דע זכויותיך בים

כשהקיץ הישראלי מתלהט אין הרבה דרכים לצנן אותו. אם להיות אכזריים וישירים - יש ארבע אפשרויות בדיוק: להישאר בבית, לבלות בקניון הממוזג או בבריכה, או לרבוץ בחוף הים. מאחר שהאפשרות הראשונה משעממת למדי ומהשנייה והשלישית אי אפשר לצאת בזול, נותרה רק אופציה אחת גם קרירה וגם זולה.

רוח, ים וחול. מה צריך יותר? לא הרבה. אלא שגם הפסטורליה הזו עלולה להיות מאוימת: ג'יפ שמתפרע, חברה מסחרית שלוקחת חסות על החוף ומוכר ארטיקים שגובה מחירים מופקעים כי הוא יודע שאין לו תחרות באזור. לפניכם מדריך הזכויות המקוצר למתרחץ בשפת הים.

ארזתם את הילדים, הצידנית, הכיסאות המתקפלים והגעתם לחוף הים. אלא שאז עצר בעדכם עובד המקום ודרש שתשלמו
לו בעבור הכניסה. האם זה חוקי?

בפועל הכניסה לרוב רובם של החופים העירוניים בישראל (כמו חופי תל אביב, בת ים, ראשל"צ, נתניה וחדרה) היא בחינם - למעט חוף הצוק בתל אביב ובנהריה בסופי שבוע.

הבעיה חריפה יותר במועצות האזוריות שבתחומן חופים הגובים תשלום בכניסה (כמו למשל, בית ינאי, מכמורת, חוף דור ואכזיב). ניר בבאי, מנהל אגף שימוש סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, מסביר: "לערים יש בסיס ארנונה ורווחים ישירים ועקיפים מחופי הרחצה והן מסוגלות לשאת בנטל הלא פשוט של אחזקת החוף, אך מועצות אזוריות שיושבות על חופים מאוד ארוכים לא מסוגלות לשאת את העלות הזו. לצערנו, גם המדינה שסייעה להן בכך עד סוף שנות ה-90 כבר לא עושה זאת, ולכן הן משלימות את החסר באמצעות הגבייה", אומר בבאי.

החוק בנושא הוא מעורפל למדי: לרשות מקומית מותר לגבות תשלום בעבור כניסה לחוף - רק אם מסופקים בו יותר מארבעת השירותים הבסיסיים: מציל, ניקיון, בתי שימוש ומי שתייה, אך לא ברור לאלה שירותים נוספים הוא מתכוון.

בעקבות עמימות זו הגישה ב-2005 עמותת אדם, טבע ודין עתירה לבג"ץ בדרישה לקבוע קריטריונים ברורים יותר וכן להגביר את האכיפה בתחום. בעקבות העתירה קבע משרד הפנים קריטריונים מחמירים למדי לאישור הגבייה, כגון הימצאות מגרש חניה אלטרנטיווי והקצאת שטח סביר של חוף שאליו ניתן להיכנס בחינם - אבל העמימות לא נפתרה במלואה: עוד לא הובהר מהו בדיוק "שטח סביר".

הגעתם לחוף יפה ושקט, חיפשתם מקום לחנות בו בחינם, אבל הגישה לחוף היא רק דרך חניון מוסדר בתשלום. זה חוקי?

ככל הנראה לא. מותר לגבות דמי כניסה לחניון רק אם יש חלופות להגעה לחוף כמו תחבורה ציבורית, חניון נוסף בחינם או מקומות חניה נוספים באזור. אם הדרך היחידה להגיע לחוף היא באמצעות החניון, גביית התשלום אסורה, מסביר עו"ד ירון מאיר, יועץ משפטי למרכז השלטון המקומי ממשרד נתן מאיר ושות'.

אגב, "טריק" יצירתי נוסף ופסול לגבייה זו הוא מיקום הכניסה לחוף במרחק ק"מ או יותר מהחוף עצמו (למשל, בחופים פלמחים, ניצנים והבונים), כך שהולכי הרגל לא יכולים להגיע לחוף וכל מבקר נאלץ לשלם דמי כניסה.

לדברי בבאי, גם בעיית החניון נוגעת יותר למועצות אזוריות מאשר לערים, שבהן כמעט תמיד ניתן להגיע בדרכים חלופיות אל החוף. "בכל מקרה", הוא מוסיף, "הוועדה שוקלת כל מקרה לגופו ומחליטה אם לאשר את הגבייה".

סוף סוף אתם בחוף, אפילו לא גבו מכם תשלום בכניסה או בחניון - אבל את הכסף הגדול אתם משלמים בקיוסק: גלידות, מים מינרלים, מיטות שיזוף ושמשיות יעלו לכם לא מעט. האם מישהו מפקח על שירותים ומחירים אלה?

התשובה תלויה בכל רשות ובמכרזים שהיא עורכת עם הזכיינים בחופים, שכן אין חוק אחיד לכל הרשויות בנושא. בדקנו בעיריית תל אביב מהן ההגבלות בעניין וגילינו כי קיים פיקוח לא רע: בעיר הוכנסו באחרונה הגבלות על מחיריהם של שלושה מוצרים: בקבוק מים מינרלים (שישה שקלים), קרטיב (ארבעה שקלים) וסנדוויץ'/פיתה עם חומוס (12 שקל). על מוכרי ארטיקים שמסתובבים בחוף לא חלות מגבלות מחיר. נקבעו גם תעריפי שימוש למיטת שיזוף (12 שקל), שמשייה וכיסא (שישה שקלים, ללא הגבלת זמן).

אגב, בכל החופים בישראל אין כל מגבלה על הבאת כיסאות ושמשיות מהבית והכנסת מזון לחוף (שלא למטרת מכירתו).

החלטתם לשבת בבית קפה על החוף, לתפוס קצת שלווה ואם אפשר גם איזו פיסת נוף. בחוץ חם ואתם מבקשים מהמלצר כוס מים מהברז. הוא מסרב ודורש שתקנו מים מינרלים. מותר לו?

ממש לא. מדובר בעבירה על החוק, מסביר היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, עו"ד זאב פרידמן: "על פי חוק חייבת כל מסעדה להגיש מים צוננים למי שבא לסעוד. בטח ובטח שאם מישהו מבקש חייבים לתת לו את המים בחינם, בכל בית אוכל ומסעדה, גם אלה הפועלים על חוף הים".

אתם משתזפים לכם על החוף, נהנים מהבריזה ולפתע רכב 4X4 חוצה בדהרה, מעיף עליכם חול, מפחיד את הכלב והורס את הפסטורליה. זה מותר?

לא. כבר ב-97' נאסרה הנהיגה ברכב על כל חופי ישראל, במרחק של 100 מטר מנקודת גאות המים, למעט למטרות מיוחדות כמו שיטור והצלה. על פי התקנות לחוק נקבע קנס של 1,000 שקל לנסיעה בחופים מוכרזים ושמורות, ו-500 שקל בחופים אחרים. "לצערנו, למרות התקנות יש תת-אכיפה בנושא", אומר בבאי, "ואנחנו מקווים שבקרוב יהיה שינוי חקיקה שיקל על האכיפה".

נמלטתם מהג'יפים שעל החוף אל מימיו הצלולים של הים. עוד לפני שהספקתם להתרגל לטמפרטורה כבר חולף לידכם בשאון רב אופנוע ים שעושה גלים ורוח. האם זה מותר?

לא. בחופים מוכרזים נאסר לחלוטין להשיט אופנוע ים, מסביר רונן רדומסקי מ-sea school, המרכז ללימודים ימיים, אלא אם יש נתיב מסומן לטובת העניין שקיים במספר מצומצם של חופים בישראל, בעיקר בכנרת.

באשר לחופים לא מוכרזים, מותר להשיט אופנוע ים אך ורק במרחק של לפחות 300 מטר מקו החוף כדי למנוע פגיעה במתרחצים. למרבה הצער, לא תמיד החוק נאכף וניתן למצוא לא מעט אופנועי ים ששטים קרוב מאוד לקו החוף. אגב, רק אדם המורשה בכך רשאי להשיט אופנוע ים. לדברי רדומסקי, בחופי אילת כלל זה לא נאכף וניתן למצוא לא מעט מקומות שמשכירים אופנוע ים לאנשים שאינם בעלי רישיון שיט.

בקיץ שעבר הגעתם לחוף האהוב עליכם, גיליתם שנערכת בו חתונה של בני העשירון העליון ונאלצתם לחזור הביתה יבשים ומתוסכלים. האם עליכם לחשוש ממבול אירועים גם בקיץ הזה?

קצת, אבל פחות מבשנה שעברה. הוועדה לשמירת הסביבה החופית גיבשה לפני כמה חודשים מסמך מדיניות שאוסר לקיים אירועים פרטיים סגורים בחוף - כגון חתונה, בר מצווה או אירוע חברה. "אלו האירועים הפרטיים שהתקיימו בחופים, ועכשיו זה אסור", מסביר בבאי, אך מוסיף כי "למרבה הצער לא מעט אירועים כאלה ממשיכים להתקיים בגלל אכיפה לא מספקת מצד הרשויות המקומיות והפיקוח על הבנייה במשרד הפנים".

ומה לגבי חברות מסחריות שסוגרות רצועות חוף לטובת קידום מכירות של מוצרים, או פסטיבלים שונים בהם המארגנים דורשים תשלום בכניסה? האם גם מאלה נפטרנו השנה?

ממש לא. אירועים אלה עדיין מורשים להתקיים. בבאי מסביר כי האישור לאירועים מסחריים שכאלה נבחן לפי קריטריונים כגון האם הם סוגרים "הרמטית" את החוף, האם האירוע כולל פעילויות ימיות, האם יש פגיעה בטבע ובסביבה ועוד.

בבאי טוען כי דווקא בתחום האירועים המסחריים האכיפה יעילה יותר. "לדוגמה, בסוף השבוע הקרוב היה מתוכנן אירוע גדול ומושקע בחוף ניצנים שמכירת הכרטיסים אליו כבר החלה, אך בגלל שהמארגנים לא קיבלו אישור האירוע בוטל. בנוסף, בוועדה לשמירת הסביבה והחופים עולה בשבוע הבא לדיון מקדמי בנושא האירוע של קוקה קולה בחוף ניצנים, כך שרואים שדווקא האירועים האלה מפוקחים כראוי".

ממש ליד השמשייה שלכם ולנגד עיניהם המשתאות של ילדיכם הרכים, החליטו שני מתרחצים להשתזף בעירום. האם זה מותר?

בינתיים רק בחו"ל. החוק בישראל אוסר על כך ומכנה זאת "התערטלות בפומבי". עם זאת, מאוד לא סביר ששוטר יקפוץ על שכניכם המשוחררים, משום מדובר בחוק שלא ממש נאכף, בייחוד לא בחופי הים. כך שאתם תיאלצו לסבול, או ליהנות, אבל בשקט.

אתם חוזרים מהים הביתה ומגלים שאיבדתם באופן זמני את חוש השמיעה - רק צליל חבטת המטקה בכדור מהדהד בראשכם במשך שעות. האם יש מה לעשות עם המטרד הזה?

לאור היקף התופעה קשה להאמין, אבל מדובר בעבירה על החוק. עו"ד פרידמן מסביר כי צו הסדרת מקומות רחצה קובע שבמקום הרחצה יסומן מקום מיוחד ומגודר למשחקי כדור ולספורט, שרק בו מותר לעסוק בספורט. המשמעות היא שבחופים מוכרזים אסור לשחק במטקות וכדורעף בכל מקום אחר על החוף - והנה עוד חוק שלא ממש נאכף.

קראתם את הכתבה ונדהמתם - אתם הרי נתקלים בתופעות האסורות האלה בכל ביקור בים. למי אפשר לפנות?

בכל תלונה, טענה או שאלה בנוגע לזכויותיכם בחוף ניתן לפנות, לפי סוג התלונה, לגופים הבאים: הרשות המקומית, הממונה על פניות הציבור במשרד הפנים, גופי הצרכנות והארגונים הירוקים. שיהיה קיץ נעים וקריר עם רחצה שלווה ובטוחה.

הידעתם?

הרכיבה על אופנועי ים אסורה בחופים מוכרזים ובכל מקרה אסורה בטווח של 300 מטר מקו החוף; נסיעה בג'יפים אסורה בטווח של 100 מטר מקו המים

שימו לב!

מותר לגבות דמי כניסה לחניון בחוף הים רק אם יש חלופות להגעה לחוף כמו תחבורה ציבורית, חניון נוסף בחינם או מקומות חניה נוספים באזור