נשיא לשכת רואי החשבון: "דירקטורים מתעניינים היום יותר בטיב הכיבוד מאשר בטיב הביקורת"

"אנו עדים ליותר ויותר מקרים באחרונה, בהם הנהלות ומועצות מנהלים נכשלים במילוי חובתם הבסיסית ביותר: חובת האמון כלפי החברה וכלפי המשקיעים בה". כך אמר היום נשיא לשכת רואי חשבון, ראובן שיף, בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון שנפתח היום באילת.



"תופעה פסולה נוספת, הנגזרת מכשלים של מנהלים ודירקטורים, היא הטלת האשם ברואי החשבון. הדבר בולט במיוחד במקרים בהם מתנהל דיון תקשורתי ער במקביל לחקירות על ידי הרשויות. לצערנו זה נהיה פשוט אופנה להטיל רפש ברואי חשבון", אמר שיף.



שיף ציין כי המעבר לתקינה החשבונאית הבינלאומית בשנה הבאה מגדיל עוד יותר את האחריות המוטלת על ההנהלות והדירקטוריונים. החשבונאות החדשה מבוססת על שווי הוגן ומחייבת הפעלת שיקול דעת רב ושימוש בהערכות של מומחים חיצוניים. לפיכך, מנהל שאינו ישר עלול להשתמש במצב זה על מנת לנפח את שווי החברה, ובכך לנפח את ההטבות שלו עצמו.



"דירקטוריון שאינו ער לתקינה החדשה ולהשלכותיה, פותח פתח לתרמיות", אמר שיף. "כרואי חשבון, אנו נתקלים מדי פעם בדירקטורים שאינם כשירים לתפקידם ופשוט לא מבינים על מה מדברים איתם. חברינו יושבים בישיבות בהם מועלים נושאים סבוכים, ולעיתים איש מחברי הדירקטוריון אינו מבקש הבהרות. נדמה כי יש דירקטורים המתעניינים יותר באיכות הכיבוד בישיבות מאשר באיכות הדיווח הנמסר להם".



לדעת שיף, על המחוקק לקבוע כללים ברורים לגבי כשירותם של הדירקטורים. "לפי המצב החוקי היום, אין צורך אפילו לדעת קרוא וכתוב על מנת להיות דירקטור בחברות הגדולות ביותר בישראל, למעט אותם שניים-שלושה דירקטורים בעלי מיומנות פיננסית - שנמצאים תמיד במיעוט".



שיף טוען כי "על המחוקק לקבוע דרישות מינימום של השכלה וניסיון. כל דירקטוריון זקוק לאנשים המבינים את הביזנס של החברה, כאלה המבינים את רמת המקרו של המשק, בעלי ידע בכספים, וכאלה שהם בעלי השכלה משפטית.



המצב הקיים - מועצות מנהלים שהן במקרה הטוב 'מועדון חברים' של פנסיונרים, ובמקרה הגרוע הן חותמת גומי של בעלי השליטה - אסור שיימשך. הגיע הזמן שכולם יפנימו שתפקיד הדירקטור אינו מינוי של כבוד שלצידו טובות הנאה. זהו תפקיד אחראי וחיוני מן המעלה הראשונה. חברה שאינה ממנה דירקטורים ראויים צריכה להיענש - אם בידי הרשויות ואם בידי הציבור".