רמי שלום על האקזיט: "בחלום הכי רטוב לא ציפיתי לדבר כזה"; על השוק: "אנחנו נמצאים ברמת סיכון כפולה מבעבר"

חידה: למי שייך הציטוט הבא: "בחלום הכי רטוב שלי לא ציפיתי לדבר כזה. ב'פוקס' הכי גדול נפלנו על רעידת אדמה כזו. נעשה כאן חלוקה מחדש של נכסים בהיקף של 400 מיליארד שקל. מתברר שתמיד, כאשר אתה עושה 'מכות' גדולות - אתה צריך מזל". האם הוא שייך לסטארט אפיסט צעיר שעשה אקזיט? למהמר שזכה ב-50 מיליון שקל בלוטו? אולי לאיש שפתח אתר הימורים קטן והופתע מהתוצאות?



דווקא לא: הציטוט שייך למנהל מנוסה וותיק בשוק ההון, אדם שנמצא בשוק יותר מ-20 שנה וראה אותו עולה ויורדת מספר פעמים. כך, במשך שבועיים במהלך חודש מאי, נדמה היה כי אנו עדים לגל של אקזיטים של המנהלים הקטנים בשוק ההון. בתחילה התברר כי הראל פיננסים רוכשת את השליטה בבית ההשקעות רקנאטי-ענבר ומעבירה כ-15 מיליון שקל לשותפים דן גונן ושמעון אלקבץ (שמונה לתפקיד מנכ"ל הראל). יומיים לאחר מכן נודע כי אבי דויטש, מנכ"ל קופות הגמל של אקסלנס, מכר את חלקו בקופות ובקרנות הפנסיה של בית ההשקעות תמורת 20 מיליון שקל ועוד תשלומים עתידיים.



אבל על המנהל השכיר בשוק ההון שהוא המתעשר הגדול של מאי נודע רק בסוף מאי. רמי שלום, מנכ"ל קופות הגמל של איפקס, מכר את חלקו בקופות (45%) בעבור 4.2% ממניות דש-איפקס - השוות כיום כ-35 מיליון שקל.



שלום הקים את קופות הגמל יחד עם דש-איפקס ב-2001, "מאפס" כפי שהוא אומר, ניהל אותן מאז ועד הגיען לשווי נכסים מנוהלים של 1.6 מיליארד שקל כיום.



הוא לא שוכח למי הוא חייב חלק גדול מההצלחה שלו. "קרה לנו נס", הוא אומר כמה שבועות לאחר העסקה. "נפלנו בפוקס על רעידת אדמה בתחום הפיננסי. אחרי ועדת בכר עשו בשוק חלוקה מחדש של נכסים ב-400 מיליארד שקל. את המנהלים הטובים - כמו החבר'ה של אנליסט, אקסלנס וילין לפידות - השוק ידע לתגמל. היה צריך להעז ולצאת ממעמד של שכיר כדי לעשות את זה, ולהתאזר בסבלנות. אבל זה השתלם".







רמות הסיכון בשיא



שלום אמנם אינו חורץ אם השוק נמצא בשיא או לא, אבל ניכר שהחגיגה בשוק מעוררת בו חשש. "התופעה של עודפי הנזילות הענקיים שרואים בישראל היא בעיה כלל עולמית. הרבה מאוד כסף מחפש ידיים מנהלות. זה מתבטא בכך שכולם נמצאים ברמות שיא של סיכונים בתיקים שלהם.



בתחום האג"ח, ככל שהריביות בעולם יורדות - התשואות גדלות ורמת הסיכון הולכת וגדלה. למשל, באג"ח צמודות מדד השקליות, זו התקופה של התשואות הנמוכות ביותר ב-25-30 השנים האחרונות.



"הממוצע הרווח בעולם הגמל הוא 25%-30% במניות. בחברות הביטוח, בפוליסות המשתתפות מדובר על חשיפה של 41% ויותר למניות. אם כך, יכול להיות שזה גם מה שקורה בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של חברות הביטוח. יש בעיה להעריך את זה כי יש כל כך הרבה מכשירים עקיפים שאפשר להגיע דרכם למניות.



"זו סיטואציה מוזרה, אבל דווקא כיום - לאחר חמש שנים של עליות - אנחנו נמצאים ברמות סיכון כפולות מאלה שהיינו בהן לפני שנתיים-שלוש שנים. מה שיקרה הוא שבמשך חצי שנה העמיתים בגופים האלה יהיו עם הרגשה טובה. אבל אם יבוא תיקון בשוק - רמת הנזק שלהם תהיה כפולה ממה שהיתה קודם.



"הבעיה נמצאת גם בכך שאלה גופים גדולים, שלא יכולים להקטין את החשיפה שלהם במהירות. להגדיל את החשיפה זה מאוד קל, אבל אם תהיה ירידה בשוק - הגופים הגדולים יספגו את הירידה לאורך כל הדרך. העיתונות מלבה את התחרותיות הזאת בכך שהיא מטפטפת 'תשואות, תשואות'. יש לנו קופות גמל עם תשואה של 7.5% מתחילת השנה - זה קצב שנתי של 18% - והעמיתים מתקשרים אלי להתלונן כי מישהו אחר עשה חצי אחוז יותר.



"הגופים הגדולים צריכים להביט לטווח ארוך יותר. אם יש לי היום 1.6 מיליארד שקל בקופות הגמל, אני יכול להיפטר מ-400 מיליון שקל שיש לי במניות עד סוף היום. מקסימום אני אוריד את השוק מ-0.7+ ל-0.3-. אבל זה לא נכון לגוף גדול כמו פריזמה, למשל. גוף כזה, שינסה להיפטר מ-10 מיליארד שקל - ימכור ביום הראשון 500 מיליון שקל, וכבר הוא ישפיע על השוק.



"היסטורית, הגופים הגדולים סופגים הפסדים כל הדרך למטה. בדרך כלל הם עושים אפילו פעולה הפוכה - ומנסים לספוג חלק מהירידה - תוך שהם שומרים על הפוזיציה. בינתיים הגופים האלה אומרים 'בוא נייצר תשואות בכל מחיר'. גם מי שיצא מהשוק לכמה חודשים - חזר אליו במהירות".



הטריקים של הקופות והקרנות



לדברי שלום, מלחמת התשואות מתבטאת גם ב"טריקים" בהם נוקטים גופים בענף כדי להציג תשואות גבוהות. "בכנס של בנק הפועלים באפריל השנה הצגנו נתונים לפיהם 96% מהכסף גוייס על ידי 3% מהקרנות. אבל אלה היו קרנות שגייסו מיליארדי שקלים על בסיס תשואה שנעשתה על כלום. זה הטריק הכי גדול בשוק - להראות ביצועים נפלאים שנעשו עם 30 אלף שקל מנוהלים.



"יש הרי חיסרון לגודל בשוק. בגופים הקטנים המנהל מאוד קובע. בגופים הגדולים, אין למנהל הרבה השפעה. שים אותי לנהל 100 מיליארד שקל - ואני לא יודע אם תהיה לי השפעה על התשואות. זו גם הסיבה לכך שמה שקרה בזמנו בבנקים יקרה עכשיו לחברות הביטוח. חברות הביטוח הרי יהיו בדיוק מה שהיו הבנקים בתשואות הנמוכות שלהם".



הקופות של איפקס אולי כבר ותיקות מספיק כדי שלא להיות גוף שמתבסס על תשואות שהציג בשחר ימיו, אבל גם לשלום יש טריקים משלו. אחד מהם הוא רכישת נכסים לא סחירים. "אני קונה אג"ח לא סחיר בריבית של 5% - שייכנס למסחר רק בעוד חצי שנה - ומוכר אותו ברווח של 10% לאחר שהוא נכנס למסחר. קנינו למשל את גב ים בפברואר - והרווחנו 10% בשלושה-ארבעה חודשים. הגעתי לשיעור אחזקה של 35% מהקופות בנכסים לא סחירים. את כל התיק גילגלתי לאג"ח כאלה".



לשלום אין בעיה עם מסחר באג"ח לא סחירים, אך לדבריו יש גם מנהלים מוסדיים שלוקחים ניירות ערך "אחרים" (כמו סטרקצ'רים), ומנצלים פרצות כדי לרשום אותם בתשואה גבוהה מזאת הראויה להם. "יש לדוגמה סטרקצ'רים שנותנים 12% בחצי שנה, ומותנים בכך שנייר ערך מסוים לא יירד ביותר מ-25%. מצד שני, אם נייר הערך הזה יירד ביותר מ-25% - אותו מנהל יקבל את הנייר בירידה. אז יש גופים מוסדיים שרושמים את הנייר הזה בתשואה של 12% ביום הקנייה. בגלל מקרים כאלה יש היום גופים עם שורטים (אופציות למכירה בחסר) במאות מיליוני שקלים - שמשוערכים אצל הגופים המוסדיים בערך הנקוב שלהם. נאמר שהמדד נסחר היום ב-1,150 נקודות, ואני קונה אופציות מכר ל-1,200 נקודות, אז אני רושם אותן בלי התחייבות. השוק נגרר למקומות האלה כי התגמול הוא אדיר. מי שמנסה להיות הגיוני ולא להתנהג ככה חוטף וסופג בתשואות".



עד 2010 יישארו רק הגדולים



שלום לא מצטער על כך שהוא איבד את מעמד השותף בקופות הגמל. את תמורת העסקה הוא קיבל במניות החברה האם, והוא לא עומד לעזוב את תפקידו בקרוב. "אמרתי לעצמי שאני תורם למותג העל דרך הגמל בכל מקרה - ואני הרי גם עובד ותורם לכל הקבוצה. בשלוש השנים שהם נמצאים בדש-איפקס, עידו וויקטור הפכו משהו שהוא כלום - חברה עם הון עצמי של 5 מיליון שקל - לחברה עם שווי שוק של מיליארד שקל והון עצמי של חצי מיליארד שקל. החבר'ה האלה בונים ועובדים. והם רעבים ורוצים לגדול".



לגבי עתיד ענף החיסכון הפנסיוני בישראל, הוא מעריך כי "בתחום הגמל וההשתלמות, דמי הניהול מאוד נמוכים כיום. הגופים שרכשו את הקרנות והקופות מהבנקים - אם הם ישאירו את דמי הניהול כמו שהם - יפסידו כסף. אלה דמי ניהול של 0.8%, ומתוכם הם מעבירים 0.35% לבנקים. עובדה שגופים בעולם לא קפצו על הנכסים האלה שהבנקים מכרו - כי דמי הניהול מאוד נמוכים. בחו"ל יש אמנם דמי ניהול ברמה כזאת - אבל שם גובים אותם מהעמית בצורה עקיפה, כי המנהלים מוכרים לקרנות ולקופות נכסים ומוצרים אחרים, שאותם הגוף מייצר - ומרוויחים ממנו ככה כסף. הקופות הגדולות יעלו את דמי הניהול ל-1%-1.4%.



"הקושי להרוויח הוא שיגרום לכך שתהיה מגמה של מיזוגים בענף. הרגולטור מעלה כל הזמן מעלה את הדרישות. למשל, הוא דורש מינימום של 1,800 שעות של ביקורת, ומוסיף כל הזמן את כמות ההצהרות שהקופות חייבות לדווח לעמיתים ברמה הרבעונית. יוצרים כל הזמן עלויות - כדי שתהיה קונסולידציה בין הגופים. עד 2010 יישארו רק הגדולים. ברור שחברות הביטוח יישארו, גם אקסלנס, אנחנו, אנליסט פריזמה ומיטב. אז אולי יהיה אפשר להוריד שוב את דמי הניהול".