הקרב על מצוק געש עובר לבית המשפט

התוכנית שעליה ניטשים בימים אלה קרבות עזים נולדה ב-91', ועיקרה שינוי הייעוד לשטח חקלאי של 30 דונם על מצוק מעל הים, השייך לקיבוץ געש, לקרקע למגורים. המדובר בקרקע יקרת ערך - הן לשוק הנדל"ן שמחפש בנרות קרקעות כאלו (ולראיה 30 מיליון הדולרים ששילמה חברת צוקי ארסוף על הקרקע בנובמבר האחרון), והן לאנשי איכות הסביבה, שדורשים לשמר את הקרקעות הסמוכות לחופי הים.



לפני שלושה חודשים, כאשר החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בראשות הממונה על מחוז המרכז, ד"ר שוקי אמרני, לבטל את תוכנית הבנייה במקום, הוגשו נגדה עתירות מינהליות לצד איומים בתביעות נזיקין בסך עשרות מיליוני שקלים. בשבוע שעבר ביטלה הוועדה המחוזית את ההחלטה לבטל את התוכנית. לכאורה עשה הלחץ מצד היזמים את שלו - אלא שהוועדה החליטה לערוך תוכנית חדשה, שתעכב את היזמים למשך תקופה ארוכה, ולמעשה תסכל את הכוונה להקים במקום שכונה סגורה למיליונרים. היזמים מאיימים בעתירות משפטיות הגופים - וכך גם הירוקים, שמתנגדים לפרויקט כולו.



מצוקת הדיור המפוקפקת של קיבוץ געש



מדוע בכלל עלתה התוכנית? קיבוץ געש טען בפני הוועדה המחוזית ב-91' שמטרת התוכנית היתה לאפשר רווחת דיור לחבריו. התזה הזו מביאה כהוכחה את העובדה שתוכנית הבינוי המקורית שצורפה לתוכנית היתה צפופה, ואופיינית לקיבוץ ולא לבנייה פרטית. אנשי נדל"ן רבים אינם מאמינים להסבר. בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים שהגישה לפני כחודש בעלת הקרקע הנוכחית, חברת צוקי ארסוף, נכתב בין היתר: "לגעש אין מצוקת דיור, ובכל אופן מעולם לא פנה הקיבוץ אל הוועדה המחוזית בבקשה שתדאג לו לפתרון מצוקת הדיור בתחומה. עוד יותר מכך, תוכנית הרחבה שהגיש געש אך לפני מספר חודשים, התפרסה כולה בתוך שטח הקיבוץ ולא בס"מ אחד מעבר לו. במסגרת אותה תוכנית אף ביקש געש להקטין את שטח המגורים בתחום בלא פחות משליש משטחו, לטובת שטחים ציבוריים, ספורט וכיו"ב..."



בשל חובות כבדים של מאות מיליוני שקלים אליהם נקלע הקיבוץ, הוא מכר מחצית מהקרקע ב-2001 לחברת סקום, ומיד לאחר ביצוע העסקה החלו הקיבוץ וסקום ליזום תוכנית בינוי חדשה למתחם לצורך מימוש הזכויות בו. תוכנית הבינוי החדשה הפחיתה את מספר הדירות במקום מ-120 ל-30, והפכה את המקום לשכונת יוקרה סגורה שתכלול וילות עם בריכות שחייה. ב-2002 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חוף השרון את התוכנית, אלא שאז התערבה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, וטענה כי מה שאושר על ידי הוועדה המקומית שונה לחלוטין מהתוכנית המקורית שאושרה, ועל כן אין הוועדה המחוזית מתירה להמשיך בעבודות. הוועדה המחוזית אף הוציאה צו שיפוטי להפסקת העבודות במקום.



בישיבתה האחרונה הסבירה הוועדה המחוזית את צעדיה מאז: "ההחלטה להפשיר חלק מהשטח להרחבת יישוב נעשתה תחת ההנחה כי מדובר בהרחבת הקיבוץ לשם חיזוק קהילת הקיבוץ עצמו, ולא לשם הקמת שכונה חדשה שאין בינה לבין קהילת הקיבוץ ולא כלום. נמצא על ידינו, שבהתנהלות הוועדה המקומית, קיבוץ געש ורוכשי הקרקע היה כדי לנצל לרעה את החלטות הוועדה המחוזית באופן של יצירת שכונה סגורה ונפרדת מהקיבוץ הקיים".



הוועדות משחקות בחתול ועכבר



וזו, למעשה, תמצית כל המאבק כולו: הקיבוץ, היזמים והוועדה המקומית ניסו לקדם תוכנית לשכונת מיליונרים, בעוד הוועדה המחוזית דרשה מהם להישאר צמודים לתוכנית המקורית של הרחבת הקיבוץ.



בין הוועדות המחוזית והמקומית החל משחק של חתול ועכבר, כשהוועדה המקומית מאשרת פעם נוספת תוכנית בינוי שאינה תואמת את התוכנית המקורית, שלא על דעת הוועדה המחוזית, והמחוזית הגיבה בחריפות. לפני שנתיים נראה היה שהדברים הסתדרו. הוועדה המקומית הציגה לוועדה המחוזית תוכנית בינוי ל-108 יחידות דיור. מהוועדה המחוזית העבירו עוד כמה דרישות לתיקונים, ובשנה שעברה נראה היה שהוועדה המחוזית שלמה עם התוכנית החדשה, ומכתב ברוח זו נשלח ממתכנן המחוז, דורון דרוקמן, לוועדה המקומית.



התחושה הזו גרמה גם למחיר הקרקע לצמוח. בספטמבר 2006 מכר קיבוץ געש את חלקו בקרקע ב-11.5 מיליון דולר לשיכון עובדים, וכעבור חודשיים רכשה חברת צוקי ארסוף את כל הקרקע ב-30 מיליון דולר, והחלה לשווק אותה לחברי קבוצת רכישה, בהם עמיל המכס רפאל קרטובר, איש הביטוח שוקי מדנס, יריב שפע, מבעלי ארומה, מנכ"ל ליגד השקעות גיל שולדנפרי, הפרסומאי גיא ברעם, יבואן המטבחים רן פרסברג ועורכי הדין טל נבו, איתן און ודוד אבולעפיה.



אלא שאז, לפני שלושה חודשים, הפתיעה הוועדה המחוזית כשהחליטה להפקיד תוכנית חדשה, שתבטל סופית את תוכנית הבנייה על המצוק. הפעם נראה היה שהצעד הזה הרחיק לכת - הקרקע כבר שווקה לגורמים פרטיים, והנזקים שהיו נגרמים לחברת צוקי ארסוף ולרוכשי המגרשים ממנה נאמדים בעשרות מיליוני שקלים. עורכי הדין יצחק חג'ג', מטעם צוקי ארסוף, וענת בירן, מטעם חברי קבוצת הרכישה, הגישו עתירות לביטול ההחלטה של הוועדה המחוזית, וחגג' הזהיר כי ליזמים נגרם עד כה נזק של יותר מ-50 מיליון דולר, שאותו בדעתם לתבוע באם התוכנית תבוטל.



בהחלטתה מהשבוע שעבר נסוגה הוועדה המחוזית מהודעת הביטול, אולם שלפה קלף אחר, שעלול לגרום לא מעט כאבי ראש ליזמים: היא הודיעה על הכנת תוכנית חדשה, שתחליף את תוכנית "מגורי הקיבוצניקים", וכי לא ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה על הפרויקט הזה במהלך השנתיים הקרובות, או עד להפקדת התוכנית החדשה.



ומהם התנאים שמציבה הוועדה המחוזית לתוכנית החדשה? לא מעט: בין היתר דורשת הוועדה המחוזית שלא תהיה הפרדה פיסית בין האזור לבין הקיבוץ; ששטח ציבורי פתוח בצפון השכונה ישמש הן את השכונה והן את הקיבוץ; והבינוי בתוכנית יהיה בצפיפות של ארבע דירות לדונם - במלים אחרות, לא שכונה סגורה ולא וילות עם בריכות שחייה.



"זו החלטה שכולה גרימת נזק. היא נעשתה רק כדי לפגוע בנו ולעכב אותנו, פרס תנחומים לאמרני", מגיב עו"ד חג'ג'. "ההנחיות הללו דומות לתוכנית הבינוי שלנו, ובדעתנו לעתור בנושא לבית המשפט. לא יעלה על הדעת שינסו לגרור אותנו לאחור לאחר שהמחוזית כבר אישרה את התכנית. ההחלטה הזו היא מדיניות של ענישה".



דרור עזרא, חבר מפלגת הירוקים, אמר בתגובה: "הוועדה נכנעה ללחצים של בעלי הון. שוב ההון ניצח את ההיגיון. אנו דורשים לחשוף את התומכים בהקמת הפרויקט ובהרס שטח פתוח נוסף בוועדה. נשקול מהלך משפטי כדי למנוע את הקמת השכונה".



בשורה התחתונה, דבר אחד בטוח - מלחמות רבות, בוועדות התכנון והבנייה, בדעת הקהל ואף בבתי המשפט, עוד ינוהלו סביב התוכנית הבעייתית הזאת.