וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מהפכן אידיאולוגי

איילה צורף

2.7.2007 / 16:54

ינון לנדנברג מכריז על מותו של הפרסום באינטרנט ועל אלו שטרקו לו דלת בפנים והיום הפכו למתחרים.



ינון לנדנברג, איש גדל ממדים, עמד על במה במרכז אוהל הקרקס שהוקם בשטח
הכפר הירוק ברמת השרון. מעל ראשו התנשא כתר ענקי עשוי בלונים, מולו ישבו על ספסלי
עץ כל הלקוחות של אידיאולוג'יק, משרד הפרסום האינטראקטיבי שייסד עם שותפו דורון
טל.



היו שם, בכנס הלקוחות הזה, שלמה גרציאני, מנכ"ל פריגת, טל רבן, סמנכ"ל השיווק
של קוקה קולה, איריס בק, סמנכ"לית השיווק של פרטנר, ורבים אחרים. לנדנברג הזמין
אותם לשלוח הודעות אס.אם.אס למסכי ענק שניצבו משני צדי הבמה.



לא עבר זמן רב ולנדנברג (35) קיבל הצעות נישואים, הצעות מגונות, וגם ספג השמצות
מעל גבי המסך. הקהל התכתב עם לנדנברג ועם עצמו, פירסם את עצמו, השמיץ את מתחריו.
וזה, כנראה, בדיוק מה שלנדנברג רצה: הדגמה מוחשית לעילת הכנס, שהיתה שינוי
ה"אידיאולוגיה" באידיאולוג'יק והכרזה על מותו של עולם השיווק ה"ישן". לא עוד
"פרסום באינטרנט" אלא "אינטראקציה".



אנחנו, אמר כך האיש עם הבלונים ללקוחותיו, חיים בעולם שיווק חדשני שבו לא רק המותג
מדבר אל הלקוח, אלא גם הלקוח מדבר אל המותג.

סביר להניח שמתחת לאינטראקציה הגלויה הזאת היתה עוד אחת, מוצהרת פחות אבל ברורה:
הכנס הצבעוני היה גם מפגן כוח של לנדנברג עצמו. כי לנדנברג, חלוץ הפרסום
האינטראקטיבי בישראל והאיש שהבין מה זה פרסום באינטרנט כשכולם בענף עוד חשבו שזה
משחק לילדים, כבר לא לבד בזירה.



לפני שנתיים צירף אילן שילוח את מקאן דיגיטל של מקאן אריקסון לשוק הזה ושנה אחת
בלבד הספיקה לו להדביק את הפער עם אידיאולוג'יק. והשנה, כשפעילות הפרסום באינטרנט
מוערכת ב-70 מיליון דולר (בלי הפרסום במנועי החיפוש, שנאמד ב-25 מיליון דולר), כבר
יש נהירה לתחום.



אייל חומסקי, רמי שלמור, מודי כידון ושאר כרישי הפרסום - כולם הצטרפו לשוק. הם עובדים
במרץ על הרחבת הפעילות האינטראקטיבית שלהם ומכוונים - איך לא בעצם - ללקוחות של
לנדנברג.



עכשיו, בכנס, הראה לנדנברג לכל הלקוחות האלה - לקוקה קולה ישראל ול-HP, לאורנג',
דלק מוטורס ולאסם, לאופיס דיפו ולאחרים - שמצברי החדשנות שלו לא התרוקנו. שאם
הגדולים דולקים בעקבותיו, הוא עושה צעד הלאה.



ובכלל, לא איש כלנדנברג יגיב בבהלה על תחרות עם הגדולים שבמשרדי הפרסום. נסו לשאול
אותו איך זה לשחות בבריכה של הכרישים, והוא יתיז עליכם סילון של מים רותחים. בריכה
של כרישים? הוא ינהם בבוז, לא, זו הבריכה שלי ואני שחיין מהיר מהם. ובכלל, למה כרישים?
אלו רק דינוזאורים.



יש שיגדירו אותו איש גס ובוטה, יש שיגידו שהוא אדם לא שגרתי. דבר אחד בטוח, אי
אפשר להתעלם מהאיש המורכב הזה, בייחוד לא כשהוא מחזיר מלחמה. הוא מכתיר את עצמו
למלך בכנס הלקוחות שלו ומגיע אליו בכתר ובכרכרה דמויית ג'יפ ראוותני, אבל דואג
שהכתר יהיה עשוי בלונים של אוהל קרקס.



אחר כך, בראיון איתו, הוא מסביר למה אינטראקציה היא מהלך כה טבעי לו ומעיד על עצמו
שכל האווירה במשרד היא כזאת. שכל אחד יכול להיכנס אליו לחדר מתי שהוא רוצה, להגיד לו
מה שהוא רוצה. הוא רק שוכח להוסיף שכשהעובדים נכנסים למשרד הם רואים מולם את השלט
"עם ינון אין משא ומתן, יש רק מתן ומתן".

אפשר להמשיך את הקו הזה עד אין סוף, להעלות כאן עשרות דוגמאות שממחישות למה
לנדנברג הוא גם אחד האנשים המוערכים בענף וגם מוגדר על ידי רבים כבריון של
השכונה, ולמה האיש הזה שנתפס כמלא בעצמו בעצם מתייחס לעצמו בהומור. ואפשר גם
להסתפק בעובדה אחת בלבד: ליום הולדתו האחרון הוא קיבל מאשתו היפופותם שקרוי על
שמו ומתגורר בספארי.



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון יולי של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250


טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully