האם אתם ווירד?

מאת יפעת גוטמן, סן פרנסיסקו



לכל כתב שבא לראיון עבודה ב"ווירד" מצפה שאלה קבועה: איך "ווירד" הוא אתה?
התשובה הלא נכונה היא "אני אוהב גאדג'טים ומשתמש בהרבה מהם". התשובה הנכונה היא:
"אני מחובר לאינטרנט משנת 1999 ויש לי אתר שאני מנהל עם אשתי. הייתי חבר בוול
(Well, אחת הקהילות הראשונות ברשת) בסן פרנסיסקו ומלבד השימוש לצורכי עבודה אני
מנהל חלק גדול מחיי ברשת".



כן, למנהלי "ווירד" חשוב שכל עובד יגלם בעצמו את תחום הסיקור של הארגון מאז
2001: כיצד משפיעה הטכנולוגיה על כל ההיבטים של חיינו. אבל בתנאי הקבלה הזה
העבודה רק מתחילה.



אם עברתם את הסינון הראשוני והתקבלתם, דעו שתיאור התפקיד שלכם - בין שהוא במחלקת
השיווק והפרסום, במגזין או באתר - הוא רק הצעה. ב"ווירד" כולם אמורים להעלות
רעיונות חדשים, גם בנוגע למה שמצוי הרחק מגבולות תפקידם, ולפעול להגשמתם בכל יום.



מבודקי העובדות ועד העורך הראשי - מכולם מצפים שיעלו רעיונות ויביעו את דעתם על
רעיונות של אחרים.



"אם אתה נלהב ליצור פלטפורמה עסקית, אנחנו נעודד את זה ולא משנה מהו תפקידך",
מספק המו"ל ג'יי לאוף את הזווית הרחבה ממשרדו בניו יורק. "במקום שהיוזמה תגיע
מלמעלה למטה, כמו ברוב הארגונים, אצלנו המבנה שטוח והרעיונות באים מכולם - מעוזר
במחלקת השיווק ועד לבכירים. כשמעודדים חשיבה כזו ויזמות, מקבלים הרבה אנשים
שתורמים לארגון בכל יום".

"זה עלול להתחמם מאוד כשמישהו אומר: הסיפור הזה הוא ממש לא ווירד, ואחרים חושבים
שזה כן ווירד", מדווח מהשטח העורך האחראי של המגזין, ג'ייקוב יאנג.



יש להם מוצר פורץ דרך



?אז מה זה "ווירד"? אנשים מבחוץ יגידו שאלו המגזין והאתר שמסמלים יותר מכל
את תרבות הטכנולוגיה והאינטרנט. שזה מותג המדיה הכי חדשני, נחשב ומעודכן בעולם.
ההגדרות הפנימיות סופרלטיביות פחות אבל ציוריות יותר.

"טכנולוגיה ותרבות, למשל, זה ווירד", אומר דייב כהן, שבמשך כשנה היה כתב האתר
במערכת שבסן פרנסיסקו והיום כותב בשבילו כפרילנס מניו יורק. "מחפשים שם את
הסיפורים הכי שונים מהמקובל והידוע. המשימה הראשונה שלי, למשל, היתה לכתוב על קוף
שיכול להזיז יד של רובוט בעזרת מחשבתו בלבד.



ל'ווירד' זה התאים משום שהעורכים ראו בעיני רוחם את התמונה של הקוף עושה את
הפעולה, וזו אכן הופיעה בכתבה. אין ספק שצריך להציע סיפורים שישלבו תמונות
מעניינות, כי ל'ווירד' תמיד היו מראה ועיצוב מיוחדים, שתפסו את האתוס של מהפיכת
הטכנולוגיה".



אם הקוף קצת בילבל, נגיד ש"ווירד" הוא בעיקר חדשנות כמעט בכל מחיר: מוצר פורץ
דרך שמיוצר על ידי ארגון חדשני ומשווק בדרכים השונות מהמקובל. המגזין, שמוכר בין
600 ל-650 אלף עותקים בחודש, 85.8% מהם למנויים (על פי נתוני ABC לדצמבר 2006),
יחגוג בשנה הבאה 15 שנות פעילות.



את גיל ההתבגרות, שלווה אצלו בכותרות בוטות בצבעי ניאון זוהרים, הוא דווקא עבר
מזמן. אבל הוא עדיין לוקח סיכונים ומחדש, הן בסיפורים שהוא מביא לקוראיו ובעיצוב
המוצר, הן בפרויקטים חדשניים שהוא לוקח בהם חלק, והן בשיווק והרחבת המותג באמצעות
פלטפורמות ההולכות ומתרבות.



בין התחומים ש"ווירד" מנצל כיום לקידום המותג בדרכים חדשות: מסחר וצרכנות, כנסים
ותערוכות, בנייה ירוקה ועיצוב פנים, רדיו, ובקרוב גם תכנית טלוויזיה. בדרך הוא תורם
לשינויים מהפכניים בתחומים שלמים.



לא רבים יודעים, למשל, ש"ווירד" המציא את הבאנר, אמצעי הפרסום הראשון באינטרנט.
"ווירד דיגיטל, האתר של 'ווירד', היה המקום הראשון שהשיק באנרים פרסומיים,
ב-1994, ל-AT&T", מספר קורוש קרימקאמי, העורך האחראי של האתר, ששמו שונה מאז
ל"ווירד ניוז".



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון יולי של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250