ביהמ"ש: כתב תביעה זכאי להגנת זכויות יוצרים כיצירה ספרותית

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע באחרונה כי כתב טענות (כתב תביעה, כתב הגנה, סיכומים) המוגש לבית משפט יכול במקרים מסוימים להיחשב ליצירה ספרותית הראויה להגנת זכויות יוצרים, ובלבד שלא מדובר בסעיפים המתארים את העילות המשפטיות והסעדים המבוקשים.



משרד עוה"ד ועורכי הפטנטים סורוקר-אגמון, המתמחה בקניין רוחני, תבע את עו"ד רמי ארטמן על כך שבכתב תביעה שכנגד שהגיש העתיק סעיפים מכתב תביעה שניסח משרד סורוקר - שייצג את התובעת באותו סכסוך.



עו"ד ארטמן הודה באחד הדיונים כי השתמש בכתבי הטענות של התובעת כלשונם, אך בכתב הגנתו טען, באמצעות עו"ד אמיר הר ציון, כי כתב טענות אינו יצירה ספרותית הזכאית להגנת זכויות יוצרים.



השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור קבעה כי כתב טענות יכול להיחשב ליצירה ספרותית: "ניתן לראות בכתב טענות אשר מחברו ליקט, אסף וחיבר טענות עובדתיות ומשפטיות כיצירה ספרותית, ובלבד שיעמוד בתנאים המינימליים של מקוריות".



ביחס לכתב התביעה הנדון קבעה השופטת כי אמנם, הרושם הוא שהושקעה בכתיבתו יצירתיות מינימלית, אבל התביעה שכנגד שהגיש עו"'ד ארטמן לא הפרה את זכויות היוצרים של המשרד. לדעתה, הסעיפים שהועתקו על ידי עו"ד ארטמן הם טענות משפטיות המנוסחות כדבר שבשגרה בצורה שבלונית, שאין בהן כשלעצמן מקוריות או ייחודיות.



לדבריה, אילו היה עו"ד ארטמן נדרש לשנות את הסעיפים הללו - התוצאה היתה מעוותת ולא מנוסחת באופן ראוי.



"מקום בו נדרשים פרישת העובדות, או לחילופין התאמת העובדות לטענות משפטיות, כפי שנעשה בסיכומים, יש מקום לדרוש שעורכי הדין לא יעתיקו האחד מן השני. אולם, האם אנחנו יכולים לדרוש מעורכי הדין לשנות את הניסוחים המשפטיים בבואם לתאר את העילות המשפטיות והסעדים הנדרשים בכתב התביעה? אם נעשה זאת אנו עלולים לקבל עיוות של כתבי טענות אשר ינוסחו באופן לא ראוי", קבעה. לאור האמור נדחתה התביעה. (א 7417/05).