", הוסיף.
"הממשלה חייבת למאפיות 8.3%"
בחודש האחרון התייקרה החיטה בעולם מכ-180 דולר לטונה לכ-240 דולר. על פי נוסחה שקבעה הממשלה לייקור הלחם המשקללת שינוי במחירי תשומות, מגיעה למאפיות כתוצאה מכך העלאה במחיר הלחם של 6.5%. ממנה יורדים 2.5% תחת סעיף שנקרא "התייעלות", כך שמגיעה להם העלאה בפועל של 4.5%.
ואולם בעלי המאפיות לא מסתפקים בכך. אהרונסון ציין כי העדכון האחרון של משרד התמ"ת היה במאי 2006. הנוסחה קבעה אז כי יש לאשר העלאה של 15.3% במחיר הלחם בפיקוח. משרד התמ"ת אישר תוספת של 7% בלבד ופירסם צו שאוסר על רשתות השיווק לדרוש מהמאפיות הנחות על לחם אחיד. בכך קיוו במשרד התמ"ת להחזיר למאפיות את ה-8.3% הנותרים.
בפועל, הצו הממשלתי לא כובד במלואו, והממשלה נותרה חייבת למאפיות 8.3%, אמר אהרונסון. לדבריו, גם בשקלול החוב הממשלתי, מחיר הלחם האחיד אינו ריאלי, והלחם האחר מסבסד אותו בכ-30%. "אנחנו זקוקים לפחות לעלייה של 8% בלחם, כדי שנוכל לפצות את טחנות הקמח ולשרוד, ואת יתרת החוב הממשלתי אנחנו מוכנים לפרוס לשניים-שלושה שלבים. אבל, אם לא נקבל את ה-8%, לא נוכל לייצר לחם", הוסיף.